Yomá 49b
Yomá 49b:1
כיצד הוא עושה אוחז את הבזך בראש אצבעותיו ויש אומרים בשיניו ומעלה בגודלו עד שמגעת לבין אצילי ידיו וחוזר ומחזירה לתוך חפניו וצוברה כדי שיהא עשנה שוהה לבוא ויש אומרים מפזרה כדי שיהא עשנה ממהרת לבוא
¿Cómo procede? Sujeta la cuchara con las puntas de los dedos, y algunos dicen que con los dientes; la va elevando con los pulgares hasta que llega a la articulación de los brazos, y vuelve a verter el incienso en las palmas de sus manos. Lo amontona para que el humo tarde en elevarse; otros dicen que lo esparce para que el humo se eleve rápidamente.
Yomá 49b:2
וזו היא עבודה קשה שבמקדש זו היא ותו לא והא איכא מליקה והא איכא קמיצה אלא זו היא עבודה קשה מעבודות קשות שבמקדש שמע מינה חופן וחוזר וחופן שמע מינה
Y este es un servicio difícil del Templo. ¿Es el único? También están el degüello ritual de un ave desde la nuca y la toma del puñado de harina. Más bien, es uno de los servicios difíciles del Templo. De aquí se deduce que recoge el incienso con las manos y vuelve a recogerlo. Así se concluye.
Yomá 49b:3
איבעיא להו שחט ומת מה הוא שיכנס אחר בדמו מי אמרינן בפר ואפילו בדמו של פר או דילמא בפר ולא בדמו של פר
Les surgió una pregunta: si el sumo sacerdote degolló el toro y murió, ¿puede entrar su sucesor con esa misma sangre? ¿Decimos que «con el toro» comprende también su sangre, o «con el toro» y no con su sangre?
Yomá 49b:4
רבי חנינא אומר בפר ולא בדמו של פר וריש לקיש אמר בפר ואפילו בדמו של פר רבי אמי אמר בפר ולא בדמו של פר רבי יצחק אמר בפר ואפילו בדמו של פר
Rabí Janiná dice: «con el toro», no con su sangre. Resh Lakish dice: «con el toro», incluso con su sangre. Rabí Ami dice: «con el toro», no con su sangre. Rabí Yitzjak dice: «con el toro», incluso con su sangre.
Yomá 49b:5
איתיביה רבי אמי לרבי יצחק נפחא נמנין ומושכין ידיהן ממנו עד שישחט ואם איתא עד שיזרוק מיבעי ליה
Rabí Ami objetó a rabí Yitzjak Nafjá: las personas pueden inscribirse y retirarse de un sacrificio pascual hasta que sea degollado. Si tu opinión fuera correcta, debería decir «hasta que sea rociada su sangre».
Yomá 49b:6
שני התם דכתיב (שמות יב, ד) מהיות משה מחיותה דשה
Allí es diferente, pues está escrito «de ser un cordero» (Éxodo 12:4), es decir, mientras el cordero esté vivo.
Yomá 49b:7
מתיב מר זוטרא אין פודין לא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בטריפה ולא בכלאים ולא בכוי אלא בשה שאני התם דיליף שה שה מפסח
Mar Zutra objetó: no se redime al primogénito de un asno mediante un ternero, una bestia silvestre, un animal degollado, uno desgarrado, un híbrido ni un koy; solamente mediante un cordero. Allí es diferente, pues se aprende «cordero» de «cordero» del sacrificio pascual.
Yomá 49b:8
אי מה להלן זכר תם ובן שנה אף כאן זכר תם ובן שנה ת"ל (שמות יג, יג) תפדה תפדה ריבה
Pero, si es así, así como allí es un macho sin defecto y de un año, también aquí debería serlo. La Escritura repite «redimirás, redimirás» (Éxodo 13:13) para ampliar los casos.
Yomá 49b:9
אי תפדה תפדה ריבה אפילו כולהו נמי אם כן שה מאי אהני ליה
Si la repetición amplía los casos, ¿por qué no incluir todos los animales? Si fuera así, ¿para qué serviría la palabra «cordero»?
Ficha editorial de este texto
