Zohar Sh Lach 5
Zohar, Sh'lach 5:1
רבי חזקיה ור' ייסא הוו אזלי בארחא, אמר רבי ייסא לר' חזקיה. חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה, הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה, כיון דאמר שלמה, כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'. ותנינן, דכל מלוי דשלמה מלכא, כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי, האי קרא אית ביה לאסתכלא, דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה.
Rabí Jizkiyá y Rabí Yisa caminaban por el camino. Rabí Yisa dijo a Rabí Jizkiyá: «Veo en tu rostro que hay un pensamiento dentro de ti». Él respondió: «Ciertamente. Estaba reflexionando sobre el versículo en que Salomón dice: “Porque el destino de los hijos del hombre y el destino de la bestia es un mismo destino…”. Hemos aprendido que todas las palabras del rey Salomón están ocultas en los grados de Jojmá. Si es así, este versículo requiere examen, pues parece ofrecer una apertura a quienes no son hijos de la fe».
Zohar, Sh'lach 5:2
א"ל ודאי הכי הוא, ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד ב"נ דהוה אתי, שאל לון מייא, דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה, מאן את. אמר לון יודאי אנא, ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא, אמר לון, עד דאנא עמכון במלין, אסלק להאי טורא, ותמן אסב מייא ואשתי.
Le respondió: «Ciertamente es así; debe conocerse y examinarse». Mientras hablaban vieron acercarse a un hombre que, sediento y agotado por la fuerza del sol, les pidió agua. Le preguntaron: «¿Quién eres?». Respondió: «Soy judío, estoy cansado y sediento». Le dijeron: «Ocúpate con nosotros de palabras de Torá». Contestó: «Mientras estoy con vosotros, subiré a este monte, tomaré agua allí y beberé».
Zohar, Sh'lach 5:3
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין, ויהב ליה. בתר דשתה, אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא, ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק, ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא ב"נ, השתא שאילו, דהא אנא אשתדלנא באורייתא, על ידוי דחד ברי, דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזקיה אי על ידא דברך, טב הוא. אבל מלה דאנן ביה, אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא ב"נ, אימא מלך, דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא.
Rabí Yisa sacó un pequeño recipiente lleno de agua y se lo dio. Después de beber, dijo: «Subamos juntos por agua». Ascendieron al monte, encontraron un hilo delgado de agua y llenaron un recipiente. Se sentaron. Aquel hombre les dijo: «Ahora preguntad, porque me he ocupado de la Torá gracias a uno de mis hijos: lo envié a la casa del maestro y por su mérito adquirí Torá». Rabí Jizkiyá dijo: «Si fue gracias a tu hijo, está bien. Sin embargo, veo que la cuestión de la que tratábamos necesita elevarse a otro lugar». El hombre respondió: «Habla, maestro, pues a veces se encuentra una perla en el pequeño recipiente de un pobre».
Zohar, Sh'lach 5:4
א"ל האי קרא דאמר שלמה, סח ליה. אמר ליה, וכי במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון, על דא אמר שלמה האי קרא, ולא אמר האי מגרמיה, כשאר אינון מלין. אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך, ומאי אמרי. כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו', טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה, וקב"ה לא אשגח עלייהו, אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'.
Le expusieron el versículo de Salomón. Él preguntó: «¿En qué os distinguís entonces de los demás seres humanos que no comprenden?». Le dijeron: «¿En qué?». Respondió: «Precisamente por esto pronunció Salomón aquel versículo. No lo dijo como opinión propia, a diferencia de sus demás palabras, sino que citó las palabras de los necios del mundo. ¿Qué dicen ellos? “El destino del hombre y el destino de la bestia…”. Los necios, que no conocen ni contemplan la Jojmá, afirman que este mundo se conduce por casualidad y que el Santo, bendito sea, no ejerce providencia sobre ellos: “El destino del hombre y el destino de la bestia es un mismo destino…”».
Zohar, Sh'lach 5:5
וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה, דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש, בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן. קרא דעליה אוכח, דכתיב אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם. אמרתי אני בלבי וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה, על דברת בני האדם. על ההוא מלה דטפשותא, דאינון אמרי לברם האלהים בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרנין דאית לון מהימנותא, ולראות שהם בהמה המה להם. ולראות בהו אינון בני מהימנותא, שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. המה להם בלחודייהו, ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא, וע"ד המה להם, ולא לאחרנין. ומה דעתא דלהון. כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא.
Cuando Salomón contempló a esos necios que hablaban así, los llamó «bestias», pues mediante tales palabras se convierten en verdaderas bestias. ¿De dónde lo sabemos? El versículo siguiente lo demuestra: «Dije en mi corazón acerca de la condición de los hijos del hombre: que Elohim los examine y vean que ellos son bestias para sí mismos». «Dije en mi corazón»: reflexioné sobre esto. ¿Sobre qué? «Acerca de la condición de los hijos del hombre», sobre aquella palabra necia que pronuncian. «Que Elohim los examine» a ellos solos y que no se mezclen con los demás seres humanos que poseen fe. «Y vean que ellos son bestias para sí mismos»: que los hijos de la fe vean que aquellos son verdaderamente bestias y que su entendimiento es como el de los animales. «Para sí mismos», solo para ellos, sin incluir a los hijos de la fe en esa opinión necia. Por eso dice «para sí mismos», no para otros. ¿Cuál es su opinión? «El destino de los hijos del hombre y el destino de la bestia es un mismo destino…». ¡Que se desvanezca el espíritu de esas bestias! Son necios, carentes de fe. ¡Ay de ellos y ay de sus almas! Mejor les habría sido no venir al mundo.
Zohar, Sh'lach 5:6
ומה אתיב לון שלמה על דא. קרא אבתריה, ואמר, ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ. מי יודע באינון טפשאי, דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה, ולא מסתכלי באורייתא, רוח בני האדם העולה, היא למעלה, לאתר עלאה, לאתר יקר, לאתר קדישא, לאתזנא מנהירו עלאה, מנהירו דמלכא קדישא, למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא העולה היא למעלה.
¿Qué les respondió Salomón? El versículo siguiente: «¿Quién conoce el espíritu de los hijos del hombre, que asciende hacia arriba, y el espíritu de la bestia, que desciende abajo, a la tierra?». «¿Quién conoce?» se refiere a esos necios que no conocen la gloria del Rey superior ni contemplan la Torá. El espíritu de los hijos del hombre asciende hacia arriba, a un lugar superior, honorable y santo, para alimentarse de la Luz superior, del resplandor del Rey santo; para quedar ligado en el vínculo de la Vida y encontrarse ante el Rey santo como holocausto perfecto. Este es el sentido de «asciende hacia arriba».
Zohar, Sh'lach 5:7
ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ, ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ, דכתיב ביה בצלם אלהים עשה את האדם, וכתיב נר יי' נשמת אדם. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא, ורוח אחד לכל, תיפח רוחיהון, עלייהו כתיב, יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יי' דוחה. אלין ישתארון בגיהנם, לאינון דרגין תתאין, ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יי' הללויה. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא, ונשקו רישיה, אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא, זכאה האי שעתא דאערענא בך.
«Y el espíritu de la bestia desciende abajo, a la tierra», no al lugar destinado al ser humano, acerca de quien está escrito: «A imagen de Elohim hizo al hombre» y «La Neshamá del hombre es lámpara de YHVH». ¿Cómo pueden esos necios carentes de fe afirmar que «un mismo espíritu tienen todos»? ¡Que su espíritu desaparezca! Acerca de ellos está escrito: «Sean como paja delante del viento, y que el ángel de YHVH los empuje». Permanecerán en el Guehinom, en los grados inferiores, sin ascender por generaciones de generaciones. De ellos está escrito: «Desaparezcan los pecadores de la tierra y no haya más malvados. Bendice, alma mía, a YHVH. Haleluyá». Rabí Jizkiyá y Rabí Yisa se acercaron, besaron su cabeza y dijeron: «¿Cómo podía haber tanto conocimiento contigo sin que lo supiéramos? Dichosa la hora en que te encontramos».
Zohar, Sh'lach 5:8
תו אמר, וכי על דא בלחודוי תוה שלמה, והא באתר אחרא אמר כגוונא דא, פתח ואמר, זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש. זה רע ודאי. מאי זה רע. דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא, וחביל אורחוי, בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. הה"ד, כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע. על דא אמר, זה רע, דלא יהא ליה מדורא לעילא. כי מקרא אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם. בחייהם שטותא תקיע בלבייהו, ואינון מחוסרי מהימנותא, ולית לון חולקא בקב"ה, ובאינון בני מהימנותא, לאו בעלמא דין, ולא בעלמא דאתי, הה"ד ואחריו אל המתים.
Añadió: «¿Acaso solo acerca de esto se asombró Salomón? En otro lugar dijo algo semejante». Abrió diciendo: «Este es un mal en todo cuanto se hace bajo el sol». Ciertamente, «este es un mal». ¿Qué mal? El de quien derrama su semilla en vano y corrompe sus caminos, porque no tiene morada con el Santo, bendito sea, ni porción en el Mundo Venidero. Esto es lo que está escrito: «Porque Tú no eres un Dios que se complazca en la maldad; el mal no habitará contigo». Por ello dice «este es un mal», pues no tendrá morada arriba. «Porque un mismo destino tienen todos; además, el corazón de los hijos del hombre está lleno de mal y de locura». Durante su vida la necedad está clavada en sus corazones. Carecen de fe y no tienen porción en el Santo, bendito sea, ni con los hijos de la fe, ni en este mundo ni en el Mundo Venidero. Esto es: «Y después de ello, con los muertos».
Zohar, Sh'lach 5:9
ת"ח, קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר, ובחרת בחיים למען תחיה, וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון חייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי. כי מי אשר יבחר וגו'. אע"ג דיבחר בר נש בההוא עלמא כמה דאמר, לאו הוא כלום, דהא מסירא דא בידנא, אל כל החיים יש בטחון, ומסירא דא בידייהו, כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת. היך יהא לן חיין בההוא עלמא. וע"ד זה רע ודאי, דלא ידורון במלכא עלאה, ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין, אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא, דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי.
Ven y observa: el Santo, bendito sea, advirtió a los seres humanos: «Escoge la vida, para que vivas», refiriéndose a la vida de aquel mundo. ¿Qué dicen esos malvados carentes de fe? «Porque para quien esté unido…». Según ellos, aunque el hombre elija aquel mundo, no significa nada, pues sostienen en su mano esta tradición: «Para todos los vivientes hay esperanza»; y también: «Un perro vivo es mejor que un león muerto». «¿Cómo tendremos vida en aquel mundo?», dicen. Por ello «este es un mal», ciertamente, pues no habitarán con el Rey superior ni tendrán porción en Él. Aunque encuentres que los compañeros relacionaron estos versículos con otras enseñanzas, ciertamente Salomón vino aquí a revelar la condición de esos malvados carentes de fe, que no tienen porción en el Santo, bendito sea, ni en este mundo ni en el Mundo Venidero.
Zohar, Sh'lach 5:10
א"ל, תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו, אי עבידנא הכי, אורייתא יקרי עלי כסיל, ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא, ושדרו לי בשליחותא, ושלמה מלכא אמר, מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל. ת"ח, מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא, אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון, ואזל ליה.
Le dijeron: «¿Quieres unirte a nosotros y caminar con nosotros?». Respondió: «Si lo hiciera, la Torá me llamaría necio y, además, pondría en peligro mi propia vida». Le preguntaron por qué. Contestó: «Soy un emisario y me enviaron en una misión. El rey Salomón dijo: “Se corta los pies y bebe violencia quien envía asuntos por mano de un necio”. Ven y observa: los espías, por no ser hombres de fe ni emisarios fieles, pusieron en peligro sus vidas en este mundo y en el Mundo Venidero». Los besó y se marchó.
Zohar, Sh'lach 5:11
אזלו רבי חזקיה ור' ייסא, עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה, אמרו מה שמיה דההוא ב"נ. אמרו, ר' חגי הוא, וחברא דבין חברייא הוא, ושדרו ליה חברייא דבבל, למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא. א"ר ייסא, ודאי דא הוא ר' חגי, דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע, ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא, בגין דאמר קרא, ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו. ודאי שליחא מהימנא איהו, וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא.
Rabí Jizkiyá y Rabí Yisa continuaron hasta encontrarse con unas personas. Preguntaron por aquel hombre: «¿Cuál es su nombre?». Les respondieron: «Es Rabí Jagai, compañero entre los compañeros. Los compañeros de Babilonia lo enviaron para aprender enseñanzas de Rabí Shimón bar Yojai y de los demás compañeros». Rabí Yisa dijo: «Ciertamente era Rabí Jagai. Durante toda su vida no quiso mostrarse según el conocimiento que poseía; por eso nos dijo que había adquirido Torá por mérito de su hijo, conforme al versículo: “¿Has visto a un hombre sabio en su propia opinión? Hay más esperanza para el necio que para él”. Ciertamente es un emisario fiel, y dichoso quien envía sus palabras por medio de un emisario fiel».
Zohar, Sh'lach 5:12
ת"ח, אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה, כד"א, כנען בידו מאזני מרמה. וכנען כתיב עליה, ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. ובגין דהוה שליחא מהימנא, מה כתיב ביה. בא ברוך יי'. ברוך יי' ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא, בגין דנפק מההיא קללה, ואתברך. ולא די ליה דנפיק מנה, אלא דאתברך בשמיה דקב"ה. ואוליפנא דאתא מלאך, ואעיל מלה דא בפומיה דלבן.
Ven y observa: Eliezer, siervo de Abraham, era de los hijos de Canaán, como está escrito: «Canaán tiene en su mano balanzas engañosas». Acerca de Canaán está escrito: «Maldito sea Canaán; siervo de siervos será para sus hermanos». Pero como Eliezer fue un emisario fiel, ¿qué está escrito de él? «Ven, bendito de YHVH». Verdaderamente, bendito de YHVH. Esto fue escrito así en la Torá porque salió de aquella maldición y fue bendecido. No solo salió de ella, sino que fue bendecido con el Nombre del Santo, bendito sea. Aprendemos que un ángel vino y puso esas palabras en la boca de Labán.
Zohar, Sh'lach 5:13
וישלח אותם משה וגו', כלם אנשים. כלהו זכאין הוו, ורישי דישראל הוו. אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא. אלא אמרו, אי ייעלון ישראל לארעא, נתעבר אנן מלמהוי רישין, וימני משה רישין אחרנין, דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי. ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו, מיתו אינון, וכל אינון דנטלן מלייהו.
«Moisés los envió… todos ellos eran hombres». Todos eran justos y jefes de Israel; sin embargo, adoptaron un consejo maligno para sí mismos. ¿Por qué tomaron ese consejo? Dijeron: «Si Israel entra en la tierra, dejaremos de ser jefes y Moisés nombrará a otros. Hemos merecido ser dirigentes en el desierto, pero no lo mereceremos en la tierra». Por adoptar ese consejo maligno para sí mismos, murieron ellos y todos los que aceptaron sus palabras.
