והארץ היתה תהו ובהו וגו', היתה דייקא. מקדמת דנא תלגא גו מייא, נפקא מנה זוהמא בההוא חילא דתלגא במייא, ואקיש בה אשא תקיפא, והוה בה פסולת, ואתעדיאת ואתעבידת תה"ו. ומאתר דזוהמא, קינא דפסולת. ובה"ו, ברירו דאתבריר מגו פסולת, ואתיישב בה. חשך, רזא דאשא תקיפא. וההוא חש"ך חפי ע"ג ההוא תה"ו על גבי ההוא פסולת, ואתתקנת מיניה.
ורוח אלהים, רוח קודשא דנפיק מאלהים חיים, ודא מרחפת על פני המים. בתר דהאי רוח נשיב, אבריר דקיקו חד מגו ההוא פסולת, כטיסא דזוהמא. כד אבריר ואצניף ואצריף זמנא ותרין, עד דאשתאר ההוא זוהמא, דלית ביה זוהמא כלל.
כד האי תהו אבריר ואצריף, נפק מיניה רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים, ההוא דחמא אליהו. אבריר בהו, ואצריף, ונפק מיניה רעש, דכתיב ואחר הרוח רעש. ואבריר חשך, ואכליל ברזא דיליה אש, דכתיב ואחר הרעש אש. אבריר רוח, ואתכליל ברזא דיליה קול דממה דקה.
תה"ו אתר דלית ביה גוון ולא דיוקנא, ולא אתכליל ברזא דדיוקנא, השתא איהו בדיוקנא, כד מסתכלן ביה לית ליה דיוקנא כלל. לכלא אית לבושא לאתלבשא בר האי.
בה"ו, להאי אית ליה ציורא ודיוקנא: אבנין משקעין גו גליפא דתהו, נפקי גו גליפא דמשקען תמן. ומתמן משכי תועלתא לעלמא, בציורא דלבושא, משכי תועלתא מעילא לתתא וסלקא מתתא לעילא.
ועל דא נקיבן ומפולמין, הני תליין באוירא. לזמנין תליין באוירא דסלקי מתמן לעילא, לזמנין מטמרין ביומא דעיבא, ומפיקי מיין מגו תהומא לאתזנא תה"ו מתמן, דהא כדין חדוה ושטותא דקא אתפשט תהו בעלמא.
חשך, הוא אשא אוכמא תקיף בגוון, אשא סומקא תקיף בחיזו, אשא ירוקא תקיף בציור, אשא חיוורא דכליל כלא. חשך תקיף בכל אשין, ודא אתקיף לתה"ו. חשך הוא אשא, ולאו איהו אשא חשוכא, בר כד אתקיף לתהו, ורזא דא ותכהנה עיניו מראות ויקרא את עשו וגו'. חשך פני רע דאסבר אנפין לרע, וכדין אקרי חשך, דשרי עליה לאתקפא ליה, ורזא דא וחשך על פני תהום.
רו"ח הוא קול דשארי על בהו ואתקיף ליה ואנהיג ליה בכל מה דאצטריך. ורזא דא קול יי על המים. וכן ורוח אלהים מרחפת על פני המים. אבנין משקען גו תהומי, דנפקי מייא מנהון, ועל דא אקרון פני המים. רוח אנהיג ואתקיף לאינון פנים פני תהום, דא כמה דאצטריך ליה ודא כמה דאצטריך ליה.
תה"ו, עליה שריא שם שד"י. בה"ו, עליה שריא שם צבאות. חשך עליה שריא שם אלהים. רוח, עליה שריא שם ידו"ד.
רוח חזק מפרק הרים לא ברוח ה' וגו', שמא דא לא הוי ביה, דהא שד"י שלטא עליה ברזא דתהו. ואחר הרוח רעש לא ברעש ה', דהא שם צבאות שלטא ביה, ברזא דבהו. ועל דא אקרי בהו, רעש, דלאו איהו בלא רעש.
ואחר הרעש אש לא באש ה', דהא שמא דאלהים שלטא ביה מסטרא דחשך. ואחר האש קול דממה דקה, הכא אשתכח שם ידו"ד. ארבע פרקין הכא, דאינון פרקי גופא ואברין ידיען, דאינון ארבעה, ואינון תריסר. והכא שמא גליפא דתריסר אתוון. דאתמסר לאליהו במערה.
ספר הזהר, בראשית ד׳
11 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
