Shulján Aruj, Óraj Jaim 99:1
דין שתוי ושכור לתפלה. ובו ג סעיפים: שתה יין כדי רביעית אל יתפלל עד שיסיר יינו ואם שתה יותר אם הוא יכול לדבר לפני המלך אם התפלל תפלתו תפלה ואם אינו יכול לדבר לפני המלך אם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל כשיסיר יינו מעליו ואפי' אם עבר זמן התפלה משלים אותה בתפלה שאחריה כדין שוגג: הגה ודין ק"ש כדין תפלה אבל שאר ברכות יכול לברך אע"פ שהוא שכור (מרדכי ריש פ' הדר הגה' מיי' פ"ד מהלכות תפלה):
Ley de quien ha bebido y quien está ebrio en relación con la oración. Contiene tres apartados: Quien bebió un reviít de vino no debe rezar hasta que desaparezcan sus efectos. Si bebió más, si todavía es capaz de hablar ante un rey, su oración se considera válida a posteriori; si no puede hablar ante un rey, su oración es abominable y debe repetirla cuando se le pase la embriaguez. Aunque haya transcurrido su tiempo, puede compensarla en la siguiente oración, como quien se equivocó involuntariamente. Nota: La norma del Shemá es como la de la oración. Sin embargo, puede pronunciar las demás bendiciones aunque esté ebrio.