Tamid 28a
Tamid 28a:1
שלום עליך ניכר שהוא ישן חובטו במקלו ורשות היתה לו לשרוף את כסותו והם אומרים מה קול בעזרה קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין שישן לו על משמר ר' אליעזר בן יעקב אומר פעם אחת מצאו את אחי אמי ישן ושרפו את כסותו
…la paz sea contigo», demostraba que estaba dormido. El funcionario lo golpeaba con su bastón y tenía permiso para quemarle la ropa. La gente decía: «¿Qué ruido es ese en el atrio? Es el ruido de un leví que está siendo golpeado y cuya ropa está siendo quemada porque se durmió durante su guardia». Rabí Eliezer ben Yaakov dijo: En una ocasión encontraron dormido al hermano de mi madre y le quemaron la ropa.
Tamid 28a:2
א"ר חייא בר אבא כי מטי רבי יוחנן בהא מתניתא אמר הכי אשריהם לראשונים שאפילו על אונס שינה עושין דין שלא על אונס שינה על אחת כמה וכמה
Rabí Jiyá bar Abá dijo: Cuando Rabí Yojanán llegaba a esta Mishná, decía: Dichosas las primeras generaciones, que aplicaban justicia incluso por el sueño, algo que puede ocurrir involuntariamente. Con mayor razón castigaban las faltas cometidas voluntariamente.
Tamid 28a:3
תניא רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם יאהב את התוכחות שכל זמן שתוכחות בעולם נחת רוח באה לעולם טובה וברכה באין לעולם ורעה מסתלקת מן העולם שנאמר (משלי כד, כה) ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב ויש אומרים יחזיק באמונה יתירה שנאמר (תהלים קא, ו) עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי וגו'
Se enseñó: Rabí Yehudá HaNasí dice: ¿Cuál es el camino recto que debe escoger una persona? Amar las amonestaciones. Mientras exista la corrección en el mundo, llega satisfacción al mundo, llegan el bien y la bendición, y el mal se aparta, como está escrito: «Para quienes reprenden habrá deleite, y sobre ellos vendrá bendición de bien». Algunos dicen: Debe aferrarse a una fidelidad extraordinaria, como está escrito: «Mis ojos están sobre los fieles de la tierra para que habiten conmigo».
Tamid 28a:4
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל המוכיח את חבירו לשם שמים זוכה לחלקו של הקדוש ברוך הוא שנאמר (משלי כח, כג) מוכיח אדם אחרי ולא עוד אלא שמושכין עליו חוט של חסד שנאמר (משלי כח, כג) חן ימצא ממחליק לשון:
Rabí Shemuel bar Najmaní dijo en nombre de Rabí Yonatán: Quien reprende a su compañero por amor al Cielo merece una porción junto al Santo, bendito sea, como está escrito: «Quien reprende a una persona, detrás de Mí». Además, sobre él se extiende un hilo de gracia, como continúa el versículo: «Encontrará más favor que quien halaga con la lengua».
Tamid 28a:5
מצאו נעול יודע וכו' מי שהוא רוצה לתרום את המזבח [וכו']: הא גופא קשיא אמרת מי שהוא רוצה לתרום את המזבח משכים וטובל עד שלא יבא הממונה אלמא לאו בפייס תליא מילתא והדר תני יבא ויפייס אלמא בפייס תליא מילתא
«Si la encontraba cerrada, sabía, etc. Quien deseaba separar las cenizas del altar…». La enseñanza parece contradecirse. Primero dice que quien deseaba retirar las cenizas se levantaba y se sumergía antes de que llegara el encargado, lo que implica que no dependía de un sorteo. Después enseña: «Que venga y participe en el sorteo», lo que demuestra que sí dependía de él.
Tamid 28a:6
אמר אביי לא קשיא כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה
Abayé dijo: No existe contradicción. Una enseñanza corresponde al periodo anterior a la institución del sorteo y la otra al posterior.
Tamid 28a:7
דתנן בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם בזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש כל הקודם את חבירו בתוך ארבע אמות זכה היו שנים שוין הממונה אומר להם הצביעו
Aprendimos: Al principio, cualquier kohén que quisiera retirar las cenizas podía hacerlo. Cuando había muchos interesados, corrían y subían por la rampa. Quien alcanzaba primero los últimos cuatro codos obtenía el privilegio. Si dos llegaban juntos, el encargado les decía: «Mostrad los dedos».
Tamid 28a:8
ומה הן מוציאין אחת או שתים ואין מוציאין גודל במקדש
¿Cuántos dedos mostraban? Uno o dos. No se mostraba el pulgar en el Templo.
Tamid 28a:9
מעשה ב' היו שוין רצין עולין בכבש ודחף אחד מהם את חבירו ונשברה רגלו וכשראו בית דין שהיו באים לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס
Sucedió que dos kohanim corrían juntos por la rampa. Uno empujó a su compañero, quien se rompió la pierna. Cuando el tribunal vio que llegaban a ponerse en peligro, instituyó que la retirada de cenizas solamente se asignara mediante sorteo.
Tamid 28a:10
רבא אמר אידי ואידי לאחר תקנה והכי קתני מי שהוא רוצה לבא ולפייס משכים וטובל עד שלא יבא הממונה:
Rabá dijo: Ambas enseñanzas corresponden al periodo posterior a la institución. Debe leerse así: Quien quisiera venir a participar en el sorteo se levantaba temprano y se sumergía antes de que llegara el encargado.
Tamid 28a:11
מתני׳ נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס מבית המוקד לעזרה ונכנסו הכהנים אחריו ושתי אבוקות של אור בידם
Mishná: El encargado tomó la llave, abrió la pequeña puerta y entró desde la Casa del Hogar al atrio. Los kohanim entraron detrás de él con dos antorchas encendidas en sus manos.
Tamid 28a:12
נחלקו לשתי כיתות אלו מהלכין באכסדרה דרך מזרח ואלו מהלכין באכסדרה דרך מערב היו בודקין והולכים עד שמגיעים למקום עושה חביתים הגיעו אלו ואלו אמרו שלום הכל שלום העמידו עושה חביתים לעשות חביתים
Se dividieron en dos grupos. Unos caminaron por el pórtico hacia el este y otros por el pórtico hacia el oeste. Iban inspeccionando hasta llegar al lugar de quienes preparaban las tortas del kohén gadol. Cuando ambos grupos se encontraron, dijeron: «Paz; todo está en paz». Entonces despertaron al encargado de preparar las tortas para que comenzara su labor.
Tamid 28a:13
מי שזכה לתרום את המזבח הוא יתרום והם אומרים הוי זהיר שלא תגע בכלי עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור והרי המחתה נתונה במקצוע בין הכבש למזבח במערבו של כבש
Quien había ganado el privilegio de retirar las cenizas del altar se disponía a hacerlo. Le decían: «Ten cuidado de no tocar ningún utensilio hasta santificar tus manos y tus pies con el agua del kior». La pala se encontraba en una esquina entre la rampa y el altar, al lado occidental de la rampa.
Tamid 28a:14
אין אדם נכנס עמו ולא נר בידו אלא מהלך לאור המערכה לא היו רואין אותו
Nadie entraba con él y no llevaba una lámpara. Caminaba a la luz del fuego del altar. Los demás no podían verlo…
Ficha editorial de este texto
