Zohar Nasso 5
Zohar, Nasso 5:1
איש איש כי תשטה אשתו וגו'. מאי האי לגבי האי. אלא כמה דכתיב למעול מעל ביי'. ר' אלעזר אמר, איש איש, מאי איש איש, דהא בחד סגי, אלא הא אוקמוה, אבל איש איש, משמע איש דאיהו איש, וקיים קרא דכתיב, שתה מים מבורך וגו'. כדין הוא איש בעלמא, איש לגבי אתתיה. ומעלה בו מעל, הא בחד סגי, אמאי תרי. אלא חד לעילא וחד לתתא. חד לכנסת ישראל, וחד לבעלה. בגין כך והביא האיש את אשתו.
«Cuando la mujer de un hombre se desvíe…». ¿Qué relación tiene esto con lo anterior? Está escrito: «Cometiendo una infidelidad contra YHVH». Rabí Elazar dijo: ¿por qué repite «hombre, hombre»? Una sola vez sería suficiente. Ya lo explicaron, pero «hombre, hombre» indica a quien verdaderamente es hombre y cumple lo escrito: «Bebe agua de tu cisterna…». Solo entonces es hombre en el sentido pleno, hombre frente a su mujer. «Y cometa contra él una infidelidad»: una mención sería suficiente; ¿por qué dos? Una arriba y otra abajo: una contra Knéset Israel y otra contra su Esposo. Por eso: «El hombre llevará a su mujer».
Zohar, Nasso 5:2
אמאי אל הכהן. רזא דמלה, בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא, הא כתיב ושחט את בן הבקר, ושחט אחרא, ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא, בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה, ואת אמרת, והביא האיש את אשתו אל הכהן, למידן דינהא. אלא ודאי כהנא לדא חזי, בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכ"י, וע"ד אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות, דאחידת בה בכנסת ישראל, וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא, ולעיינא בכל מה דאצטריך, בגין כך כהנא לדא, ולא אחרא.
¿Por qué la llevará «al sacerdote»? El secreto es que el sacerdote es el padrino de la Matrona. Aquí debemos reflexionar: está escrito «degollará el novillo», y otro lo degüella, no el sacerdote, porque al sacerdote le está prohibido intervenir en el Din, para no dañar el lugar al que está unido. ¿Cómo, entonces, dice aquí que el hombre llevará a su mujer al sacerdote para que juzgue su caso? Ciertamente, el sacerdote es apropiado precisamente para esto porque es el padrino de la Matrona. Todas las mujeres del mundo son bendecidas por medio de Knéset Israel; por ello, la mujer inferior recibe siete bendiciones, pues está ligada a Knéset Israel. El sacerdote está encargado de rectificar los asuntos de la Matrona y examinar todo cuanto sea necesario. Por eso corresponde al sacerdote y no a otro.
Zohar, Nasso 5:3
ואי תימא דאיהו עביד דינא. לאו הכי, אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי, ולאסגאה חסד. דאי ההיא אתתא אשתכחת זכאה, כהנא אסגי שלמא בהו, ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר, ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה, איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה, הוא עביד דינא, והוא בדיק לה.
Y acaso digas que él ejecuta el juicio. No es así: se ocupa de aumentar la paz y el Jésed en el mundo. Si la mujer resulta inocente, el sacerdote incrementa la paz entre ellos; además, ella queda encinta de un hijo varón y por medio de él se establece la paz. Si no resulta inocente, el sacerdote no ejecuta el juicio: el mismo Nombre santo al que ella faltó con mentira ejecuta el Din y la examina.
Zohar, Nasso 5:4
תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי, אלא כד היא יהבת גרמה קמיה, לזכאה. זמנא, ותרין שאיל לה, כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה, כדין כהנא עביד עובדא, בגין לאסגאה שלמא.
Ven y observa: el sacerdote no entra en este asunto hasta que ella se presenta voluntariamente ante él para demostrar su inocencia. Una y dos veces le pregunta; cuando ella insiste en probar que es inocente, entonces el sacerdote realiza el procedimiento para aumentar la paz.
Zohar, Nasso 5:5
כהנא כתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע אתוון סריטין בטהירין, דינא בדינא, רחמי ברחמי, רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכחת זכאה, אתוון רחמי אשתכחו, ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות, רחמי סלקין, ודינין אשתארו, וכדין דינא אתעביד.
El sacerdote escribe una vez el Nombre santo en orden recto. Después lo escribe en sentido inverso, con las letras trazadas con pureza: Din con Din, Rajamim con Rajamim, Rajamim con Din y Din con Rajamim. Si ella resulta inocente, aparecen las letras de Rajamim y los juicios ascienden. Si no resulta debidamente inocente, los Rajamim ascienden y permanecen los juicios; entonces se ejecuta el Din.
Zohar, Nasso 5:6
ר' אלעזר פתח ואמר, ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם, הא אוקמוה. אמר, תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא, הכא אית לאסתכלא, אמאי כתיב הכא שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו.
Rabí Elazar abrió diciendo: «Llegaron a Mará, pero no pudieron beber las aguas de Mará porque eran amargas». Esto ya se explicó. Dijo: «Me asombra que los seres humanos no observen ni se ocupen de las palabras de la Torá. Aquí debemos comprender por qué está escrito: “Allí les estableció estatuto y juicio, y allí los probó”».
Zohar, Nasso 5:7
אבל ודאי רזא דמלה, דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי, דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר, ובעי למבדק לון, מה כתיב ויבאו מרתה וגו'. ויצעק אל יי' וגו'.
El secreto del asunto es que allí todo ocurrió por medio del agua. Los egipcios afirmaban que los hijos de Israel eran hijos suyos, y muchos israelitas sospechaban de sus mujeres por esa causa. El Santo, bendito sea, los condujo a ese lugar con el propósito de examinarlos. ¿Qué está escrito? «Llegaron a Mará…» y «Él clamó a YHVH…».
Zohar, Nasso 5:8
אמר קב"ה למשה, משה מה את בעי, הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא, ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל, כתוב שמא קדישא, ורמי למייא, ויבדקון כלהון, נשי וגוברין, ולא ישתאר לעז על בני. ועד דיבדקון כלהו הכא, לא אשרי שמי עלייהו, מיד ויורהו יי' עץ וישלך אל המים, דא שמא קדישא, ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל, כדין, שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו.
El Santo, bendito sea, dijo a Moisés: «Moisés, ¿qué pides? Hay aquí numerosos grupos junto a vosotros, y deseo examinar en este lugar a las mujeres de Israel. Escribe el Nombre santo, échalo al agua y que todos sean examinados, mujeres y hombres, para que no permanezca calumnia contra Mis hijos. Hasta que todos hayan sido examinados aquí, no haré reposar Mi Nombre sobre ellos». Inmediatamente: «YHVH le mostró un árbol y él lo arrojó a las aguas». Este era el Nombre santo que el sacerdote escribía para examinar a las mujeres de Israel. Entonces: «Allí les estableció estatuto y juicio, y allí los probó».
Zohar, Nasso 5:9
ואי תימא נשיהון דישראל יאות, אינון אמאי. אלא אוף אינון בעיין, דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי, כל אינון שנין דהוו בינייהו, וכלהו נפקו גוברין ונוקבין זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין, זכאין, כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו, ועל דא על מיא ודאי, שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו אוף הכא, במיא בדיק כהנא לאתתא, ובשמא קדישא.
Y acaso digas: comprendo que se examinara a las mujeres de Israel; pero ¿por qué también a los hombres? Porque ellos también debían demostrar que no se habían contaminado con las mujeres egipcias. Las mujeres de Israel no se contaminaron con los egipcios durante todos los años en que vivieron entre ellos, ni los hombres con las egipcias. Todos salieron, hombres y mujeres, inocentes, y la descendencia de Israel resultó santa y pura. Entonces el Santo, bendito sea, hizo reposar Su Nombre entre ellos. Por eso, precisamente mediante el agua: «Allí les estableció estatuto y juicio, y allí los probó». De igual manera, el sacerdote examina a la mujer por medio del agua y del Nombre santo.
Zohar, Nasso 5:10
ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן. מאן העפר. הא תנינן, כתיב הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר. הכל היה מן העפר, אפילו גלגל חמה, כ"ש ב"נ דאשתכחו מניה.
«Y del polvo que haya en el suelo del Tabernáculo…». ¿Qué es ese polvo? Hemos aprendido que está escrito: «Todo provino del polvo y todo vuelve al polvo». «Todo provino del polvo», incluso la esfera del sol; con mayor razón el ser humano, que procede de él.
Zohar, Nasso 5:11
א"ר יוסי, אלו כתיב ומן העפר ולא יתיר, הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן, משמע דאחרא הוא. אלא כתיב יתן כעפר חרבו, אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב בקרקע המשכן, דאחידן לתתא. ועל דא יקח הכהן ונתן אל המים.
Rabí Yosí dijo: «Si solo estuviera escrito “del polvo”, aceptaría esa explicación. Pero puesto que dice “del polvo que haya en el suelo del Tabernáculo”, indica otro secreto». Está escrito: «Hace Su espada como polvo»: estos son los señores de las flechas y las catapultas, señores del Din severo. «En el suelo del Tabernáculo» indica que están adheridos abajo. Por ello el sacerdote tomará de ese polvo y lo pondrá en el agua.
Zohar, Nasso 5:12
מי המרים המאררים, אלין מי ימא, דאינון מרירין. מאי הוא. דא שמא קדישא, בשעתא דאשתכח בדינא, כדין אקרון מי המרים המאררים. ובג"כ מיא דימא דלתתא כלהון מרירין.
«Las aguas amargas que traen maldición»: son las aguas del mar, que son amargas. ¿Qué representan? El Nombre santo cuando se encuentra bajo Din; entonces son llamadas «aguas amargas que traen maldición». Por eso todas las aguas del mar inferior son amargas.
Zohar, Nasso 5:13
ת"ח, האי ימא קדישא כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא, מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן, כד מתפשטין מתיקין אינון. לזמנין מיין דימא מרירן. לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי ימא דקפא, ובלע כל אינון אחרנין, ושאיב לון בגוויה, ולא ניגרין לבר. לזמנין שארן מייא, ונגדין מההוא ימא, כל מה דנגיד לתתאי. ובכמה גוונין קיימא האי ימא. המים המאררים, בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא, כדין המים המאררים ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא, ואומי אומאה, ואתעביד דינא.
Ven y observa: muchos ríos dulces entran en este Mar santo; pero como ella constituye el Din del mundo, sus aguas son amargas, pues la muerte de todos los habitantes del mundo está ligada a ella. Aunque son amargas, cuando se expanden se vuelven dulces. En ocasiones las aguas del mar son amargas; en ocasiones el mar traga todas las demás aguas y es llamado «mar congelado», pues engulle a todas las otras, las absorbe en su interior y no las deja fluir hacia fuera. En otras ocasiones las aguas son liberadas y de aquel mar fluye todo cuanto llega a los inferiores. Este Mar existe bajo muchas formas. Las «aguas que traen maldición» aparecen cuando la serpiente llega e introduce su contaminación. Entonces el sacerdote realiza abajo el procedimiento, pronuncia el juramento y se ejecuta el Din.
Zohar, Nasso 5:14
ת"ח, אי אתתא אשתכחת זכייתא, אלין מיין עאלין בגווה, ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה, עד דמתעברא. כיון דמתעברא, הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא, נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו, אינון מיין עיילין בגווה, וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחויא במעהא, במה דקלקלה אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא, והא אוקמוה חברייא.
Ven y observa: si la mujer resulta inocente, aquellas aguas entran en ella, se vuelven dulces, la purifican y permanecen en ella hasta que concibe. Cuando queda encinta, embellecen maravillosamente el feto de sus entrañas y nace un hijo hermoso, limpio y sin defecto alguno. Pero si no es inocente, las aguas entran en ella y perciben el olor de la contaminación; entonces se convierten en una serpiente en sus entrañas. Queda apresada precisamente por aquello con lo que se corrompió, y su vergüenza se revela ante todos, como ya explicaron los compañeros.
Zohar, Nasso 5:15
ת"ח, כל אינון נשי עלמא, באתרייהו קיימי ואתדנו, וע"ד ההוא אתר ממש דאינהו קיימי, ביה אתדנו. זכאה חולקהון דישראל, דקב"ה אתרעי בהו, ובעי לדכאה להו.
Ven y observa: todas las mujeres del mundo permanecen y son juzgadas en el grado que les corresponde; precisamente en el lugar donde se encuentran son juzgadas. Dichosa la porción de Israel, a quien el Santo, bendito sea, ama y desea purificar.
Zohar, Nasso 5:16
ר' חזקיה פתח, אשתך כגפן פוריה וגו', מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה, כך אתתא דישראל, קיימא בהאי גוונא, דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא, דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. וע"ד כגפן פוריה בירכתי ביתך. מהו פוריה. כד"א פורה ראש. פוריה: פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן. בירכתי ביתך, ולאו לבר בשוקא, בגין דלא תיתי לשקרא בברית עלאה.
Rabí Jizkiyá abrió: «Tu mujer será como vid fructífera…». Así como la vid no recibe sobre sí sino lo que le pertenece, la mujer de Israel debe permanecer del mismo modo, sin recibir sino a su pareja. Es como una paloma, que no acepta sino a su compañero. Por eso: «Como vid fructífera en los rincones de tu casa». ¿Qué significa «fructífera»? Como en la expresión «raíz que produce». Fructífera significa que florece y produce ramas hacia todos los lados. ¿Dónde? «En los rincones de tu casa», no fuera, en el mercado, para que no venga a faltar al Pacto superior.
Zohar, Nasso 5:17
ושלמה אמר, העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה. מאן ברית אלהיה. ההוא אתר דאקרי ברית. והיא אתקשרא ביה, בגין כך בירכתי ביתך.
Salomón dijo: «Abandona al compañero de su juventud y olvida el pacto de su Dios». ¿Qué es «el pacto de su Dios»? El lugar llamado Pacto, con el que ella está ligada. Por ello debe permanecer «en los rincones de tu casa».
Zohar, Nasso 5:18
א"ר חזקיה, תונבא ליתי על ההוא בר נש, דשבק לאנתתיה דתתחזי משערא דרישה לבר. ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתה. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר, לאתתקנא ביה, גרים מסכנותא לביתא. וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא. וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא. ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי, כ"ש בשוקא, וכ"ש חציפותא אחרא. ובג"כ אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך.
Rabí Jizkiyá dijo: «Una calamidad caiga sobre el hombre que permite que el cabello de su mujer se vea fuera del velo que cubre su cabeza». Esta es una de las normas de recato de la casa. La mujer que deja ver el cabello de su cabeza para adornarse con él causa pobreza a su casa, hace que sus hijos no sean considerados en su generación y provoca que otra influencia repose en su hogar. ¿Quién causa todo esto? El cabello que se muestra fuera de su cabeza. Si esto ocurre incluso dentro de la casa, con mayor razón en el mercado y, más aún, cuando existe otra insolencia. Por ello: «Tu mujer será como vid fructífera en los rincones de tu casa».
Zohar, Nasso 5:19
אמר ר' יהודה, שערא דרישא דאתתא דאתגלייא, גרים שערא אחרא לאתגלייא, ולאפגמא לה. בגין כך, בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא, לא יחמון שערא חד מרישא, כ"ש לבר.
Rabí Yehudá dijo: «El cabello descubierto de la cabeza de una mujer provoca que otro cabello se revele y la dañe. Por eso la mujer debe procurar que ni siquiera las vigas de su casa vean un solo cabello de su cabeza, con mayor razón fuera».
Zohar, Nasso 5:20
ת"ח, כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא, הכי נמי לנוקבא. פוק חמי, כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא, גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון, מחציפו דלהון.
Ven y observa: así como en el varón el cabello representa el rigor de todo, también ocurre en la mujer. Sal y contempla cuántos daños causa el cabello de una mujer: causa daño arriba y abajo; hace que su esposo sea maldecido, provoca pobreza y otra influencia en la casa, y hace que el honor se aparte de sus hijos. ¡Que el Misericordioso nos salve de su desvergüenza!
Zohar, Nasso 5:21
וע"ד, בעיא אתתא לאתכסייא, בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב, בניך כשתילי זיתים. מהו כשתילי זיתים. מה זית דא, בין בסתווא, בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי, ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין. כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא, בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הה"ד הנה כי כן יבורך גבר ירא יי'. וכתיב יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל.
Por ello la mujer debe cubrirse incluso en los rincones de su casa. Si lo hace, ¿qué está escrito? «Tus hijos serán como retoños de olivo». ¿Por qué como retoños de olivo? Porque el olivo no pierde sus hojas ni en invierno ni en verano y siempre conserva una excelencia superior a la de los demás árboles. Así sus hijos se elevarán con honor por encima de los demás seres humanos. Además, su esposo será bendecido en todo: con bendiciones de arriba y de abajo, con riqueza, hijos y nietos. Esto es lo que está escrito: «Así será bendecido el hombre que teme a YHVH»; «YHVH te bendiga desde Tzión; contempla el bien de Jerusalén todos los días de tu vida, y veas los hijos de tus hijos. Paz sobre Israel».
Zohar, Nasso 5:22
(רעיא מהימנא) אליהו, קום אפתח עמי בפקודין, דאנת הוא עוזר לי, בכל סטרא. דהא עלך אתמר בקדמיתא, פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. ובן אהרן ודאי איהו אח דילי, אח לצרה יולד.
(Raayá Mehemná) Elías, levántate y abre conmigo la exposición de los preceptos, pues tú me ayudas en todos los lados. Acerca de ti fue dicho al principio: «Pinjás, hijo de Elazar, hijo de Aarón el sacerdote». Como hijo de Aarón, ciertamente eres hermano mío: «El hermano nace para el tiempo de angustia».
Zohar, Nasso 5:23
פתח ואמר, פקודא לדון בדיני סוטה, הה"ד ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'. ודאי רוח טומאה מתרין סטרין אשתכח, חד בשקרא, וחד בקשוט. בגין דא, ברוח שקרא וקנא את אשתו, והיא לא נטמאה. ותנינא, ועבר עליו וגו', וקנא את אשתו והיא נטמאה.
Abrió diciendo: el precepto consiste en juzgar conforme a las leyes de la sotá, como está escrito: «Si pasa sobre él un espíritu de celos y siente celos…». Ciertamente, un espíritu de impureza se encuentra desde dos lados: uno en la mentira y otro en la verdad. Por eso puede ocurrir: «Pasa sobre él un espíritu de celos, siente celos de su mujer, pero ella no se ha contaminado»; y también: «Pasa sobre él… siente celos de su mujer y ella se ha contaminado».
Zohar, Nasso 5:24
וכי אית קושטא ברוח מסאבא. אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע, תמן יצר הרע, נחש. בזמנא דאית לב"נ אתתא שפירא, בכל עובדין טבין, דאתמר בה אשת חיל עטרת בעלה. יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה, עד דפתי לה, וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין, ומסאב לה, והא אתעבידת נבלה.
¿Acaso puede haber verdad en un espíritu impuro? En el hombre que procede del Árbol del Conocimiento del bien y del mal se encuentra el impulso al mal, la serpiente. Cuando un hombre posee una mujer hermosa en todas sus buenas obras, de quien está escrito: «La mujer virtuosa es corona de su esposo», el impulso al mal siente celos. Así encontramos que tuvo celos de Adán a causa de su mujer, hasta seducirla y causarle la muerte. En ocasiones domina sobre ella mediante sus pecados y la contamina, de modo que se convierte en cadáver impuro.
Zohar, Nasso 5:25
ויצר הרע, מסטרא דימינא, דיליה, דרגא דישמעאל, אתקרי נחש. ומסטרא דשמאלא, דרגיה דעשו סמא"ל, אתקרי כלב, ממנא דגיהנם דצווח הב הב, הדא הוא דכתיב לעלוקה שתי בנות הב הב, וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא, בנורא דיליה, גיהנם. ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו בקשוט, והיא נטמאה.
El impulso al mal, desde su lado derecho —el grado de Ishmael—, es llamado serpiente. Desde su lado izquierdo —el grado de Esaú—, Samael es llamado perro, encargado del Guehinom, que grita «¡dame, dame!», como está escrito: «La sanguijuela tiene dos hijas: ¡Dame, dame!». Su deseo es consumir el alma impura en su fuego, el Guehinom. Entonces «pasa sobre él un espíritu de celos y siente celos de su mujer» con verdad, pues ella se ha contaminado.
Zohar, Nasso 5:26
ובגינה אתמר, ובת איש כהן, דא מיכאל, כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא, ואתלבנת איהי מניה, ככסף דאתלבן בנורא, וההיא עופרת דזוהמא אתוקד, ואתעביד עפר, ואתאביד.
Acerca de ella está escrito: «La hija de un sacerdote» —es decir, de Mijael— «que comience a prostituirse profana a su padre; será quemada en el fuego». Allí se quema aquella contaminación y ella queda blanqueada, como plata purificada en el fuego; el plomo de la contaminación se quema, se convierte en polvo y desaparece.
Zohar, Nasso 5:27
כגוונא דא בישראל, כד אינון מחללין אורייתא, קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל, תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו כל"ב ונח"ש, ואתדנו תמן, ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב, הה"ד וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב, עד דיתקיים בהו, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.
De modo semejante ocurre con Israel: cuando profanan la Torá, el Santo, bendito sea, los introduce en el exilio entre los hijos de Esaú y de Ishmael, bajo su servidumbre, cuyos grados son Perro y Serpiente. Allí son juzgados, clarificados, blanqueados y refinados como se refina la plata y se prueba el oro, como está escrito: «Los refinaré como se refina la plata y los probaré como se prueba el oro», hasta que se cumpla en ellos: «Aunque vuestros pecados sean como el carmesí, quedarán blancos como la nieve».
Zohar, Nasso 5:28
ואילנא דטוב ורע, בגיניה אתמר, ויורהו יי' עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'. בגין דהוו ישראל עם ערב רב, כלהו הוו אילנא דטוב ורע, ועל דא, חציו מתוק מסטרא דימינא. וחציו מר, מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל, הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע. ומיא אתהדרא כלהו מרירין, כההוא עץ מר במיא, הה"ד ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם.
Acerca del Árbol del Conocimiento del bien y del mal está escrito: «YHVH le mostró un árbol; él lo arrojó a las aguas y las aguas se endulzaron». Como Israel estaba mezclado con la multitud mezclada, todos constituían el Árbol del bien y del mal. Su mitad era dulce desde el lado derecho y su mitad amarga desde el lado izquierdo. Cuando la multitud mezclada hacía pecar a Israel, era como si todos pertenecieran al lado del mal, y todas las aguas se volvían amargas, como aquel árbol amargo dentro del agua. Esto es lo que está escrito: «Llegaron a Mará y no pudieron beber las aguas de Mará porque eran amargas».
Zohar, Nasso 5:29
והאי עץ מר, איהו כגוונא דנסיונא דסוטה, אי סטת תחות בעלה, אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון וצבתה בטנה ונפלה יריכה, ואי לא סטת מה כתיב, ונקתה ונזרעה זרע, ואולידת בר. אוף הכא וימתקו המים.
Aquel árbol amargo corresponde a la prueba de la sotá. Si ella se desvió bajo su esposo, las aguas que le hacen beber se vuelven amargas, y por medio de ellas «su vientre se hinchará y su muslo caerá». Si no se desvió, está escrito: «Quedará limpia y concebirá descendencia», y dará a luz un hijo. De igual manera aquí: «Las aguas se endulzaron».
Zohar, Nasso 5:30
כגוונא דא, יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא, הה"ד יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, דאינון מסטרא דטוב, וקיימין בנסיונא. והרשיעו רשעים אינון מסטרא דרע, ויתקיים בהון ואל אדמת ישראל לא יבאו וקטיל לון.
Del mismo modo Israel será sometido a prueba en la redención final, como está escrito: «Muchos serán purificados, blanqueados y refinados»: estos pertenecen al lado del bien y permanecen firmes en la prueba. «Los malvados obrarán mal»: estos pertenecen al lado del mal, y se cumplirá en ellos: «No entrarán en la tierra de Israel»; Él los matará.
