כתיב אמר יי' מבשן אשיב אשיב ממצולות ים. אית לן לשוואה לבא למהימנותא דקב"ה, דכל מלוי מלי קשוט, ומהימנותא סגיא. דכיון דמלה אמר, כלא אתעביד, ודא בר נש דחיק לבא, ואמר לכמה שנין, ולכמה זמנין ישתלם דא, דאיהו כך. כפום רברבנו דיליה, דכל עלמין מליא יקריה, הכי הוא. מלוי בר נש זעיר, וכל מלוי אינון לפום שעתא, הכי הוא לפום שעתא. אבל בתיובתא, ובעותא, ובעובדין טבין, ובדמעין סגיאין, איהו קדישא רב ועלאה על כל עלמא, אזהיר נהוריה, וקמיט קדושתיה, לגביה דב"נ, למעבד רעותיה.
אמר יי', לזמנא דאתי, זמין קב"ה לאתערא ולאתבא מבשן, כל אינון דקטלו לון חיות ברא ואכלו לון. בגין דאית בעלמא אתר מותבא, דכל חיון רברבן, וטורין רמאין וסגיאין, וטמירין אלין באלין. וערוד מדברא תקיפא תמן, איהו עוג בין ערודי דמדברא הוה, ושכיח תמן תוקפא דיליה, בגין דהוה מלך הבשן, דכל מלכי עלמא, לא יכלין לאגחא קרבא ביה, בגין תוקפא דבשן. ואתא משה, ואגח ביה קרבא.
סיחון: סייחא דמדברא הוה סיחון. ורחצנו דמואב עליה הוה. כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמורי. ת"ח, בשעתא דחריבו ישראל קרתא דסיחון, כרוזא אתעבר במלכו דשמיא, אתכנשו גברין שלטנין על שאר עמין, ותחמון מלכו דאמוראה היך אתחרב במלכו.
בההיא שעתא, כל אינון שלטנין דהוו ממנין על שבע עממין אתכנשו, ובעו לאהדרא מלכו ליושנה. כיון דחמו תקפא דמשה, אהדרו לאחורא. הה"ד, על כן יאמרו המושלים באו חשבון, אינון שלטונין ממנן עלייהו דאתכנשו, והוו אמרי באו חשבון, מאן הוא דין דחריב לה. תבנה ותכונן כדבקדמיתא, ותהדר מלכו ליושנה.
כד חמו גבורתא דמשה, ושלהובא דמלכו, אמרו כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון. כיון דכתיב מחשבון, אמאי מקרית סיחון. דהא קרית סיחון חשבון הוה, דכתיב כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי.
אלא, שלהובא דמלכא שמיא נפק, וחריב כלא. בשעתא דאינון אמרין תבנה ותכונן עיר סיחון סתם, ולא אמרו חשבון, דחשיבו דבגין כך יתבני למותבא דאמוראה, כדין אתיבו ואמרו, לא יכילנא. מ"ט. בגין דכל ארחין ושבילין אסתתמו בתקפא דרב עלאה דלהון. אי נהדר ונימא ונדכר חשבון דתבנה, הא אש יצאה מחשבון. אי נהדר ונימא קרית סיחון, הא להבה יצאה מקרית סיחון ודאי. כיון דההיא שלהובא דאשא שריא תמן עלה, לית מאן דיכיל לה לאהדרא לה ליושנה, דהא מכל סטרין לית לן רשו.
מכאן ולהלאה אוי לך מואב, דהא ההוא דהוה מגן עלך, אתבר. ובג"כ מואב כיון דחמו דמגן דלהון אתבר, כדין ויגר מואב מפני העם מאד. מאי מאד, יתיר ממותא.
כי רב הוא. דהא כדין איהו הוה רב, ורב הוה זעיר, דכתיב הנה קטן נתתיך בגוים. וישראל הוה רב באתר עשו, דכתיב ביה ורב. מ"ט. בגין דחמו דשלטו ישראל, עילא ותתא. דכתיב את כל אשר עשה ישראל לאמורי. אשר עשה ישראל מבעי ליה, מאי את כל. לאסגאה עילא ותתא, עילא, דאפילו משלטניהון רברבין ושלטנין דלעילא. ואפילו משלטניהון רברבנין ושלטנין דלתתא. וע"ד את כל אשר עשה. וע"ד כי רב הוא, באתר דרב בוכרא קדישא, דכתיב בני בכורי ישראל.
ואי תימא דקב"ה בעא הכי, ולאו מן דינא. ת"ח, עשו קליפה הוה, וסטרא אחרא הוה. כיון דנפק קליפה ואתעבר, הא מוחא שכיחא, ערלה קדמאה קאי לבר. ברית איהו יקירא מכלא, ואיהו אתגלי לבתר.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
9
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, בלק ב׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
