Yomá 32b
Yomá 32b:1
תנא דבי רבי ישמעאל קל וחומר מה בגדי זהב שאין כהן נכנס בהן לפני ולפנים טעון טבילה בגדי לבן שנכנס בהן לפני ולפנים אינו דין שטעון טבילה איכא למפרך מה לבגדי זהב שכן כפרתן מרובה אלא נפקא ליה מדרבי
En la escuela de Rabí Yishmael se enseñó un argumento de mayor a menor: si las vestiduras de oro, con las que el sacerdote no entra en el lugar más interior, requieren inmersión, ¿no la requerirán con mayor razón las blancas, con las que sí entra? Puede objetarse que las vestiduras de oro sirven para más actos de expiación. Por eso se deduce de las palabras de Rabí.
Yomá 32b:2
אמר רבי מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום ת"ל כתנת בד קודש ילבש הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה שטעון טבילה אשכחן מבגדי זהב לבגדי לבן מבגדי לבן לבגדי זהב מנין
Dijo Rabí: ¿De dónde sabemos que el sumo sacerdote hace cinco inmersiones y diez santificaciones aquel día? De «Vestirá la túnica sagrada de lino». Esto enseña que todo cambio de servicio requiere inmersión. Hemos hallado el paso de las vestiduras de oro a las blancas; ¿de dónde sabemos el paso de las blancas a las de oro?
Yomá 32b:3
תנא דבי רבי ישמעאל ק"ו מה בגדי לבן שאין כפרתן מרובה טעונין טבילה בגדי זהב שכפרתן מרובה אינו דין שטעונין טבילה
En la escuela de Rabí Yishmael enseñaron un argumento de mayor a menor: si las vestiduras blancas, que sirven para menos actos de expiación, requieren inmersión, ¿no la requerirán las de oro, que sirven para más actos de expiación?
Yomá 32b:4
איכא למפרך מה לבגדי לבן שכן נכנס בהן לפני ולפנים היינו דקתני ואומר בגדי קודש הם ורחץ את בשרו במים ולבשם
Puede objetarse que las vestiduras blancas permiten entrar en el lugar más interior. Por eso se enseñó también: «Son vestiduras sagradas; lavará su cuerpo con agua y se las pondrá».
Yomá 32b:5
וחמש עבודות הן תמיד של שחר בבגדי זהב עבודת היום בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב כף ומחתה בבגדי לבן תמיד של בין הערבים בבגדי זהב
Y son cinco servicios: el sacrificio diario matutino con vestiduras de oro; el servicio del día con vestiduras blancas; su carnero y el del pueblo con vestiduras de oro; la cuchara y el brasero con vestiduras blancas; y el sacrificio vespertino con vestiduras de oro.
Yomá 32b:6
ומנין שכל טבילה וטבילה צריכה ב' קידושין תלמוד לומר ופשט ורחץ ורחץ ולבש האי בטבילה כתיב אם אינו ענין לטבילה דנפקא ליה מבגדי קדש הם תנהו ענין לקידוש
¿De dónde sabemos que cada inmersión exige dos santificaciones? De «se quitará... lavará... lavará... y vestirá». Pero esto está escrito sobre la inmersión. Si no se necesita para enseñar la inmersión, que ya se deduce de «son vestiduras sagradas», aplíquese a la santificación.
Yomá 32b:7
וליכתביה רחמנא בלשון קידוש הא קמ"ל דטבילה כקידוש מה קידוש במקום קדוש אף טבילה במקום קדוש
¿Por qué no lo expresó la Torá con el término «santificación»? Para enseñar que la inmersión es como la santificación: así como la santificación se hace en un lugar sagrado, también la inmersión se hace en un lugar sagrado.
Yomá 32b:8
ורבי יהודה קידוש מנא ליה נפקא ליה מדרבי אלעזר בר' שמעון
¿Y de dónde deduce Rabí Yehudá la santificación? La deduce de Rabí Elazar, hijo de Rabí Shimón.
Yomá 32b:9
אמר רב חסדא הא דרבי מפקא מדר' מאיר ומפקא מדרבנן מפקא מדרבנן דאילו רבנן אמרי כשהוא לבוש מקדש ואיהו אמר כשהוא פושט מקדש ומפקא מדר' מאיר דאילו ר"מ אמר הך קידוש בתרא כשהוא לבוש מקדש ואיהו אמר כשהוא פושט מקדש
Dijo Rav Jisdá: la opinión de Rabí discrepa tanto de la de Rabí Meir como de la de los sabios. Discrepa de los sabios, pues ellos dicen que se santifica mientras está vestido, mientras que él sostiene que se santifica al desvestirse. Y discrepa de Rabí Meir, porque este dice que la última santificación se hace estando vestido, mientras que Rabí dice que se hace al desvestirse.
Yomá 32b:10
אמר רב אחא בר יעקב הכל מודין בקידוש שני שלובש ואחר כך מקדש מ"ט דאמר קרא (שמות ל, כ) או בגשתם אל המזבח מי שאינו מחוסר אלא גישה יצא זה שמחוסר לבישה וגישה
Dijo Rav Ajá bar Yaakov: todos coinciden en que, para la segunda santificación, primero se viste y después se santifica. ¿Por qué? Porque la Escritura dice (Éxodo 30:20): «O cuando se acerquen al altar»; esto se refiere a quien solo necesita acercarse, excluyendo a quien aún debe vestirse y acercarse.
Yomá 32b:11
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי לא רב חסדא אית ליה דרב אחא ולא רב אחא אית ליה דרב חסדא דאם כן לרבי הוו ליה חמיסר קידושין
Rav Ajá, hijo de Ravá, dijo a Rav Ashi: ni Rav Jisdá acepta lo dicho por Rav Ajá ni Rav Ajá acepta lo dicho por Rav Jisdá; de lo contrario, según Rabí habría quince santificaciones.
Yomá 32b:12
הביאו לו את התמיד קרצו וכו' מאי קרצו אמר עולא לישנא דקטלא הוא אמר רב נחמן בר יצחק מאי קרא (ירמיהו מו, כ) עגלה יפהפיה מצרים קרץ מצפון בא בא מאי משמע כדמתרגם רב יוסף מלכא יאי הוה מצרים עממין קטולין מציפונא ייתון עלה קרצו בכמה אמר עולא ברוב שנים
«Le trajeron el sacrificio diario y lo degolló parcialmente», etc. ¿Qué significa «lo degolló parcialmente» (kartzó)? Dijo Ulá: es una expresión de matar. Rav Najmán bar Yitzjak preguntó: ¿Cuál es el versículo? «Egipto es una novilla hermosísima; un destructor viene del norte» (Jeremías 46:20). ¿Cómo se demuestra? Según la traducción de Rav Yosef: «Egipto era un hermoso reino; pueblos destructores vendrán contra él desde el norte». ¿Cuánto debe degollar? Dijo Ulá: la mayor parte de los dos conductos.
Yomá 32b:13
וכן אמר ר' יוחנן ברוב שנים ואף ריש לקיש סבר ברוב שנים דאמר ריש לקיש וכי מאחר ששנינו רובו של אחד כמוהו למה שנינו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה לפי ששנינו הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו וקיבל את הדם וזרקו יכול לא מירק יהא פסול
También Rabí Yojanán dijo: la mayor parte de los dos conductos. Y también Reish Lakish sostuvo que se trata de la mayor parte de los dos conductos, pues dijo: dado que aprendimos que la mayor parte de uno equivale al conducto entero, ¿por qué se enseñó que basta la mayor parte de uno para un ave y la mayor parte de dos para un animal? Porque se enseñó: le trajeron el sacrificio diario, hizo la parte principal del degüello, otro completó el degüello por él, y él recibió la sangre y la roció. ¿Se podría pensar que, si el otro no lo termina, resulta inválido?
Yomá 32b:14
יכול לא מירק יהא פסול אם כן הויא ליה עבודה באחר (ותנן) כל עבודות יום הכפורים אינן כשרות אלא בו הכי קאמר יכול יהא פסול מדרבנן
¿Se podría pensar que, si el otro no lo termina, resulta inválido? En tal caso, se trataría de un servicio realizado por otra persona, y estudiamos que todos los servicios de Yom Kipur solo son válidos cuando los realiza el sumo sacerdote. Más bien, la pregunta es esta: ¿podría considerarse inválido por decreto rabínico?
Ficha editorial de este texto
