ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחות לכל בשר. ת"ח, משה ואהרן מסרו גרמייהו למיתה. במה, בגין דכתיב ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחות, רוחת כתיב, חסר וא"ו. ובג"כ אילנא דמותא הוא, ובכל אתר נפילת אנפין לההוא אתר הוי. וע"ד אל אלהי, אל: הה"ד ואל זועם בכל יום. אלהי הרוחות, דאיהו אתר צרורא דנשמתין דעלמא, וכל נשמתין תמן סלקין, ומתמן אתיין.
רבי יהודה פתח, שמעו חכמים מלי ויודעים האזינו לי. האי קרא אליהוא אמרו. ת"ח, מה כתיב ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וגו'. דהא אינון הוו אמרין מלין, ואיוב לא הוה אתנחים עלייהו. מהכא אוליפנא, מאן דעאל לנחמא לאבל, בעי ליסדא מלין בקדמיתא, דהא חברייא דאיוב הוו אמרי מלי קשוט, אבל לנחמא ליה לאו, בגין דבעי מלין דאיהו יודי עלייהו, וכדין יקבל עליה דינא, ויודי למלכא קדישא עליה. מה כתיב, ואליהו חכה את איוב בדברים וגו'. דאודי לבתר לקב"ה, וקביל עליה דינא דשמיא.
ת"ח, כתיב לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול. לכן אנשי לבב שמעו לי, שלימין בכלא, לאבחנא מלין. חלילה לאל מרשע, הה"ד ואל זועם בכל יום. ושדי מעול, דא סמיך לקבלא דא, והא אוקמוה אל שדי. כי פועל אדם ישלם לו, הא ב"נ אזיל בהאי עלמא, ועביד עבידתוי וחטי קמי מאריה, ההוא עובדא תליא עליה, לשלמא ליה דינא, הה"ד כי פועל אדם ישלם לו, ההוא עובדא ישלם לו.
ועם כל דא, אם ישים אליו לבו, כיון דבר נש שוי לביה ורעותיה לאתבא קמי מאריה, כדין אל אלהי הרוחות, רוחו ונשמתו אליו יאסוף לאתצררא בצרורא דחיי, ולא שביק לנפשיה לבר, לאתדנא בדינא אחרא.
רבי יוסי אמר, האי מלה רזא הוא, בדינין טמירין דקב"ה. כי פועל אדם ישלם לו, לאתדנא בדיניה, ובאינון עובדין דבר נש עביד בהאי עלמא, וסליק ליה לאתדנא כעובדוי, ויתאביד מעלמא, מה כתיב בתריה, מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה. מי פקד עליו ארצה, דא הוא אחוה דפריק ליה. ומי שם תבל כלה, דבאני ביתא, ובני בניין עלמא, ותקונא וישובא. מה כתיב בתריה, אם ישים אליו לבו. האי בר נש, דפקיד עליה למבני בניינא, בעי לכוונא לבא ורעותא לגביה דההוא מיתא. מכאן, בר נש דאתי על ההיא אתתא, בגין שפירו ותיאובתא דילה, הא בניין עלמא לא אתבני, דהא רעותא ולבא לא אתכוון לגבי מיתא.
ובגין כך כתיב, אם ישים אליו לבו, ברעותא דלבא דיכוין לגביה, כדין רוחו ונשמתו אליו יאסוף, ואתמשך גביה, לאתבנאה בהאי עלמא, מה כתיב בתריה, יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב, יגוע כל בשר יחד, ההוא גופא יתבלי בעפרא, וכל ההוא בשרא. והשתא, אדם על עפר ישוב, הא חדתותין דבנינא כמלקדמין, ויתוב על עפרא דבניינא דגופא אחרא, כמה דהוה בקדמיתא. ועל דא, רוחא ונשמתא בידוי דקב"ה, וחייס עלייהו דבני נשא, דלא יתאבידו מהאי עלמא, ומעלמא אחרא, בגין כך אל אלהי הרוחות לכל בשר.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
6
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, קרח ד׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
