Zohar, Pinchas 5
רבי חייא פתח, עדות ביהוסף שמו וגו'. הא אוקמוה, דאוליף שבעין פתקין, ולשון הקדש יתיר. הה"ד, שפת לא ידעתי אשמע. אבל מאי עדות. ת"ח, בשעתא דאתתיה דפוטיפר הות אחידא ביה לההיא מלה, הוה יוסף עביד גרמיה כמאן דלא ידע לישנא דילה, וכן בכל יומא עד ההיא שעתא בתרייתא, דכתיב ותתפשהו בבגדו. מאי ותתפשהו. אלא בגין דעביד גרמיה כמאן דלא ידע לישנא. ורוח הקדש צווח לקבליה, לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה. מאי קמ"ל. אלא כל מאן דנטיר גרמיה מהאי, אתקשר בה בשכינתא, ואחיד בההוא עדות. ומאי הוא. ה' דאתוסף ביה. דכתיב, עדות ביהוסף שמו. אוף הכא י' אתוסף בפנחס, על דקני בהאי.
Rabí Jiyá abrió: «Puso un testimonio en Yehosef…». Ya se explicó que Yosef aprendió setenta lenguas, además de la Lengua Santa, como está escrito: «Oí una lengua que no conocía». Pero ¿qué significa «testimonio»? Ven y observa: cuando la mujer de Potifar se aferraba a Yosef para aquel asunto, él fingía no conocer su lengua. Así hizo cada día hasta la última ocasión, cuando está escrito: «Lo asió por su vestido». ¿Qué significa «lo asió»? Como él fingía no comprender su lengua, ella lo tomó físicamente. El Espíritu Santo clamó frente a él: «Para guardarte de la mujer extraña, de la extranjera que suaviza sus palabras». ¿Qué nos enseña esto? Quien se guarda de tal cosa queda unido a la Shejiná y se aferra a aquel testimonio. ¿Cuál es? La letra He que fue añadida a su nombre, como está escrito: «Puso un testimonio en יהוסף —Yehosef—». Del mismo modo aquí, una Yod fue añadida a פינחס —Pinjás— porque manifestó celo en este asunto.