ויעש אלקים את שני המאורות, דא מאור, ודא מאור, בגין כך אנון נהורין דסלקי לעילא, אקרון מאורי אור, ואנון נהורין דנחתו לתתא, אקרון מאורי אש, דאנון דרגין לתתא, ושלטי כל יומי דחול, וע"ד כד נפיק שבתא מברכין על שרגא, דהא אתיהיב לון רשו לשלטאה.
אצבען דבר נש, אינון סתרא דדרגין, ורזין דלעילא, ואית בהו פנימאין, ואחורים, אחורים אנון לבר, ואינון רמז לטופרין דאצבען, ובגין כך אית רשו לאסתכלא בטופרין במ"ש, דהא נהרין מההוא שרגא, ונהרין מההוא אש, לשלטאה.
אלין אתחזיין אצבען לגו, לא אית רשו לאתחזייא בההוא שרגא, דהא מלעילא נהרין, ואקרון פנים, פנימאין, ורזא דא וראית את אחורי, ופני לא יראו, דלא יסתכל בר נש במ"ש באצבען לגו, בשעתא דאמר בורא מאורי האש, וראית את אחורי, אלין פנים דלבר, דאתרמיזו בטופרי, ופני לא יראו, אלין אצבען לגו, אלין שלטי בשבתא, ואלין שלטי בחול.
וביומא דשבתא, קב"ה שליט בלחודוי, באנון פנים פנימאין, על כורסי יקריה, וכלהו אתכלילן ביה, ושלטנותא דיליה איהו, ובגין כך אחסין נייחא לכל עלמין, וירתין ירותא דיומא דא, עמא קדישא, דאקרון עמא חד בארעא. מאורי אור מסטרא דימינא, דאיהו אור קדמאה, דהוה ביומא קדמאה, דביומא דשבתא, נהרין אנון מאורי אור בלחודייהו, ושלטין, ומנייהו נהרין כלהו לתתא.
וכד נפיק שבתא, גניזין מאורי אור, דלא אתגליין, ומאורי האש שלטין, כל חד וחד על דוכתייהו. אימתי שלטין, במ"ש עד מעלי יומא דשבתא, ועל דא אצטריכו לאתנהרא מההוא שרגא במוצאי שבת.
והחיות רצוא ושוב, דלא יכיל עינא למשלט בהו, בגין דאינון רצוא ושוב, חיות דאתגליין אנון, דההוא אופן קאים בגווייהו, ומאן איהו דא מטטרו"ן, דאיהו רב ויקיר משאר אלין, ועלאה חמש מאה פרסי.
חיות דמטמרן, אנון תחות תרין אתוון עלאין דאתכסיין, י"ה, אתוון שליטין על ו"ה, אלין רתיכא לאלין, וההוא טמירא לכל טמירין דלא אתיידע כלל, שליט על כלא, ורכיב על כלא, חיות דאתגליין אנון לתתא, תחות אלין עלאין דמטמרן, ואתנהרן מנייהו, ונטלין בגינייהו.
חיות עלאין, כלהו כלילן ברקיע השמים, ועלייהו כתיב יהי מארת ברקיע השמים, והיו למאורות ברקיע השמים, כלהו תליין בההוא רקיע השמים, רקיע שעל גבי החיות, דא ההוא דכתיב ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח, דא ההוא קדמון.
דהא מתמן ולהלאה, לית מאן דיכיל לאסתכלא ולמנדע. מ"ט, משום דאיהו סתים במחשבה, ומחשבה דקב"ה, טמירא סתימא עלאה, מחשבה דבר נש, בכל עלמא, לא יכיל לאתדבקא ולמנדע לה, מלין דתליין במחשבה עלאה, לית מאן דיכיל לאתדבקא לון, מחשבה ממש עאכ"ו, לגו מן מחשבה מאן איהו דעביד רעיוני, דהא לית סוכלתנו למשאל, כל שכן למנדע.
ספר הזהר, בראשית י״א
9 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
