Tamid 26a
Tamid 26a:1
במסיבה ההולכת לו תחת הבירה ונרות דולקין מכאן ומכאן עד שהוא מגיע לבית הטבילה ומדורה היתה שם ובית הכסא של כבוד זה היה כבודו מצאו נעול יודע שיש שם אדם פתוח בידוע שאין שם אדם
…por el pasadizo que descendía debajo del complejo del Templo. Había lámparas encendidas a ambos lados hasta que llegaba a la sala de inmersión. Allí había una hoguera y una letrina honorable. ¿En qué consistía su honor? Si la encontraba cerrada, sabía que había alguien dentro; si estaba abierta, sabía que no había nadie.
Tamid 26a:2
ירד וטבל עלה ונסתפג ונתחמם כנגד המדורה בא וישב לו אצל אחיו הכהנים עד שהיו שערים נפתחים יוצא והולך לו
Descendía, se sumergía, subía, se secaba y se calentaba frente a la hoguera. Después iba y se sentaba junto a sus compañeros kohanim hasta que se abrían las puertas; entonces salía y se marchaba.
Tamid 26a:3
מי שהוא רוצה לתרום את המזבח משכים וטובל עד שלא יבא הממונה וכי באיזה שעה בא הממונה לא כל העתים שוות פעמים שהוא בא מקרות הגבר או סמוך לו מלפניו או מאחריו
Quien deseaba realizar la separación de las cenizas del altar se levantaba temprano y se sumergía antes de que llegara el encargado. ¿A qué hora llegaba el encargado? No siempre a la misma hora. Algunas veces llegaba al canto del gallo, otras un poco antes o un poco después.
Tamid 26a:4
הממונה בא ודפק עליהן והן פתחו לו אמר להן מי שטבל יבא ויפיס הפיסו מי שזכה זכה בו:
El encargado llegaba y golpeaba la puerta; ellos se la abrían. Les decía: «Quien ya se haya sumergido, que venga a participar en el sorteo». Realizaban el sorteo, y quien resultaba elegido obtenía el privilegio.
Tamid 26a:5
גמ׳ מנא ה"מ אמר אביי דאמר קרא (במדבר ג, לח) והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל
Guemará: ¿De dónde se deducen estas leyes? Abayé dijo que está escrito: «Los que acampaban delante del Mishkán, al este, delante de la Tienda de Reunión hacia el oriente, eran Moshé, Aharón y sus hijos, quienes custodiaban la guardia del Santuario para la protección de los hijos de Israel».
Tamid 26a:6
אמרי אין שימור בעלמא אשכחן דבעי כהנים ולוים שימור מיהו מתניתין קתני בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש והלוים בעשרים וא' מקום ואילו קרא כהנים ולוים בהדי הדדי כתיב
Dijeron: Del versículo aprendemos en general que la vigilancia requiere kohanim y leviím. Sin embargo, nuestra Mishná enseña que los kohanim vigilaban en tres lugares y los leviím en veintiún lugares, mientras que el versículo menciona juntos a kohanim y leviím.
Tamid 26a:7
אמרי הכי קאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה והדר אהרן ובניו שומרי משמרת המקדש אהרן בחד מקום ובניו בשני מקומות
Respondieron: Así debe interpretarse: «Los que acampaban delante del Mishkán, al este, delante de la Tienda de Reunión hacia el oriente» se refiere primero a Moshé; después, «Aharón y sus hijos, quienes custodiaban la guardia del Santuario». Aharón vigilaba en un lugar y sus hijos en otros dos.
Tamid 26a:8
ממאי מדכתיב והחונים וכתיב שומרים חונים לחוד ושומרים לחוד
¿De dónde se deduce que se trataba de lugares separados? Porque el versículo dice primero «los que acampaban» y después «quienes custodiaban». El campamento de Moshé era separado y la custodia de Aharón y sus hijos también.
Tamid 26a:9
אימא כולהו בחד מקום לחודיה לא ס"ד מה משה בחד מקום לחודיה אף אהרן ובניו בחד מקום לחודיה
Podría decirse que todos vigilaban juntos en un solo lugar. Esto no es razonable: Así como Moshé se encontraba en un lugar separado, también Aharón y sus hijos debían ocupar lugares separados.
Tamid 26a:10
רב אשי אמר מסיפיה דקרא (במדבר ג, לח) שומרים משמרת למשמרת:
Rav Ashí dijo que la división se deduce del final del versículo: «Quienes custodiaban una guardia para otra guardia», expresión que implica varias guardias distintas.
Ficha editorial de este texto
