והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. זהר סתימא דסתימין, בטש אוירא דיליה ואנהיר בהאי נקודה, וכדין אתפשט האי ראשית, ועביד ליה היכלא ליקריה, ולתושבחתיה. תמן, זרע זרעא דקודשא לאולדא, לתועלתא דעלמא, ורזא דא, זרע קדש מצבתה.
זהר, דזרע זרעא ליקריה, כהאי זרעא דמשי דארגוון טב, דאתחפי לגו, ועביד ליה היכלא דאיהו תושבחתא דיליה ותועלתא דכלא. בהאי ראשית, ברא ההוא סתימא דלא אתיידע להיכלא דא. היכלא דא אקרי אלהים.
ורזא דא, בראשית ברא אלהים. זהר, דמניה כלהו מאמרות אתבריאו ברזא דאתפשטותא דנקודה דזהר סתים דא. אי בהאי כתיב ברא, לית תווהא, דכתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו.
זהר, רזא דא בראשית, קדמאה דכלא שמיה, אהיה, שמא קדישא גליפא בסטרוי, אלהים גליפא בעיטרא. אש"ר, היכלא טמיר וגניז, שריאותא דרזא דראשית, אשר, ראש דנפיק מראשית.
וכד אתתקן לבתר נקודה והיכלא כחדא, כדין, בראשית כליל ראשיתא עלאה בחכמתא. לבתר אתחלף גוון ההוא היכלא ואקרי בית נקודה עלאה אקרי רא"ש. כליל דא בדא ברזא בראשית, כד איהו כלא כחדא בכללא חדא, עד לא הוי ישובא בביתא, כיון דאזדרע לתקונא דישובא, כדין אקרי אלהים טמירא סתימא.
זהר סתים וגניז, עד דבנין בגויה לאולדא, וביתא קיימא בפשיטו דתקונא דאינון זרע קדש. ועד לא אתעדיאת, ולא אתפשט פשיטו דישובא לא אקרי אלהים, אלא כלא בכללא בראשית, לבתר דאתתקן בשמא דאלהים, אפיק אינון תולדין מההוא זרעא דאזדרע ביה. מאן ההוא זרעא, אינון אתוון גליפן, רזא דאורייתא, דנפקו מההיא נקודה.
ההיא נקודה זרע בגו ההוא היכלא רזא דתלת נקודין: חל"ם שור"ק, חיר"ק, ואתכלילו דא בדא, ואתעבידו רזא חדא קול דנפיק בחבורא חדא. בשעתא דנפק, נפקת בת זוגיה בהדיה, דכליל כל אתוון, דכתיב את השמי"ם, קול ובת זוגו. האי קול דאיהו שמים. איהו אהי"ה בתראה. זהר דכליל כל אתוון וגוונין כגוונא דא.
עד הכא ידוד אלדינו ידוד, אלין תלתא דרגין, לקבל רזא דא עלאה, בראשית ברא אלהים. בראשית, רזא קדמאה. בר"א, רזא סתימא לאתפשטא מתמן כלא. אלהי"ם, רזא לקיימא כלא לתתא. את השמים, דלא לאפרשא לון, דכר ונוקבה כחדא.
א"ת, כד נטיל אתון כלהון, כללא דכלהו אתוון אינון רישא וסיפא. לבתר אתוסף ה"א, לאתחברא כלהו אתוון בה"א, ואתקרי את"ה. ועל דא ואת"ה מחיה את כלם. א"ת, רזא אדני, והכי אקרי. השמים דא יהו"ה, רזא עלאה.
וא"ת, תקונא דכר ונוקבא. וא"ת, רזא והוי"ה, וכלא חד. הארץ, דא אלהים, כגוונא עלאה למעבד פירין ואיבין. שמא דא כלילא בתלת דוכתי, ומתמן אתפרש שמא דא לכמה סטרין. עד הכא רזא דסתרא דסתרין, דגליף ובני וקיים בארח סתים, בסתרא דחד קרא.
מכאן ולהלאה בראשית ברא שי"ת, מקצה השמים ועד קצה השמים שית סטרין דמתפשטן מרזא עלאה באתפשטותא דברא, מגו נקודה קדמאה ברא אתפשטותא דחד נקודה דלעילא והכא אגליף רזא שמא דארבעין ותרין אתוון.
ספר הזהר, בראשית ב׳
11 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
