וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור וגו'. רבי אבא פתח ואמר, רוצה יי' את יראיו את המיחלים לחסדו. כמה קב"ה, אתרעי בהו בצדיקיא, בגין דצדיקיא אינון עבדין שלמא לעילא, ועבדי שלמה לתתא, ואעלין כלה בבעלה, ובגין כך קב"ה אתרעי בהו, באנון דדחלין ליה ועבדין רעותיה.
למיחלים לחסדו, מאן אינון מיחלים לחסדו, הוי אימא אינון דמשתדלי באורייתא בליליא, ואשתתפו בהדי שכינתא, וכד אתי צפרא, אינון מחכאן לחסדו. והא אוקמוה, בזמנא דבר נש אשתדל באורייתא בליליא, חוטא דחסד אתמשיך עליה ביממא, כדכתיב יומם יצוה יי' חסדו ובלילה שירה עמי. מאי טעמא יומם יצוה יי' חסדו, משום דבלילה שירה עמי. ובגין כך, רוצה יי' את יראיו כתיב, ולא ביראיו, כמאן דרעי ברעותיה לאחרא, ואתרעי ליה לאתפייסא בהדיה, ובגין כך רוצה יי' את יראיו, ולא ביראיו.
כגוונא דא, יוסף הוה עציב בעציבו דרוחא, בעציבו דלבא, דהוה אסיר תמן. כיון דשדר פרעה בגיניה מה כתיב, ויריצוהו אתפייסו ליה, ואהדרו ליה מלין דחדוה, מלין למחדי לבא, בגין דהוה עציב מן בירא. ת"ח, בקדמיתא נפל בבירא, בבירא אסתלק לבתר.
רבי שמעון אמר, עד לא אירע ליוסף ההוא עובדא, לא אקרי צדיק. כיון דנטר ההוא ברית קיימא, אקרי צדיק, וההוא דרגא דברית קדישא אתעטר בהדיה, ומאי דהוה בבור בקדמיתא, אסתלק בהדיה, וכתיב ויריצהו מן הבור, אסתלק מן דא, ואתעטר בבאר מים חיים.
וישלח פרעה ויקרא את יוסף, לקרא ליוסף מבעי ליה. אלא ויקרא את יוסף: דא קב"ה, דכתיב עד עת בא דברו אמרת יי' צרפתהו. עד עת בא דברו, הה"ד ויקרא את יוסף, כתיב הכא ויקרא את יוסף, וכתיב התם ויקרא אל משה. ויגלח ויחלף שמלותיו, בגין יקרא דמלכא, והא אוקמוה.
ר' אלעזר פתח, ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם. ת"ח, דקב"ה מגלגל גלגולין בעלמא, ומקיים אסרין וקיומין, בגין לקיימא קיומא וגזרה דאיהו גזיר.
דהא תנן, אלמלא חביבו ורחימו דרחים קב"ה לאבהן, הוה אתחזי לנחתא יעקב למצרים בשלשלי דפרזלא. וברחימו דלהון, שלטיה ליוסף בריה, ועבד ליה מלכא דשליטא על כל ארעא, ונחתו כלהו שבטין ביקרא, ויעקב כמלכא.
ת"ח, מה כתיב ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם, כיון דכתיב ויבא ישראל מצרים, לא ידענא דיעקב גר בארץ חם, אמאי אצטריך הא. אלא, ויבא ישראל מצרים: דא קב"ה. ויעקב גר בארץ חם: דא יעקב, דהא בגיניה דיעקב ובנוי, אתא שכינתא למצרים, וקב"ה גלגל גלגולין, ואחית ליה ליוסף בקדמיתא, דבזכותיה אתקיים ברית בהדיה, ושלטיה על כל ארעא.
מה כתיב, שלח מלך ויתירהו מושל עמים ויפתחהו. ר' שמעון אמר, כתיב יי' מתיר אסורים וגו', והכא כתיב, שלח מלך ויתירהו, אמאי מושל עמים ויפתחהו. אלא, שלח מלך: דא קב"ה. מושל עמים: דא קב"ה. שלח מלך, מלך עלאה. שלח ויתירהו, ומאן איהו דשלח, דא מלאך הגואל, דאיהו מושל עמים, דאיהו מושל על תתאי. וכלא מעם קודשא בריך הוא איהו.
ויריצהו חסר וא"ו, ומאן איהו, דא קב"ה. בגין דהא לית מאן דאסיר ופתח, בר קב"ה, דכתיב יסגר על איש ולא יפתח. וכתיב והוא ישקיט ומי ירשיע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד, דהא כלא ביה, וכתיב וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי ארעא ולא איתי די ימחי בידיה ויאמר ליה מה עבדת, ובגין כך כתיב ויריצהו מן הבור וגו'.
מאי ויריצהו. כד"א יעתר אל אלוה וירצהו, כגוונא דא ויריצהו מן הבור, ולבתר ויבא אל פרעה. ד"א ויריצהו, דאמשיך עליה חוטא דחסד, למיהב ליה חנא קמיה דפרעה, אלהים יענה את שלום פרעה, בגין לאקדמא ליה שלום, ולמפתח בשלום.
רבי אבא אמר, ת"ח, בההוא רשע דפרעה, דאיהו אמר, לא ידעתי את ה', ופרעה חכים הוה מכל חרשוי, אלא ודאי שמא דאלהים הוה ידע, דהא כתיב הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו. ובגין דמשה לא אתא לגביה אלא בשמא דה', ולא בשמא דאלהים, ודא הוה קשיא קמיה מכלא, דאיהו הוה ידע דהא שמא דא איהו שליט בארעא, ובשמא דה' לא הוה ידע, ועל דא קשיא קמיה שמא דא.
ודא הוא דכתיב ויחזק ה' את לב פרעה, דמלה דא הוה אתקיף לביה, ואקשי ליה, ועל דא משה לא אודע ליה מלה דשמא אחרא, אלא שמא דה' בלחודוי, ואוקמוה.
פתח ואמר מי כה' אלקינו המגביהי לשבת וגו' מי כה' אלקינו המגביהי לשבת, דאסתלק מעל כרסי יקריה, ולא אתגלי לתתא, בשעתא דלא אשתכחו זכאין בעלמא, הא איהו אסתלק מנייהו, ולא אתגלי להו. המשפילי לראות, בשעתא דזכאין אינון דאשתכחו בעלמא. קב"ה נחית בדרגוי לקבלהון דתתאי, לאשגחא על עלמא, לאוטבא להו.
דהא כד זכאין לא אשתכחו בעלמא, איהו אסתלק, ואסתיר אנפין מנייהו, ולא אשגח עלייהו, בגין דצדיקייא אינון יסודא וקיומא דעלמא, דכתיב וצדיק יסוד עולם.
ועל דא קב"ה לא גלי שמיה קדישא, בר לישראל בלחודוי, דאינון חולק עדביה ואחסנתיה, ועלמא פליג ליה קב"ה, לממנן תריסין, והא אתמר דכתיב בהנחל עליון גוים וגו'. וכתיב כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו.
רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בארחא, א"ר יוסי לרבי חייא תווהנא על האי דקאמר שלמה, כל מלוי סתימין ולא אתיידעון, דהא קהלת סתים סתימין.
פתח ואמר כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמוע כל הדברים יגעים, וכי כל הדברים יגעים אינון למללא, דקאמר לא יוכל איש לדבר. ולא תשבע עין לראות. ולא תמלא אזן משמוע, מ"ט אלין. אלא בגין דתרין מנהון, ואינון עיינין ואודנין, לא קיימין ברשותיה דבר נש, ופומא איהו ברשותיה, וכל אלין תלת לא יכלין לאשלמא כלא, ולאדבקא כלא.
אמר ר' חייא, הכי הוא, דדבורא דבר נש לא יכיל למללא, ועיינין למחמי, ואודנין למשמע, ואין כל חדש תחת השמש. ות"ח אפילו בריין וקסטורין, דעבד קב"ה תחת השמש, לא יכלין למללא כל מלין דעלמא, ועינא לא יכיל. למשלט ולמחמי, ואודנא למשמע. ובג"כ שלמה דהוה ידע כל מלה, הוה אמר דא.
ות"ח, כל עובדין דעלמא, בכמה קסטרין תליין, וכל בני עלמא לא ידעין, ולא משגיחין על מה קיימי בעלמא, ואפילו שלמה מלכא, דהוה חכים מכל בני עלמא, לא יכיל לקיימא בהו.
פתח ואמר, את הכל עשה יפה בעתו גם את העולם, נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים וגו'. ת"ח, זכאין אינון דמשתדלי באורייתא וידעי לאסתכלא ברוחא דחכמתא. את הכל עשה יפה בעתו, כל עובדין דעבד קב"ה בעלמא, בכל עובדא ועובדא, אית דרגא ממנא על ההוא עובדא בעלמא, הן לטב הן לביש. מנהון דרגין לימינא, ומנהון דרגין לשמאלא, אזיל בר נש לימינא, ההוא עובדא דעביד, ההוא דרגא ממנא לההוא סטרא, ועביד ליה סיועא, וכמה אינון דמסייעי ליה. אזל בר נש לשמאלא, ועביד עובדוי, ההוא עובדא דעביד, ממנא איהו לההוא סטרא, וקא מקטרג ליה, ואוביל ליה לההוא סטרא, ואסטי ליה. ובג"כ, ההוא עובדא דעביד בר נש כדקא חזי, ההוא ממנא דסטר ימינא, קא מסייע ליה, ודא הוא בעתו, יפה בעתו, דההוא עובדא מתקשרא בעתו, כדקא חזי ליה.
גם את העולם נתן בלבם. כל עלמא, וכל עובדוי דעלמא, לאו אינון אלא ברעותא דלבא, כד סליק ברעותא דבר נש. זכאין אנון צדיקיא דאמשיכו עובדין טבין, לאוטבא לון, ולכל עלמא, ואינון ידעין לאתדבקא בעת שלום, ובחילא דצדקה דעבדין לתתא, אינון משכין לההוא דרגא דאקרי כל, לאנהרא בעתו.
ווי לון לחייביא, דלא ידעין עת דההוא עובדא, ולא משגיחין למעבד עובדיהון בעלמא על תקונא דאצטריך ליה לעלמא, ולאתקנא עובדא בההוא דרגא דאתחזי ליה, מאי טעמא, בגין דלא ידעין.
ועל דא אתייהב כלא ברעותהון דבני נשא, דכתיב מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף, ובגין כך דאינון עובדין לא אתעבידו לאתקנא בדרגייהו כדקחזי, דיתכליל עובדא דא בדרגא דא, כלא כתקונא אלא כפום רעותא דבר נש, מה כתיב בתריה ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו. ידעתי כי אין טוב בם, באינון עובדין, דלא אתעבידו כדקא יאות, כי אם לשמוח, בכל מה דייתי עלוי, ולמיהב הודאה לקב"ה, ולעשות טוב בחייו, דהא אי ההוא עובדא גרים ליה בישא, בגין ההוא דרגא דקא ממנא עלוי, אית ליה למחדי ביה, ולאודאה עליה, דאיהו גרים ליה לנפשיה, ואיהו אזיל בלא ידיעא, כציפרא דא בגו קוסטירא.
וכל דא מנלן, דכתיב כי גם לא ידע האדם את עתו, כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום. כי גם לא ידע האדם את עתו. מאי עתו, עתו דההוא עובדא דקא עביד, כמה דאת אמר, את הכל עשה יפה בעתו, ובג"כ אינון כצפרים האחוזות בפח. ובג"כ זכאין אינון דמשתדלי באורייתא, וידעי אורחוי ושבילוי דאורייתא דמלכא עלאה, למיהך בה בארח קשוט.
ותא חזי, לעולם אל יפתח בר נש פומיה לביש, דאיהו לא ידע מאן נטיל ההיא מלה, וכד לא ידע בר נש אתכשל בה, וצדיקיא כד פתחי פומייהו כלהו שלם. ת"ח, יוסף כד שרא למללא לפרעה, מה כתיב, אלהים יענה את שלום פרעה. אמר רבי יהודה, הא אתמר, דקב"ה חס על שלמא דמלכותא, כד"א ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים ואוקמוה.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
26
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, מקץ ד׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
