Zohar, Lej Lejá 4:1
ויאמר ה' אל אברם. מה כתיב לעילא וימת הרן על פני תרח אביו וגו'. מאי איריא הכא, אלא עד ההוא יומא, לא הוה בר נש, דמית בחיי אבוי, בר דא. דכד אתרמי אברם לנורא, אתקטיל הרן, ובגין דא, נפקו מתמן.
ויאמר ה' אל אברם. מה כתיב לעילא וימת הרן על פני תרח אביו וגו'. מאי איריא הכא, אלא עד ההוא יומא, לא הוה בר נש, דמית בחיי אבוי, בר דא. דכד אתרמי אברם לנורא, אתקטיל הרן, ובגין דא, נפקו מתמן.
ת"ח, מה כתיב, ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן וגו'. ויצאו אתם מאור כשדים. ויצאו אתם. אתו מבעי ליה. דהא כתיב ויקח תרח וגו'. מאי, ויצאו אתם. אלא, תרח ולוט, עם אברהם ושרה נפקו, דאינון הוו עקרא למיפק מגו אינון חייביא. דכיון דחמא תרח, דאברהם בריה, אשתזיב מגו נורא, אתהדר למעבד רעותיה דאברהם, ובגין כך ויצאו אתם תרח ולוט.
ובשעתא דנפקו, מה כתיב, ללכת ארצה כנען. דרעותא דלהון הוה למיהך תמן. מכאן אוליפנא, כל מאן דאתער לאתדכאה, מסייעין ליה. ת"ח דהכי הוא. דכיון דכתיב, ללכת ארצה כנען, מיד ויאמר ה' אל אברהם לך לך, ועד דאיהו אתער בקדמיתא, לא כתיב לך לך.
ת"ח. מלה דלעילא לא אתער, עד דאתער לתתא בקדמיתא, על מה דתשרי ההיא דלעילא. ורזא דמלה, נהורא אוכמא, לא אתאחיד בנהורא חוורא, עד דאיהי אתערית בקדמיתא. כיון דאיהי אתערית בקדמיתא. מיד נהורא חוורא שרייא עלה.
וע"ד כתיב אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל. בגין דלא יתפסק נהורא חוורא מעלמא, לעלמין. וכן המזכירים את ה' אל דמי לכם. בגין, לאתערא לתתא, במה דישרי אתערותא דלעילא. וכן כיון דאתער בר נש, אתערותא בקדמיתא, כדין אתער אתערותא דלעילא. ת"ח, כיון דכתיב ויצאו אתם מאור כשדים וגו', מיד ויאמר ה' אל אברם וגו'.
ספר הזהר, לך לך ד׳
5 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.