Zohar Introducción 14
Zohar, Introducción 14:1
רבי שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא, בליליא דכלה אתחברת בבעלה, דתנינן כל אינון חבריא דבני היכלא דכלה, אצטריכו בההיא ליליא, דכלה אזדמנת למהוי ליומא אחרא גו חופה בבעלה, למהוי עמה כל ההוא ליליא, ולמחדי עמה בתקונהא דאיהי אתתקנת, למלעי באורייתא, מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובמדרשות דקראי, וברזי דחכמתא. בגין דאלין אינון תיקונין דילה ותכשיטהא. ואיהי ועולמתהא עאלת וקיימת על רישיהון, ואתתקנת בהו וחדת בהו כל ההוא ליליא. וליומא אחרא לא עאלת לחופה אלא בהדייהו, ואלין אקרון בני חופתא. וכיון דעאלת לחופתא, קב"ה שאיל עלייהו ומברך לון, ומעטר לון בעטרהא דכלה, זכאה חולקהון.
Zohar, Introducción 14:2
והוה רבי שמעון וכלהו חברייא מרננין ברנה דאורייתא, ומחדשן מלין דאורייתא כל חד וחד מנייהו, והוה חדי רבי שמעון וכל שאר חברייא. אמר לון רבי שמעון: בני, זכאה חולקכון, בגין דלמחר לא תעול כלה לחופה אלא בהדייכו, בגין דכלהו דמתקנין תקונהא בהאי ליליא וחדאן בה, כלהו יהון רשימין וכתיבין בספרא דדכרניא, וקב"ה מברך לון בשבעין ברכאן ועטרין דעלמא עלאה.
Zohar, Introducción 14:3
פתח רבי שמעון ואמר השמים מספרים כבוד אל וגו', קרא דא הא אוקימנא ליה. אבל בזמנא דא, דכלה אתערא למיעל לחופה ביומא דמחר, אתתקנת ואתנהירת בקישוטהא, בהדי חברייא דחדאן עמה כל ההיא ליליא, ואיהי חדאת עמהון.
Zohar, Introducción 14:4
וביומא דמחר כמה אוכלוסין חיילין ומשריין מתכנשין בהדה, ואיהי וכלהו, מחכאן לכל חד וחד דתקינו לה בהאי ליליא, כיון דמתחברן כחדא ואיהי חמאת לבעלה, מה כתיב, השמים מספרים כבוד אל. השמים, דא חתן דעאל לחופה. מספרים, מנהרין כזוהרא דספיר, דנהיר וזהיר מסייפי עלמא ועד סייפי עלמא.
Zohar, Introducción 14:5
כבוד אל, דא כבוד כלה דאקרי אל, דכתיב אל זועם בכל יום. בכל יומי שתא אקרי אל, והשתא, דהא עאלת לחופה, אקרי כבוד, ואקרי אל, יקר על יקר. נהירו על נהירו, ושלטנו על שלטנו.
Zohar, Introducción 14:6
כדין בההיא שעתא, דשמים עאל לחופה ואתי ונהיר לה, כל אינון חברייא דאתקינו לה, כלהו אתפרשי בשמהן תמן, הה"ד ומעשה ידיו מגיד הרקיע. מעשה ידיו, אלין אינון מארי קיימא דברית, אקרון מעשה ידיו, כד"א ומעשה ידינו כוננהו, דא ברית קיימא דחתים בבשרא דבר נש.
Zohar, Introducción 14:7
רב המנונא סבא אמר הכי, אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, דלא יהיב בר נש פומיה, למיתי להרהורא בישא, ויהא גרים למחטי לההיא בשר קדש דחתים ביה ברית קדישא. דאלו עביד כן משכין ליה לגיהנם, וההוא דממונה על גיהנם דומ"ה שמיה, וכמה רבוא דמלאכי חבלה בהדיה, וקאים על פתחא דגיהנם, וכל אינון דנטרו ברית קדישא, בהאי עלמא, לית ליה רשו למקרב בהו.
Zohar, Introducción 14:8
דוד מלכא בשעתא דאירע ליה ההוא עובדא, דחיל, בההיא שעתא סליק דומ"ה קמי קב"ה. ואמר ליה, מארי דעלמא כתיב בתורה, ואיש אשר ינאף את אשת איש, וכתיב ואל אשת עמיתך וגו', דוד דקלקל ברית בערוה מהו. אמר ליה קב"ה, דוד זכאה הוא, וברית קדישא על תקוניה קיימא, דהא גלי קדמי דאזדמנת ליה בת שבע מיומא דאתברי עלמא.
Zohar, Introducción 14:9
אמר ליה אי קמך גלי, קמיה לא גלי. אמר ליה, ותו בהיתרא הוה מה דהוה, דהא כל אינון דעאלו לקרבא, לא עאל חד מנייהו עד דאפטר בגט לאנתתיה. אמר ליה אי הכי, הוה ליה לאורכא תלת ירחי ולא אוריך. אמר ליה, במאי אוקים מלה, באתר דחיישינן דהיא מעוברת, וגלי קדמי דאוריה לא קריב בה לעלמין, דהא שמי חתים בגויה לסהדותא, כתיב אוריה, וכתיב אוריהו, שמי חתום בהדיה, דלא שמש בה לעלמין.
Zohar, Introducción 14:10
אמר ליה, מארי דעלמא, הא מה דאמרית, אי קמך גלי דלא שכיב בהדה אוריה, קמיה מי גלי, הוה ליה לאורכא לה תלת ירחי, ותו אי ידע דלא שכיב בהדה לעלמין, אמאי שדר לה דוד ופקיד עליה לשמשא באנתתיה, דכתיב רד לביתך ורחץ רגליך.
Zohar, Introducción 14:11
אמר ליה, ודאי לא ידע, אבל יתיר מתלת ירחי אוריך, דהא ארבע ירחי הוו, דהכי תנינן בחמשה ועשרים דניסן אעבר דוד כרוזא בכל ישראל, והוו עם יואב בשבעה יומין דסיון, ואזלו וחבלו ארעא דבני עמון: סיון ותמוז ואב ואלול, אשתהו שם. ובארבעה ועשרים באלול הוה מה דהוה מבת שבע, וביומא דכפורי מחל ליה קב"ה ההוא חובא. ואית דאמרי בז' באדר אעבר כרוזא, ואתכנשו בחמיסר דאייר, ובחמיסר באלול הוה מה דהוה מבת שבע, וביומא דכפורא אתבשר גם יי' העביר חטאתך לא תמות. מאי לא תמות, לא תמות בידא דדומה.
Zohar, Introducción 14:12
אמר דומה: מארי דעלמא, הא מלה חדא אית לי גביה, דאיהו אפתח פומיה ואמר חי ה' כי בן מות האיש העושה זאת, ואיהו דן לנפשיה. טרונייא אית לי עליה. אמר ליה, לית לך רשו, דהא אודי לגבאי ואמר חטאתי לה', ואע"ג דלא חב. אבל במה דחטא באוריה, עונשא כתבית עליה, וקבל. מיד אהדר דומ"ה לאתריה בפחי נפש.
Zohar, Introducción 14:13
ועל דא אמר דוד, לולי יי' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי. לולי ה' עזרתה לי, דהוה אפוטרופא דילי. כמעט שכנה וגו', מהו כמעט, כחוטא דקיק. כשיעורא דאית ביני ובין סטרא אחרא, כההוא שיעורא הות דלא שכנה דומה נפשי.
Zohar, Introducción 14:14
ובג"כ בעי לאסתמרא בר נש דלא יימא מלה כדוד, בגין דלא יכיל למימר לדומה, כי שגגה היא, כמה דהוה לדוד, ונצח ליה קב"ה בדינא. למה יקצוף האלהים על קולך, על ההוא קול דאיהו אמר. וחבל את מעשה ידיך, דא בשר קדש ברית קדישא דפגים ואתמשך בגיהנם על ידא דדומה.
Zohar, Introducción 14:15
ובג"כ ומעשה ידיו מגיד הרקיע, אלין אינון חברייא דאתחברו בכלה דא. ומארי קיימא דילה. מגיד ורשים כל חד וחד. מאן הרקיע. דא איהו הרקיע דביה חמה ולבנה וככביא ומזלי, ודא איהו ספר זכרון, איהו מגיד ורשים להו וכתיב להו, למהוי בני היכלא ולמעבד רעותהון תדיר.
Zohar, Introducción 14:16
יום ליום יביע אומר, יומא קדישא מאינון יומין עלאין דמלכא משבחין לון לחברייא, ואמרין, ההיא מלה דאמר כל חד לחבריה. יומא ליומא יביע ההוא אומר ומשבח ליה. ולילה ללילה, כל דרגא דאשלים בליליא, משבח דא לדא, ההוא דעת דכל חד מחבריה, ובשלימו סגי אתעבידו לון חברין ורחימין.
Zohar, Introducción 14:17
אין אומר ואין דברים בשאר מילין דעלמא. דלא אשתמעו קמי מלכא קדישא ולא בעי למשמע לון. אבל הני מילי, בכל הארץ יצא קום. עבדי משיחא אינון מלין, מדורי עלאי ומדורי תתאי. מאלין אתעבידו רקיעין, ומאלין ארץ מההיא תושבחתא. ואי תימא, דאינון מלין באתר חד. משטטא בעלמא, בקצה תבל מליהם.
Zohar, Introducción 14:18
וכיון דאתעבידא רקיעין מנהון, מאן שריא בהון, הדר ואמר לשמש שם אהל בהם, ההוא שמשא קדישא שוי מדוריה ומשכניה בהו, ואתעטר בהו.
Zohar, Introducción 14:19
כיון דשרי באינון רקיעין ואתעטר בהו, כדין, והוא כחתן יוצא מחפתו, חדי ורהיט באינון רקיעין, נפק מנייהו, ועאל ורהיט גו מגדלא חדא אחרא, באתר אחרא. מקצה השמים מוצאו, ודאי מעלמא עלאה, נפיק ואתיא, דאיהו קצה השמים לעילא. ותקופתו, מאן תקופתו, דא קצה השמים לתתא דאיהי תקופת השנה דאסחרא לכל סייפין. ואתקשרת מן השמים עד רקיעא דא.
Zohar, Introducción 14:20
ואין נסתר מחמתו דההיא תקופה דא, ותקופה דשמשא דאסחר בכל סטרא, ואין נסתר, לית דאתכסי מניה מכל דרגין עלאין, דהוו כלהו מסחרן ואתיין לגביה, וכל חד וחד לית מאן דיתכסי מיניה. מחמתו, בשעתא דאתחמם, ותב לגבייהו בתיובתא שלים. כל שבחא דא וכל עלויא דא, בגין אורייתא הוא, דכתיב תורת ה' תמימה.
Zohar, Introducción 14:21
שית זמנין כתיב הכא ה', ושית קראי מן השמים מספרים עד תורת יי' תמימה, ועל רזא דא כתיב בראשית, הא שית אתוון. ברא אלהים את השמים ואת הארץ, הא שית תיבין. קראי אחרנין לקבל שית זמנין ה', שית קראי בגין שית אתוון דהכא, שית שמהן בגין שית תבין דהכא.
Zohar, Introducción 14:22
עד דהוו יתבי, עאלו רבי אלעזר בריה ורבי אבא, אמר לון: ודאי אנפי שכינתא אתיין, ועל דא פני"אל קרינא לכו, דהא חמיתון אנפי שכינתא אפין באפין, והשתא דקא ידעתון וגלי לכו קרא דובניהו בן יהוידע, ודאי דמלה דעתיקא קדישא איהו, וקרא דאבתריה, וההוא דסתים מכלא אמרו.
Zohar, Introducción 14:23
והאי קרא איהו באתר אחרא כגוונא דא. פתח ואמר והוא הכה את האיש המצרי איש מדה חמש באמה, וכלא רזא חדא איהו, האי מצרי ההוא דאשתמודע, גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי וגו', רב ויקירא, כמה דגלי ההוא סבא.
Zohar, Introducción 14:24
והאי קרא במתיבתא עלאה אתמר, איש מדה כלא חד, איש מראה ואיש מדה כלא חד, בגין דאיהו שבת ותחומא. דכתיב ומדותם מחוץ לעיר, וכתיב לא תעשו עול במשפט במדה, ועל דא איש מדה איהו. ואיהו ממש איש מדה, איהו ארכיה מסייפי עלמא ועד סייפי עלמא. אדם הראשון הכי הוה. ואי תימא, הא כתיב חמש באמה. אינון חמש באמה מסייפי עלמא עד סייפי עלמא הוה.
Zohar, Introducción 14:25
וביד המצרי חנית, כד"א כמנור אורגים, דא מטה האלהים דהוה בידיה, חקיק בשמא גליפא מפרש, בנהירו דצרופי אתוון, דהוה גליף בצלאל ומתיבתא דיליה, דאקרי אורג, דכתיב מלא אותם וגו', חרש וחשב ורוקם וגו'. וההוא מטה הוה נהיר שמא גליפא בכל סטרין בנהירו דחכימין דהוו מגלפין שמא מפרש בארבעין ותרין גווני. וקרא מכאן ולהלאה, כמה דאמר, זכאה חולקיה.
Zohar, Introducción 14:26
תיבו יקרין תיבו, ונחדש תקון דכלה בהאי ליליא. דכל מאן דאשתתף בהדה בהאי ליליא, יהא נטיר עילא ותתא כל ההיא שתא, ויפיק שתא בשלם. עלייהו כתיב חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם טעמו וראו כי טוב יי'.
