אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר (דברי הימים א יז, טז) ויבא המלך דוד וישב לפני ה' כדאמר רב חסדא בעזרת נשים הכא נמי בעזרת נשים
Solo a los reyes de la casa de David se les permite sentarse en el patio del Templo, como está dicho: «Entró el rey David y se sentó ante el Señor» (1 Crónicas 17:16). Como dijo rab Jisdá, se refiere al patio de las mujeres. Aquí también se refiere al patio de las mujeres.
והיכא איתמר דרב חסדא אהא מיתיבי דתניא היכן קורין בו בעזרה ראב"י אומר בהר הבית שנאמר (נחמיה ח, ג) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים ואמר רב חסדא בעזרת נשים
¿Y dónde se dijo aquello de rab Jisdá? Sobre esta objeción: Se enseñó: ¿Dónde se lee el rollo? En el patio del Templo. Rabí Eliezer ben Yaakov dice: En el monte del Templo, como está dicho: «Leyó en él ante la plaza situada frente a la Puerta de las Aguas» (Nehemías 8:3). Y rab Jisdá dijo: En el patio de las mujeres.
(נחמיה ח, ו) ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול מאי גדול אמר רב יוסף אמר רב שגדלו בשם המפורש רב גידל אמר (דברי הימים א טז, לו) ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם
«Ezra bendijo al Señor, el Dios grande» (Nehemías 8:6). ¿Qué significa «grande»? Dijo rab Yosef en nombre de Rav: Que lo engrandeció pronunciando el Nombre explícito. Rab Guidel dijo: «Bendito sea el Señor, Dios de Israel, desde la eternidad hasta la eternidad» (1 Crónicas 16:36).
אמר ליה אביי לרב דימי ודילמא שגידלו בשם המפורש א"ל אין אומרים שם המפורש בגבולים
Abaye dijo a rab Dimi: Quizá se refiere a que lo engrandeció pronunciando el Nombre explícito. Le respondió: El Nombre explícito no se pronuncia fuera del Templo.
ולא והכתיב (נחמיה ח, ד) ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ואמר רב גידל שגדלו בשם המפורש הוראת שעה היתה
¿Acaso no? Está escrito: «Ezra el escriba se puso de pie sobre una plataforma de madera que habían hecho para el acto» (Nehemías 8:4), y rab Guidel dijo que lo engrandeció pronunciando el Nombre explícito. Aquella fue una disposición excepcional para esa ocasión.
(נחמיה ט, ד) ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול מאי אמור אמר רב ואיתימא ר' יוחנן בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון ועדיין מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן
«Clamaron al Señor Dios con gran voz» (Nehemías 9:4). ¿Qué dijeron? Dijo Rav, y otros dicen rabí Yojanán: «¡Ay, ay! Este fue el que destruyó el Santuario, quemó Su Templo, mató a todos los justos y desterró a Israel de su tierra, ¡y todavía danza entre nosotros! ¿Nos lo diste solamente para obtener recompensa por resistirlo? No lo queremos a él ni queremos su recompensa».
נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתב בה אמת
Entonces cayó del cielo una nota que llevaba escrita la palabra «Verdad».
אמר רב חנינא שמע מינה חותמו של הקב"ה אמת
Dijo rab Janiná: De aquí se deduce que el sello del Santo, bendito sea, es la verdad.
אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא מסרוהו ניהליהו נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דעבודת כוכבים שנאמר (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה
Ayunaron tres días y tres noches, y les fue entregado. Salió del Santo de los Santos como un cachorro de fuego. Un profeta les dijo a los israelitas: «Este es el impulso hacia la idolatría», como está dicho: «Y dijo: Esta es la maldad» (Zacarías 5:8).
בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא ממזייא ורמא קלא ואזל קליה ארבע מאה פרסי אמרו היכי נעביד דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא אמר להו נביא שדיוהו בדודא דאברא וחפיוהו לפומיה באברא דאברא משאב שאיב קלא שנאמר (זכריה ה, ח) ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה
Cuando lo atraparon, se desprendió un pelo de su cuerpo y lanzó un grito que se oyó a cuatrocientas parasangas. Dijeron: «¿Qué haremos? Quizá, Dios no lo quiera, el Cielo tenga compasión de él». Un profeta les dijo: «Metedlo en un recipiente de plomo y tapadle la boca con plomo, porque el plomo absorbe la voz», como está dicho: «Y dijo: Esta es la maldad; y la arrojó en medio del efá y arrojó la piedra de plomo sobre su boca» (Zacarías 5:8).
אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה בעו רחמי ואמסר בידייהו
Dijeron: «Puesto que es un momento de favor, pidamos misericordia contra el impulso del pecado». Oraron y este fue entregado en sus manos.
אמר להו חזו דאי קטליתו ליה לההוא כליא עלמא חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל ולא אשתכח אמרי היכי נעביד נקטליה כליא עלמא ניבעי רחמי אפלגא פלגא ברקיעא לא יהבי כחלינהו לעיניה ושבקוהו ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה
Les dijeron: «Tened presente que, si lo matáis, el mundo se acabará». Lo encerraron durante tres días y buscaron un huevo recién puesto por toda la tierra de Israel sin encontrar ninguno. Dijeron: «¿Qué haremos? Si lo matamos, se acabará el mundo; si pedimos que desaparezca la mitad de su fuerza, desde el Cielo no conceden mitades». Le cegaron los ojos y lo soltaron; aquello sirvió para que no incitara a las personas a relaciones con sus parientes próximos.
במערבא מתנו הכי רב גידל אמר גדול שגדלו בשם המפורש ורב מתנא אמר (נחמיה ט, לב) האל הגדול הגבור והנורא
En Occidente enseñaban así: Rab Guidel dijo que «grande» significa que lo engrandeció mediante el Nombre explícito; rab Matná dijo que se refería a «El Dios grande, poderoso y temible» (Nehemías 9:32).
והא דרב מתנא מטייא לדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה אתא משה אמר (דברים י, יז) האל הגדול הגבור והנורא אתא ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו לא אמר נורא אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו לא אמר גבור
Y las palabras de rab Matná concuerdan con rabí Yehoshúa ben Leví, quien dijo: ¿Por qué se les llama los Hombres de la Gran Asamblea? Porque devolvieron la corona a su antiguo esplendor. Vino Moshé y dijo: «El Dios grande, poderoso y temible» (Deuteronomio 10:17). Vino Yirmiyá y dijo: «Los extranjeros profanan Su Santuario, ¿dónde está Su temor?», y omitió «temible». Vino Daniel y dijo: «Los extranjeros esclavizan a Sus hijos, ¿dónde está Su poder?», y omitió «poderoso».
אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות
Ellos vinieron y dijeron: «Al contrario, esa es Su fuerza: domina Su impulso y muestra paciencia hacia los malvados. Y ese es el temor que inspira: de no ser por el temor al Santo, bendito sea, ¿cómo podría una sola nación subsistir entre las naciones?».
ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו
¿Y cómo pudieron estos sabios anular la formulación establecida por Moshé? Dijo rabí Elazar: Como sabían que el Santo, bendito sea, es verdadero, no pronunciaron falsedades sobre Él.
וקורא אחרי מות ואך בעשור ורמינהי מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה
«Lee “Después de la muerte” y “Pero el diez”». Pero tenemos una contradicción: se permite saltar pasajes en los Profetas, pero no en la Torá.
לא קשיא כאן בכדי שיפסיק התורגמן כאן בכדי שלא יפסיק התורגמן
No hay contradicción: allí se trata de una pausa suficiente para que el intérprete termine, y aquí de una que no da tiempo a que termine.
והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה מדלג בכדי שלא יפסיק התורגמן הא בתורה כלל כלל לא
Pero allí mismo se enseña: «Se permite saltar en los Profetas, pero no en la Torá. ¿Cuánto se puede saltar? Lo que no haga detenerse al intérprete». Por lo tanto, en la Torá no se permite saltar nada.
אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינין
Dijo Abaye: No hay contradicción: aquí se trata de un solo tema; allí, de dos temas diferentes.
והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני ענינין כאן וכאן בכדי שלא יפסיק התורגמן ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין
Pues se enseñó: Se permite saltar en la Torá dentro de un mismo tema y en los Profetas entre dos temas; en ambos casos siempre que no deba interrumpirse el intérprete. No se salta de un libro profético a otro, aunque sí se puede hacerlo dentro de los Doce Profetas.
יומא ס״ט ב
21 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
