Shulchan Arukh Orach Chayim 92
Shulján Aruj, Óraj Jaim 92:1
הנצרך לנקביו ודין רחיצה לתפלה ושאר הכנות לתפלה. ובו י סעיפים: היה צריך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזו' ולהתפלל וה"מ שאינו יכול להעמיד עצמו שיעור הילוך פרסה אבל אם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה יצא בדיעבד אבל לכתחלה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו תחלה יפה: הגה וכל הנצרך לנקביו אסור אפילו בדברי תורה כל זמן שגופו משוקץ מן הנקבים:
Sobre quien necesita hacer sus necesidades, el lavado y las demás preparaciones para la oración. Contiene diez apartados: Quien necesita hacer sus necesidades no debe rezar. Si reza, su oración es abominable y debe repetirla. Esto se aplica cuando no puede contenerse durante el tiempo que tarda en caminar una parsá. Si puede contenerse ese tiempo, a posteriori cumplió, pero de entrada no debe rezar sin comprobar cuidadosamente antes su estado. Nota: Quien necesita hacer sus necesidades no debe siquiera ocuparse en palabras de Torá mientras su cuerpo esté en ese estado desagradable.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 92:2
אם באמצע תפלתו נתעורר לו תאוה יעמיד עצמו עד שיגמור ולא יפסיק ואם בשעת קריאת שמע וברכותיה נתעורר בין לקטנים בין לגדולים קורא כדרכו: הגה ודוקא שאינו מתאוה כל כך דאית ביה משום בל תשקצו אבל בלאו הכי יותר טוב להפסיק ואם רצה להרחיק ולהטיל מים עושה:
Si durante la oración siente la necesidad de hacer sus necesidades, debe contenerse hasta terminar y no interrumpir. Si sucede durante el Shemá y sus bendiciones, tanto para orinar como para defecar, sigue recitando normalmente. Nota: Esto se aplica si la necesidad no es tan apremiante que incurra en la prohibición de resultar repugnante; de lo contrario, es preferible interrumpir. Si desea alejarse para orinar, puede hacerlo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 92:3
צריך קודם תפלה להסיר כיחו וניעו וכל דבר הטורדו:
Antes de rezar debe limpiarse la flema, la mucosidad y cualquier cosa que lo distraiga.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 92:4
צריך לרחוץ ידיו במים אם יש לו ואם אין לו צריך לחזור אחריהם עד פרסה והני מילי כשהוא הולך בדרך והמים נמצאים לפניו אבל אם צריך לחזור לאחוריו למקום מים עד מיל חוזר יותר ממיל אינו חוזר ואם מתירא שיעבור זמן התפלה ינקה ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי:
Debe lavarse las manos con agua si la tiene. Si no la tiene, debe buscarla hasta una parsá de distancia si camina por el camino y el agua está delante; si necesita retroceder, lo hará hasta una milla, pero no más. Si teme que pase el tiempo de la oración, se limpiará las manos con una piedra, tierra o cualquier material que limpie.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 92:5
רחץ ידיו שחרית והסיח דעתו צריכים נטילה לתפלה אם יש לו מים אף ע"פ שאינו יודע להם שום לכלוך ולא יברך ואם אין לו מים מזומנים אינו צריך לחזור וליטול: הגה ואפילו היו ידיו מלוכלכות ונוטלן לתפלה אינו מברך וכדלעיל סימן ו':
Si se lavó las manos por la mañana y después dejó de prestarles atención, debe volver a lavarlas para rezar si dispone de agua, aunque no sepa que se hayan ensuciado; no recitará bendición. Si no tiene agua a mano, no necesita buscarla para repetir el lavado. Nota: Incluso si tiene las manos sucias y las lava para rezar, no bendice, como se indicó en el capítulo 6.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 92:6
העומד בתפל' ונזכר שנגע במקום מטונף די בנקיון עפר או צרורות או מחכך ידיו בכותל:
Quien está rezando y recuerda que tocó una parte sucia del cuerpo puede limpiarse con tierra o piedras, o frotar las manos contra una pared.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 92:7
מקום מטונף היינו מקומות המכוסין באדם לפי שיש בהם מלמולי זיעה וכן אם חיכך הראש: הגה ולכן אסור ליגע במקומות אלו בשעה שעומדים בתפלה או עוסק בתורה וכן בצואת האוזן והאף כ"א ע"י בגד:
Se considera parte sucia del cuerpo cualquier zona que normalmente permanece cubierta, por las acumulaciones de sudor, y también el cuero cabelludo al rascarse. Nota: Por eso está prohibido tocar estas partes mientras se reza o estudia Torá, así como las secreciones de la oreja o de la nariz, salvo a través de una prenda.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 92:8
המשתין לא יתפלל עד שישהא כדי הלוך ד"א משום נצוצות והמתפלל לא ישתין עד שישהא כדי הלוך ד' אמות שכל ד"א תפלתו שגורה בפיו ורחושי מרחשין שפוותי':
Quien acaba de orinar no debe rezar hasta que pase el tiempo de caminar cuatro codos, por las gotas que pueden quedar; quien acaba de rezar no debe orinar hasta transcurrido ese mismo tiempo, porque durante cuatro codos aún tiene la oración presente en los labios y estos siguen moviéndose.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 92:9
הרוקק לא יתפלל עד שישהא ד' אמות. המתפלל לא ירוק עד שישהא ד' אמות ודוקא לרצונו אבל אם נזדמן לו רוק מותר:
Quien escupe no debe rezar hasta que transcurra el tiempo de caminar cuatro codos. Quien acaba de rezar no debe escupir hasta pasado el mismo tiempo. Esto se aplica cuando escupe voluntariamente, pero si necesita hacerlo inesperadamente, está permitido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 92:10
טוב ליתן צדקה קודם תפלה:
Es bueno dar caridad antes de la oración.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
