Zohar, Bereshit 25:1
ויצו ה' אלקים וגו', הא אוקמוה לית צו אלא ע"ז, דמתמן אלהים אחרים, ואיהי בכבד, דמנה תכבד העבודה, דאיהי ע"ז, ליה והכבד כועס, והא אוקמוה כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה. דא איהו ויצו.
ויצו ה' אלקים וגו', הא אוקמוה לית צו אלא ע"ז, דמתמן אלהים אחרים, ואיהי בכבד, דמנה תכבד העבודה, דאיהי ע"ז, ליה והכבד כועס, והא אוקמוה כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה. דא איהו ויצו.
על האדם, דא שפיכות דמים, כד"א באדם דמו ישפך, ודא מרה, חרבא דמלאך המות, כד"א ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות. לאמר, דא גלוי עריות, ודא טחול. עליה נאמר אכלה ומחתה פיה וגו' דטחול לית לה פומא וערקין, ואתשקיא מעכירו דדמא אוכמא דכבד, ולא אשכחנא ליה פומא, ודא איהו אכלה ומחתה פיה וגו'. כל שופכי דמים ממרה אנון, דערקין דדמא דלבא, מיד דחזאן מרה, כלהון ברחין קדמה.
ועריין כלהו אתכסיין בחשוכא, בדם אוכמא דטחול, מאן דעבר על שפיכת דמא וע"ז וג"ע, גליא נשמתיה, בכבד מרה טחול, ודיינין ליה בגיהנם, ותלת ממנן עלייהו, משחית אף וחימה.
ט"ו עריין אנון, כחשבן י"ה, ושית אחרנין כחשבן ו'. קדם דגלו ישראל בגלותא, ושכינתא עמהון, מני קב"ה לישראל, ערות אמך לא תגלה. ודא גלותא, איהו גלוי ערותה דשכינתא, הה"ד ובפשעכם שלחה אמכם, ועל גלוי עריות גלו ישראל ושכינתא בגלותא, ודא איהי ערוה דשכינתא. והאי ערוה איהי לילית, אמא דערב רב, וערב רב אנון עריות דילה, ועריות דישראל דלעילא, דעליה אתמר ערות אביך לא תגלה.
ואנון אפרישין בין ה' ה', דלא אתקריב ו' בינייהו, הה"ד ערות אשה ובתה לא תגלה, ואנון שכינתא עלאה ותתאה, דבזמנא דערב רב דאנון נפילים, גבורים, עמלקים, רפאים, ענקים, בין ה' ה' לית רשו לקב"ה לקרבא בינייהו, ורזא דמלה ונהר יחרב ויבש, יחרב בה' עלאה, ויבש בה' תתאה, בגין דלא יתפרנסון ערב רב מן ו', דאיהו עץ החיים ובגין דא לית קריבו לו' בין ה' ה', בזמנא דערב רב בינייהו.
ולית רשו, לאת י' לקרבא בה' תניינא, הה"ד ערות כלתך לא תגלה. ואנון אפרישו בין ו' לה' עלאה, הה"ד ערות אשת אביך לא תגלה די' איהו אב, ה' אם, ו' בן, ה' בת. ובגין דא מני לגביה ה' עלאה, ערות אשת אביך לא תגלה. ערות אחותך בת אביך, דא ה' תתאה. את בת בנה ואת בת בתה, אנון ה"א ה"א דאנון תולדין דה'. ערות אחי אביך דא יו"ד דאיהו תולדה דאת י', ואיהו אח לוא"ו.
סוף סוף, בזמנא דערב רב מעורבין בישראל, לית קריבו ויחודא באתוון שם הוי"ה, ומיד דיתמחון מעלמא אתמר באתוון דקב"ה, ביום ההוא יהיה הוי"ה אחד ושמו אחד. ובג"ד אדם, דאנון ישראל, אית לון יחודא באורייתא, דאתמר בה עץ חיים היא למחזיקים בה, ואיהי מטרוניתא מלכות, דמסטרהא אתקריאו ישראל בני מלכים.
ובג"ד, אמר קב"ה, לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, דא משנה, אתתא דההוא נער, ואיהי שפחה דשכינתא. ואי זכו ישראל, איהי עזר לון בגלותא, מסטרא דהתר, טהור, כשר. ואי לאו איהי כנגדו, מסטרא דטמא, פסול, אסור. טהור התר, כשר, איהו יצר הטוב. פסול, טמא, אסור, איהו יצר הרע.
ואתתא, דאית לה דם טוהר, ודם נדה, מסטרא דמשנה, איהי שויא ליה, ולאו איהי בת זוגיה, יחודא דיליה, דלית יחודא, עד דערב רב יתמחון מעלמא. ובג"ד אתקבר משה לבר מארעא קדישא, וקבורתא דיליה משנה איהי, ולא ידע גבר ית קבורתיה עד יומא הדין, קבורתא דיליה משנה, דשלטא על מטרוניתא, דאיהי קבלה למשה, ומלכא, ומטרוניתא מתפרשא מבעלה. בגין דא, תחת שלש רגזה ארץ וגו' תחת עבד כי ימלוך, דא איהו עבדא ידיעא, ושפחה דא משנה, ונבל כי ישבע לחם, דא ערב רב, עם נבל ולא חכם.
ספר הזהר, בראשית כ״ה
9 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.