פתח עוד ר' שמעון ואמר ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי וגו', אמר, חברייא, שמעו מלין עתיקין, דבעינא לגלאה, בתר דאתיהיב רשו עלאה למימר, מאי ניהו דאמר ראו עתה כי אני אני הוא אלא, דא הוא, עלת על כל עלאין, ההוא דאתקרי עלת העלות, עלת מאלין עלות, דלא יעביד חד מאלין עלות שום עובדא, עד דנטיל רשות מההוא דעליה, כמה דאוקימנא לעילא בנעשה אדם.
נעשה, ודאי על תרין אתמר, דאמר דא לההוא דלעילא מניה נעשה, ולא עביד מדעם, אלא ברשו ואמירה, מההוא דלעילא מניה, וההוא דלעילא מניה, לא עביד מדעם, עד דנטיל עצה מחבריה. אבל ההוא דאתקרי עלת על כל עלות, דלית לעילא מניה, ולא לתתא שוה ליה, כד"א ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש, אמר ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי, דנטיל עצה מניה, כגוונא דההוא דאמר, ויאמר אלקים נעשה אדם.
קמו כלהו חברייא, ואמרו רבי, הב לנא רשו למללא בהאי אתר, אמרו, והא לא אוקמת לעילא דעלת העלות אמר לכת"ר נעשה אדם, אמר לון הוו שמעין אודנייכו, מה דפומכון ממללן, והא לא אמרית לכו השתא, דאית דאתקרי עלת העלות, ולאו איהו ההוא דאתקרי, עלת על כל עלות, דלעלת על כל עלות לית ליה תניינא, דנטיל עצה מניה, דאיהו יחיד קדם כלא, ולית ליה שותפו.
ובגין דא אמר, ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי, דנטיל עצה מניה, דלא אית ליה תניינא, ולא שותפא, ולא חושבנא, דאית אחד בשתוף, כגון דכר ונוקבא, ואתמר בהון כי אחד קראתיו, אבל איהו, חד, בלא חושבן ולא שתוף, ובגין דא אמר ואין אלקים עמדי. קמו כלהו, ואשתטחו קמיה, ואמרו זכאה בר נש דמאריה אסתכם עמיה, לגלאה רזין טמירין, דלא הוו מתגליין למלאכייא קדישייא.
אמר לון, חברייא, אית לן לאשלמא קרא, דכמה רזין טמירין, אית בהאי קרא אני אמית ואחיה וגו', אני אמית ואחיה, בספירן, אחיה, מסטרא דימינא חיי, ומסטרא דשמאלא מותא, ואי לא אסתכמן תרוייהו בעמודא דאמצעיתא, לא אתקיים דינא, דאנון במותב תלתא כחדא.
ולזמנין אסתכמו תלתא למעבד דינא, וייתי יד, דאיהי פשוטה לקבל שבים, דאיהו הוי"ה יוד הא ואו הא, ודא שכינתא, אתקרי יד ימין מסטרא דחסד, יד שמאל מסטרא דגבורה, יד הוי"ה מסטרא דעמודא דאמצעיתא, כד בר נש תב בתיובתא, האי יד שזיב ליה מן דינא, אבל כד דן עלת על כל העלות, אתמר ביה ואין מידי מציל.
ועוד, תלת זמנין אתמר בהאי קרא, אני אני אני, דאית בהון א' א' א' י' י' י' דאתרמיזו ביוד הי ואו הי. יוד הא ואו הא, ואית בהון ג' ווין ו' ו' ו' ואחיה ואני ואין, דאתרמיזו באלין שמהן.
ועם כל דא דהאי קרא, הא אוקמוה חברייא לגבי אלהים אחרים. כד"א ראו עתה כי אני אני הוא, דא קב"ה ושכינתיה, דאתמר בהו אני וה"ו. ואין אלהים עמדי, דא סמא"ל ונחש. אני אמית ואחיה, אני אמית בשכינתי, למאן דאיהו חייב, ואני אחיה בה, למאן דאיהו זכאי. ואין מידי מציל, דא יד הוי"ה דאיהו הוי"ה יוד הא ואו הא, ואיהו כוז"ו במוכס"ז כוז"ו. וכלא קשוט, אבל מה דאתמר לעילא עלת עלאה דאיהו עלת על כל העלות, והאי רזא לא אתמסר לכל חכימא ונביאה.
ת"ח, כמה עלות אנון סתימין, דאנון מתלבשין, ואנון מורכבין בספירן, וספירן מרכבה לגבייהו, דאנון טמירין ממחשבתא דבני נשא, ועלייהו אתמר כי גבוה מעל גבוה שומר וגו', נהורין מצוחצחין, אלין על אלין, ואלין דמקבלין אנון חשוכין מאחרנין דעלייהו, דמקבלין מנייהו, ועלת העלות לית נהורא קיימא קמיה, דכל נהורין מתחשכן קמיה.
ספר הזהר, בראשית ט״ו
9 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
