Zohar Idra Rabba 1
Zohar, Idra Rabba 1:1
תניא, אמר ר"ש לחברייא, עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא. כתיב עת לעשות ליי' הפרו תורתך. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק. כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי כרמא. לא אשגחן, ולא ידעין, לאן אתר אזלין כמה דיאות.
Se ha enseñado: Rabí Shimón dijo a los compañeros: «¿Hasta cuándo permaneceremos en una estructura sostenida por una sola columna? Está escrito: “Es tiempo de actuar para YHVH; han quebrantado Tu Torá”. Los días son pocos y el Acreedor apremia. Cada día proclama el heraldo, pero son pocos los segadores del campo, y aun esos pocos permanecen en los límites de la viña. No prestan atención ni saben hacia qué lugar se dirigen como corresponde».
Zohar, Idra Rabba 1:2
אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון, אזדרזו בתקוניכון. בעיטא, בחכמתא. בסוכלתנו. בדעתא. בחיזו. בידין. ברגלין. אמלכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו, וחדאן למשמע להו, ולמנדע להו.
«Reuníos, compañeros, en la casa de la Idra. Vestid vuestras armaduras, empuñad espadas y lanzas, y disponeos mediante vuestras rectificaciones: con consejo, sabiduría, entendimiento, conocimiento, visión, manos y pies. Haced reinar sobre vosotros a Aquel en cuya autoridad están la vida y la muerte, para decretar palabras de verdad, palabras que los santos superiores escuchan y en las cuales se regocijan al oírlas y conocerlas».
Zohar, Idra Rabba 1:3
יתיב ר"ש ובכה, ואמר ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא. חברייא דהוה תמן אשתיקו. קם ר' אבא וא"ל, אי ניחא קמיה דמר לגלאה, הא כתיב סוד יי' ליראיו, והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון, וכבר עאלו באדרא דבי משכנא. מנהון עאלו, מנהון נפקו.
Rabí Shimón se sentó, lloró y dijo: «¡Ay si revelo, ay si no revelo!». Los compañeros que estaban allí guardaron silencio. Rabí Abba se levantó y le dijo: «Si es grato a mi maestro revelar, está escrito: “El secreto de YHVH es para quienes le temen”. Estos compañeros temen al Santo, bendito sea, y ya entraron en la Idra de la Casa del Mishkán: algunos entraron y algunos salieron».
Zohar, Idra Rabba 1:4
תאנא, אתמנו חברייא קמיה דר"ש, ואשתכחו, רבי אלעזר בריה. ור' אבא. ור' יהודה. ורבי יוסי בר יעקב. ור' יצחק. ור' חזקיה בר רב. ור' חייא. ור' יוסי. ור' ייסא. ידין יהבו לר"ש, ואצבען זקפו לעילא. ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. קם ר"ש וצלי צלותיה, יתיב בגווייהו ואמר, כל חד ישוי ידוי בתוקפיה. שוו ידייהו, ונסיב לון. פתח ואמר ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן.
Se ha enseñado: los compañeros fueron contados ante Rabí Shimón, y se hallaban allí Rabí Elazar, su hijo; Rabí Abba; Rabí Yehudá; Rabí Yosí bar Yaakov; Rabí Yitzjak; Rabí Jizkiyá bar Rav; Rabí Jiyá; Rabí Yosí y Rabí Yisa. Entregaron sus manos a Rabí Shimón y elevaron sus dedos hacia lo Alto. Entraron en un campo entre árboles y se sentaron. Rabí Shimón se levantó, pronunció su plegaria, se sentó entre ellos y dijo: «Que cada uno ponga su mano en mi fortaleza». Pusieron sus manos, y él las tomó. Abrió diciendo: «Maldito el hombre que haga escultura o imagen fundida, obra de manos de artífice, y la coloque en secreto. Y todo el pueblo responderá y dirá: Amén».
Zohar, Idra Rabba 1:5
פתח ר"ש ואמר, עת לעשות ליי', אמאי עת לעשות ליי'. משום דהפרו תורתך. מאי הפרו תורתך, תורה דלעילא. דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב אשריך ישראל מי כמוך. וכתיב, מי כמוך באלים יי'.
Rabí Shimón abrió diciendo: «Es tiempo de actuar para YHVH». ¿Por qué es tiempo de actuar para YHVH? Porque «han quebrantado Tu Torá». ¿Qué significa «han quebrantado Tu Torá»? La Torá de lo Alto queda anulada si no es establecida mediante estas rectificaciones. Esto se refiere al Anciano de Días. Está escrito: «Dichoso eres, Israel, ¿quién como tú?», y también: «¿Quién como Tú entre los poderosos, YHVH?».
Zohar, Idra Rabba 1:6
קרא לרבי אלעזר בריה, אותביה קמיה, ולרבי אבא מסטרא אחרא, ואמר אנן כללא דכולא. עד השתא אתתקנו קיימין. אשתיקו, שמעי קלא, וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא. קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי.
Llamó a Rabí Elazar, su hijo, y lo hizo sentar delante de él; a Rabí Abba lo sentó al otro lado. Dijo: «Nosotros constituimos la totalidad de todo. Hasta ahora las columnas han sido rectificadas». Guardaron silencio. Oyeron una voz, y sus rodillas chocaron unas contra otras. ¿Qué voz era? La voz de la Asamblea superior que se estaba reuniendo.
Zohar, Idra Rabba 1:7
חדי ר"ש ואמר, יי' שמעתי שמעך יראתי התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא, דכתיב ואהבת את יי' אלהיך, וכתיב מאהבת יי' אתכם, וכתיב אהבתי אתכם וגו'.
Rabí Shimón se alegró y dijo: «YHVH, he oído Tu anuncio y temí». Allí era apropiado sentir temor. En nuestro caso, el asunto depende del amor, como está escrito: «Y amarás a YHVH, tu Elohim»; «Por el amor de YHVH hacia vosotros»; y «Yo os he amado…».
Zohar, Idra Rabba 1:8
ר"ש פתח ואמר, הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר. הולך רכיל, האי קרא קשיא, איש רכיל מבעי ליה למימר, מאן הולך. אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה, ולא הוי מהימנא, ההוא מלה דשמע, אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מ"ט. משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא, ביה כתיב, ונאמן רוח מכסה דבר. ונאמן רוח, קיומא דרוחא. ברוחא תלייא מלתא. וכתיב, אל תתן את פיך לחטיא את בשרך.
Rabí Shimón abrió diciendo: «Quien anda como difamador revela el secreto, pero el de espíritu fiel encubre el asunto». «Quien anda como difamador»: este versículo presenta una dificultad, pues debería haber dicho «un hombre difamador». ¿Qué significa «quien anda»? Quien no está asentado en su espíritu ni es digno de confianza, cuando oye una palabra, esta se mueve en su interior como una brizna sobre el agua hasta que la expulsa afuera. ¿Por qué? Porque su espíritu no es un espíritu firme. Pero acerca de aquel cuyo espíritu es firme está escrito: «El de espíritu fiel encubre el asunto». «Espíritu fiel» significa estabilidad del espíritu. El asunto depende del espíritu. Y está escrito: «No permitas que tu boca haga pecar a tu carne».
Zohar, Idra Rabba 1:9
ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא. במלין רזין דרזייא דעתיק יומין, דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין עאכ"ו. אר"ש, לשמיא לא אימא דיציתון, לארעא לא אימא דתשמע, דהא אנן קיומי עלמין. תנא רזין דרזין, כד פתח ר"ש ברזי דרזין, אזדעזע אתרא, וחברין אתחלחלו.
El mundo no se sostiene sino mediante el secreto. Si incluso los asuntos mundanos requieren secreto, con mayor razón los secretos de los secretos del Anciano de Días, que no fueron entregados siquiera a los ángeles superiores. Rabí Shimón dijo: «No diré al cielo que escuche, ni diré a la tierra que oiga, pues nosotros somos quienes sostienen los mundos». Se ha enseñado: cuando Rabí Shimón comenzó a revelar los secretos de los secretos, el lugar se estremeció y los compañeros temblaron.
Ficha editorial de este texto
