Zohar, Bereshit 42:1
תו, אמר רבי שמעון, כתיב וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ וגו', וכל שיח השדה אלין אלנין רברבין לנטיעו לבתר, והוו זהירין.
תו, אמר רבי שמעון, כתיב וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ וגו', וכל שיח השדה אלין אלנין רברבין לנטיעו לבתר, והוו זהירין.
ת"ח, אדם וחוה, דא בסטרא דדא אתבריאו, מ"ט לא אתבריאו אנפין באנפין, בגין דכתיב כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ, וזווגא לא אשתכח בתקוניה, כדקא יאות. וכד אתתקנו האי דלתתא, ואתהדרו אנפין באנפין, כדין אשתכח לעילא.
מנלן מן המשכן, דכתיב הוקם המשכן, בגין דמשכן אחרא אתקם עמיה, ועד לא אתקם לתתא, לא אתקם לעילא, אף הכא כד אתתקם לתתא, אתתקם לעילא, ובגין דעד כען לא אתתקן לעילא, לא אתבריאו אנפין באנפין, וקרא אוכח דכתיב כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ. ובגיני כך, ואדם אין, דלא הוה בתקוניה.
וכד אשתלימת חוה, אשתלים אדם, וקדם לכן לא אשתלים, ורזא דא, דעד כען לא אית את סמך בפרשתא, ואע"ג דחברייא אמרו, אבל סמ"ך דא עזר, ודא עזר דלעילא, דאתהדר לעילא אנפין באנפין, דכר ונוקבא אסתמך דא לקבל דא, ודאי, סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר, סמוכים, דא דכר ונוקבא, דאינון סמוכים כחדא.
כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ, דהא דא בדא סמיך, עולם דא תתאה כד אתתקן, ואתהדרו אנפין באנפין, ואתתקנו, אשתכח סמך לעילא, דהא מקדמת דנא לא הוה עובדא בתקונא, בגין דלא המטיר ה' אלקים על הארץ, ודא בדא תלייא.
מה כתיב בתריה, ואד יעלה מן הארץ, דא תקונא דלתתא, לבתר והשקה את כל פני האדמה, ואד יעלה מן הארץ דא תיאובתא דנוקבא לגבי דכורא. ד"א מאי טעמא לא המטיר, בגין דלא אשתכח תקונא דיעלה מן הארץ, ועל דא, מן ארעא תתאה, אתער עובדא לעילא.
ת"ח תננא סליק מן ארעא בקדמיתא, ועננא אתער, וכלא אתחבר לבתר דא בדא, כגוונא דא תננא דקרבנא אתער מתתא, ועביד שלימו לעילא, ואתחבר כלא דא בדא, ואשתלימו, כגוונא דא לעילא, אתערותא שרי מתתא, ולבתר אשתלים כלא, ואלמלא דכנסת ישראל שריא באתערותא בקדמיתא, לא אתער לקבלה ההוא דלעילא, ובתאובתא דלתתא, אשתלים לעילא.
רבי אבא אמר, אמאי כתיב ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע, עץ החיים, הא תנינן, דמהלך חמש מאה שנין הוה, וכל מימוי דבראשית מתפלגין תחותוי, עץ החיים, במציעות דגנתא ממש, והוא נטיל כל מימוי דבראשית, ומתפלגין תחותוי.
דהא ההוא נהר דנגיד ונפיק, הוא שריא על ההוא גנתא, ועייל ביה, ומתמן מתפלגין מיא לכמה סטרין, ונטיל כלא ההיא גנתא, ולבתר נפקי מנה, ומתפלגין לכמה נחלין לתתא, כד"א ישקו כל חיתו שדי, כמה דנפקין מההוא עלמא עלאה, ואשקי לאנון טורין עלאין דאפרסמונא דכיא, לבתר כד מטאן לעץ החיים, מתפלגין תחותוי בכל סטר כפום ארחוי.
ועץ הדעת טוב ורע, אמאי אקרי הכי, דהא עץ דא לאו איהו באמצעיתא. אבל, עץ הדעת טוב ורע, מאי הוא, אלא בגין דינקא מתרין סטרין, וידע לון כמאן דיניק מתקא ומרירא, ובגין דינקא מתרין סטרין, וידע לון ושריא בגווייהו אקרי הכי, טוב ורע, וכל אנון נטיעין שריין עלייהו.
וביה אחידן נטיעין אחרנין עלאין, ואנון אקרון ארזי לבנון, מאן אנון ארזי לבנון, אנון שית יומין עלאין, ששת ימי בראשית דקאמרן, ארזי לבנון אשר נטע נטיעות ודאי, דאתקיימו לבתר.
מכאן ולהלאה סמך, מאי היא, ויסגור בשר תחתנה, בסטרוי הוה, והוה דא בסטרוי דדא, ודאי עקרן קב"ה, ושתיל לון, באתר אחרא, ואתהדרו אנפין באנפין, לקיומא, כגוונא דא סמיכן עלמין, עקרן קב"ה, ושתיל לון באתר אחרא, ואתקיימו בקיומא שלים.
ואמר ר' אבא, מנלן דאדם וחוה נטיעין הוו, דכתיב נצר מטעי מעשה ידי להתפאר, מעשה ידי דייקא, דלא אשתדלו בהון בריין אחרנין, וכתיב ביום נטעך תשגשגי, דבההוא יומא דאתנטעו בעלמא סרחו.
תנן, הנטיעות כקרני חגבים הוו, ונהורא דלהון דקיק, ולא הוו נהרין, כיון דאתנטעו ואתתקנו, אתרביאו בנהורא, ואקרון ארזי לבנון. ואדם וחוה, עד דאתנטעו, לא אתרביאו, בנהורא, ולא סליקו ריחא, ודאי אתעקרו ואשתילו ואתתקנו כדקא יאות.
ספר הזהר, בראשית מ״ב
14 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.