זאת תהיה תורת המצורע. ר' יצחק פתח, וזרח השמש ובא השמש וגו'. האי קרא אתמר, ואוקימנא ליה בנשמתא דב"נ, בשעתא דהיא קיימא עמיה דב"נ בהאי עלמא, כדין, וזרח השמש. ובא השמש, בזמנא דנפיק ב"נ מהאי עלמא, ואשתכח בתשובה, כדין אל מקומו שואף זורח הוא שם, אי זכאה איהו, כד"א, ובא השמש וטהר, ואחר יאכל מן הקדשים.
ת"ח, כל חובי עלמא, קב"ה מכפר עלייהו, בתשובה, בר מההוא לישנא בישא, דאפיק שום ביש על חבריה. והא אוקמוה, דכתיב, זאת תהיה תורת המצורע, זאת היא תורתו של מוציא שם רע. רבי חייא אמר, כל מאן דאפיק לישנא בישא, אסתאבן ליה כל שייפוי, ויתחזי לסגרא, בגין דההיא מלה בישא סלקא ואתער רוחא מסאבא עלוי ואסתאב, אתי לאסתאבא מסאבין ליה, במלה דלתתא אתער מלה אחרא.
פתח ואמר, איכה היתה לזונה קריה נאמנה וגו'. מאן דהות מהימנא לבעלה, אהדרת לזונה. מלאתי משפט, משפט, ודאי דא קב"ה, צדק, דא כ"י, ובגין דאתערת מלה אחרא, אסתלק מנה קב"ה, ושריא בה רוחא דקטולי. הה"ד ועתה מרצחים. ומה ירושלם קרתא קדישא כך, שאר בני נשא עאכ"ו. הה"ד, זאת תהיה תורת המצורע.
רבי יהודה אמר, זאת תהיה, ודאי לקבליה לאתפרעא מניה, דההוא מוציא שם רע. ביום טהרתו והובא אל הכהן, מאי קמ"ל. משמע, מאן דאית ליה לישנא בישא צלותיה לא עאלת קמי קב"ה, דהא אתער עליה רוחא מסאבא. כיון דאהדר בתשובה וקביל עליה תשובה, מה כתיב, ביום טהרתו והובא אל הכהן וגו' וראה הכהן וגו'.
וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות. ר' יצחק ור' יוסי הוו שכיחי קמיה דר"ש. יומא חד א"ל, עץ ארז הא ידיע, כד"א, מן הארז אשר בלבנון, דהא ההוא עץ ארז, לא אשתרשן נטיעוי אלא בלבנון, והא אתמר. אזוב למה, ומאי הוא.
פתח ואמר, ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב. ת"ח, ב"נ דמשתדל בפולחנא דמאריה, ואשתדל באורייתא, קב"ה שארי עלוי ושכינתא אשתתפא בהדיה. כיון דב"נ אתי לאסתאבא, שכינתא אסתלקת מניה, קב"ה אתרחיק מניה, וכל סטרא דקדושה דמאריה מרחקין מניה, ושארי עליה רוח מסאבא וכל סטרא דמסאבא. אתי לאתדכאה מסייעין ליה. בתר דאתדכי ואהדר בתשובה, ההוא דאסתלק מניה אהדר, ושארי עלוי.
ספר הזהר, מצורע ד׳
6 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
