Zohar Idra Zuta 1
Zohar, Idra Zuta 1:1
תאנא בההוא יומא דר"ש בעא לאסתלקא מן עלמא, והוה מסדר מלוי, אתכנשו חברייא לבי ר"ש, והוו קמיה ר' אלעזר בריה, ור' אבא, ושאר חברייא, והוה מליא ביתא. זקיף עינוי ר"ש, וחמא דאתמלי ביתא. בכה ר"ש ואמר, בזמנא אחרא כד הוינא בבי מרעי, הוה רבי פנחס בן יאיר קמאי, ועד דברירנא דוכתאי אוריכו לי עד השתא. וכד תבנא, אסחר אשא מקמאי, ומעלמין לא אתפסק, ולא הוה עאל בר נש, אלא ברשותא. והשתא חמינא דאתפסק, והא אתמלי ביתא.
Se ha enseñado: el día en que Rabí Shimón se disponía a partir del mundo y ordenaba sus palabras, los compañeros se reunieron en su casa. Estaban ante él Rabí Elazar, su hijo, Rabí Abba y los demás compañeros, y la casa estaba llena. Rabí Shimón alzó los ojos y vio que la casa se había llenado. Lloró y dijo: «En otra ocasión, cuando estuve enfermo, Rabí Pinjás ben Yair estaba ante mí; mientras yo escogía mi lugar, prolongaron mi vida hasta ahora. Cuando regresé, un fuego me rodeó por delante, nunca se interrumpió y nadie podía entrar sino con permiso. Ahora veo que el fuego se ha interrumpido y la casa está llena».
Zohar, Idra Zuta 1:2
עד דהוו יתבי, פתח עינוי ר"ש, וחמא מה דחמא, ואסחר אשא בביתא, נפקו כולהו, ואשתארו רבי אלעזר בריה ורבי אבא, ושאר חברייא יתבו אבראי. אר"ש לרבי אלעזר בריה, פוק חזי, אי הכא רבי יצחק, דאנא מערבנא ליה. אימא ליה דיסדר מלוי, ויתיב לגבאי. זכאה חולקיה.
Mientras estaban sentados, Rabí Shimón abrió los ojos, vio lo que vio, y un fuego rodeó la casa. Todos salieron; quedaron Rabí Elazar, su hijo, y Rabí Abba, mientras los demás compañeros permanecieron afuera. Rabí Shimón dijo a Rabí Elazar, su hijo: «Sal y mira si Rabí Yitzjak está aquí, pues yo he salido garante por él. Dile que ordene sus asuntos y se siente junto a mí. Dichosa su porción».
Zohar, Idra Zuta 1:3
קם ר"ש, ויתיב, וחייך, וחדי. אמר, אן אינון חברייא. קם רבי אלעזר, ואעיל לון. יתבו קמיה. זקיף ידוי ר"ש, ומצלי צלותא, והוי חדי, ואמר, אינון חברייא דאשתכחו בבי אדרא, יזדמנון הכא. נפקו כלהו, ואשתארו רבי אלעזר בריה, ורבי אבא, ורבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי חייא. אדהכי, עאל רבי יצחק, א"ל ר"ש, כמה יאות חולקך, כמה חידו בעי לאתוספא לך בהאי יומא, יתיב רבי אבא בתר כתפוי, ורבי אלעזר קמיה.
Rabí Shimón se incorporó, se sentó, sonrió y se alegró. Dijo: «¿Dónde están los compañeros?». Rabí Elazar se levantó y los hizo entrar; se sentaron ante él. Rabí Shimón elevó las manos, pronunció una plegaria, se alegró y dijo: «Que se presenten aquí los compañeros que estuvieron en la Idra». Todos salieron, y quedaron Rabí Elazar, su hijo, Rabí Abba, Rabí Yehudá, Rabí Yosí y Rabí Jiyá. Mientras tanto entró Rabí Yitzjak. Rabí Shimón le dijo: «¡Cuán hermosa es tu porción! ¡Cuánta alegría se añadirá para ti en este día!». Rabí Abba se sentó detrás de sus hombros y Rabí Elazar delante de él.
Zohar, Idra Zuta 1:4
אר"ש, הא השתא שעתא דרעותא הוא, ואנא בעינא למיעל בלא כסופא לעלמא דאתי. והא מלין קדישין דלא גליאן עד השתא, בעינא לגלאה קמי שכינתא, דלא יימרון דהא בגריעותא אסתלקנא מעלמא. ועד כען טמירן הוו בלבאי, למיעל בהו לעלמא דאתי.
Rabí Shimón dijo: «Ahora es una hora de favor, y deseo entrar sin vergüenza en el Mundo Venidero. Quiero revelar ante la Shejiná palabras santas que hasta ahora no fueron reveladas, para que no digan que partí del mundo con carencia. Hasta este momento permanecieron ocultas en mi corazón, para entrar con ellas en el Mundo Venidero».
Zohar, Idra Zuta 1:5
וכך אסדרנא לכו, רבי אבא יכתוב, ורבי אלעזר ברי ילעי, ושאר חברייא ירחשון בלבייהו. קם רבי אבא מבתר כתפוי. ויתיב רבי אלעזר בריה קמיה, א"ל קום ברי, דהא אחרא יתיב בההוא אתר, קם רבי אלעזר.
«Así os ordeno: Rabí Abba escribirá, Rabí Elazar, mi hijo, estudiará en voz alta, y los demás compañeros meditarán en su corazón». Rabí Abba se levantó de detrás de sus hombros. Rabí Elazar, su hijo, se sentó delante de él. Le dijo: «Levántate, hijo mío, pues otro está sentado en ese lugar». Rabí Elazar se levantó.
Zohar, Idra Zuta 1:6
אתעטף ר"ש, ויתיב. פתח ואמר, לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה. לא המתים יהללו יה, הכי הוא ודאי, אינון דאקרון מתים, דהא קב"ה חי אקרי, והוא שארי בין אינון דאקרון חיים, ולא עם אינון דאקרון מתים. וסופיה דקרא כתיב, ולא כל יורדי דומה, וכל אינון דנחתין לדומה, בגיהנם ישתארון. שאני אינון דאקרון חיים, דהא קב"ה בעי ביקריהון.
Rabí Shimón se envolvió en su manto y se sentó. Abrió diciendo: «Los muertos no alabarán a Yah, ni cuantos descienden al silencio». «Los muertos no alabarán a Yah»: ciertamente así es. Son aquellos llamados muertos, pues el Santo, bendito sea, es llamado Viviente y mora entre quienes son llamados vivos, no entre quienes son llamados muertos. El final del versículo dice: «Ni cuantos descienden a Dumá». Todos los que descienden a Dumá permanecerán en el Guehinom. Distintos son quienes son llamados vivos, pues el Santo, bendito sea, desea su honor.
Zohar, Idra Zuta 1:7
אר"ש, כמה שניא שעתא דא מאדרא. דבאדרא אזדמן קב"ה ורתיכוי. והשתא, הא קב"ה הכא, ואתי עם אינון צדיקייא דבגנתא דעדן, מה דלא אערעו באדרא. וקב"ה בעי ביקריהון דצדיקייא יתיר מיקרא דיליה, כמה דכתיב בירבעם, דהוה מקטר ומפלח לע"ז, וקב"ה אוריך ליה. וכיון דאושיט ידיה לקבלי דעדו נביאה, אתייבש ידיה, דכתיב ותיבש ידו וגו'. ועל דפלח לע"ז לא כתיב, אלא על דאושיט ידיה לעדו נביאה. והשתא קב"ה בעי ביקרא דילן, וכלהו אתאן עמיה.
Rabí Shimón dijo: «¡Cuán distinta es esta hora de la hora de la Idra! En la Idra se presentó el Santo, bendito sea, con Sus Carrozas. Ahora el Santo, bendito sea, está aquí y ha venido con aquellos justos del Jardín del Edén que no se presentaron en la Idra. El Santo, bendito sea, cuida el honor de los justos más que el Suyo propio. Ved el caso de Yarovam: quemaba incienso y servía a la idolatría, y el Santo, bendito sea, fue paciente con él. Pero cuando extendió su mano contra Ido, el profeta, su mano se secó, como está escrito: “Y se secó su mano…”. No se dice que ocurrió por servir a la idolatría, sino por extender la mano contra Ido, el profeta. Ahora el Santo, bendito sea, procura nuestro honor, y todos ellos han venido con Él».
Zohar, Idra Zuta 1:8
אמר, הא רב המנונא סבא הכא, וסחרניה ע' צדיקי גליפן בעיטרין, מנהרין כל חד וחד מזיהרא דזיוא דעתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין. והוא אתי למשמע בחדוותא, אלין מלין דאנא אימא. עד דהוה יתיב, אמר, הא רבי פנחס בן יאיר הכא, אתקינו דוכתיה, אזדעזעו חברייא דהוו תמן, וקמו ויתבו בשיפולי ביתא. ורבי אלעזר ורבי אבא, אשתארו קמיה דר"ש. אר"ש, באדרא אשתכחנא דכל חברייא הוו אמרי, ואנא עמהון. השתא אימא אנא בלחודאי, וכלהו צייתין למלולי עלאין ותתאין. זכאה חולקי יומא דין.
Dijo: «Aquí está Rav Hamnuná Saba, rodeado por setenta justos grabados con coronas. Cada uno resplandece con el brillo de la luminosidad del Atika Kadisha, el Oculto de todos los ocultos. Ha venido a escuchar con alegría estas palabras que voy a decir». Mientras permanecía sentado, dijo: «Aquí está Rabí Pinjás ben Yair; preparad su lugar». Los compañeros presentes temblaron, se levantaron y se sentaron en los extremos de la casa. Rabí Elazar y Rabí Abba permanecieron ante Rabí Shimón. Rabí Shimón dijo: «En la Idra, todos los compañeros hablaban y yo con ellos. Ahora hablaré yo solo, y todos —superiores e inferiores— escucharán mis palabras. Dichosa mi porción en este día».
Zohar, Idra Zuta 1:9
פתח ר"ש ואמר, אני לדודי ועלי תשוקתו. כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקב"ה, ובג"כ השתא ועלי תשוקתו. דהוא וכל סיעתא קדישא דיליה, אתו למשמע בחדוה, מלין סתימין, ושבחא דעתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין, פריש ואתפרש מכלא, ולא פריש, דהא כלא ביה מתדבק, והוא מתדבק בכלא, הוא כלא.
Rabí Shimón abrió diciendo: «Yo soy de mi amado, y hacia mí es su deseo». Durante todos los días que estuve ligado a este mundo, estuve ligado al Santo, bendito sea, con un solo vínculo. Por ello, ahora «hacia mí es su deseo»: Él y toda Su santa comitiva han venido con alegría a escuchar palabras ocultas y la alabanza del Atika Kadisha, el Oculto de todos los ocultos. Él está separado y apartado de todo, pero no está separado, pues todo se adhiere a Él y Él se adhiere a todo. Él es todo.
