Zohar Shemot 5
Zohar, Shemot 5:1
תלתא אינון דדחיין שכינתא מעלמא, וגרמין, דדיוריה דקודשא בריך הוא לא הוי בעלמא, ובני נשא צווחין ולא אשתמע קליהון. ואלין אינון מאן דשכיב בנדה, בגין דלית מסאבו תקיף בעלמא בר מסאבו דנדה. מסאבו דנדה קשיא מכל מסאבו דעלמא, אסתאב איהו, וכל דמתקרבין בהדיה יסתאבון עמיה, בכל אתר דאזלין אתדחייא שכינתא מן קמייהו.
Hay tres transgresiones que alejan la Shejiná del mundo, hacen que la morada del Santo, bendito sea, no permanezca en él y provocan que los seres humanos clamen sin que su voz sea escuchada. La primera es unirse sexualmente con una mujer en estado de nidá, pues no existe en el mundo impureza más poderosa que la de nidá. Esta impureza es más severa que todas las demás. El hombre queda contaminado y cuantos se acercan a él se contaminan con él; dondequiera que vayan, la Shejiná se aparta de ellos.
Zohar, Shemot 5:2
ולא עוד, אלא דגרים מרעין בישין על גרמיה, ועל ההוא זרעא דיוליד, דכיון דיקרב ב"נ לגבי נדה, ההוא מסאבו דליג עלוי, וישתאר בכל שייפין דיליה, זרעא דיוליד בההוא שעתא, משכין עלוי רוח מסאבו. וכל יומוי יהא במסאבו, דהא בנינא ויסודא דיליה איהו במסאבו רב ותקיף מכל מסאבא דעלמא, דמיד דקריב ב"נ לגבי נדה, ההוא מסאבו דליג עלוי, דכתיב, ותהי נדתה עליו.
Además, causa enfermedades malignas sobre sí mismo y sobre la descendencia que engendre. Cuando un hombre se acerca a una mujer en nidá, aquella impureza salta sobre él y permanece en todos sus miembros. La simiente engendrada entonces atrae sobre sí un espíritu de impureza y permanece contaminada durante toda su vida, porque su construcción y fundamento proceden de una impureza más grande y fuerte que cualquier otra. En cuanto el hombre se aproxima a la nidá, aquella impureza salta sobre él, como está escrito: «Su impureza estará sobre él».
Zohar, Shemot 5:3
מאן דשכיב בבת אל נכר, דאעיל ברית קודש ואת קיימא ברשו אחרא, דכתיב, ובעל בת אל נכר. ותנינן, לית קנאה קמי קב"ה, בר קנאה דברית קדישא, דאיהו קיימא דשמא קדישא, ורזא דמהימנותא. מה כתיב ויחל העם לזנות אל בנות מואב מיד ויחר אף ה' בישראל.
La segunda es quien se une con «la hija de un dios extranjero», introduciendo el Pacto santo y la señal del Pacto bajo otro dominio, como está escrito: «Y se desposó con la hija de un dios extranjero». Hemos aprendido que no existe celo ante el Santo, bendito sea, como el celo por el Pacto santo, que es la permanencia del Nombre santo y el secreto de la fe. ¿Qué está escrito? «El pueblo comenzó a prostituirse con las hijas de Moab»; inmediatamente «se encendió la ira de YHVH contra Israel».
Zohar, Shemot 5:4
רישי עמא דידעו ולא מחו בידייהו, אתענשו בקדמיתא, דכתיב, קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש. רבי אבא אמר, מאי נגד השמש. נגד הברית דאקרי שמש, ועליה אתמר כי שמש ומגן ה' אלהים. שמש ומגן: דא ברית קדישא. מה שמש זרח ואנהיר על עלמא, אוף הכי ברית קדישא זרח ואנהיר גופא דב"נ. מגן: מה מגן איהו לאגנא עליה דב"נ, אוף הכי ברית קדישא מגן עליה דב"נ, ומאן דנטיר ליה, לית נזקא בעלמא, דיכיל למקרב בהדיה ודא הוא נגד השמש.
Los jefes del pueblo, que lo sabían y no protestaron, fueron castigados primero, como está escrito: «Toma a todos los jefes del pueblo y cuélgalos ante YHVH frente al sol». Dijo Rabí Abba: ¿Qué significa «frente al sol»? Frente al Pacto, llamado «sol», acerca del cual se dice: «Porque sol y escudo es YHVH Elohim». «Sol y escudo» es el Pacto santo. Así como el sol resplandece e ilumina el mundo, el Pacto santo resplandece e ilumina el cuerpo humano. Así como un escudo protege a la persona, el Pacto santo protege a quien lo guarda; ningún daño del mundo puede aproximarse a él. Este es el significado de «frente al sol».
Zohar, Shemot 5:5
רישי עמא, יתפסון בכל דרא ודרא בחובא דא, אי ידעין ולא מקנאין ליה. בגין דחובא דא עלייהו, לקנאה ליה לקב"ה בהאי ברית, מאן דאעיל קדושה דא ברשותא אחרא, עליה כתיב לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי ה' אלהיך אל קנא וכלא קנאה חדא. וע"ד אתדחייא שכינתא מקמיה. מאן דמשקר בברית קדישא דחתים בבשריה דב"נ, כאילו משקר בשמא דקב"ה, מאן דמשקר חותמא דמלכא, משקר ביה במלכא, לית ליה חולקא באלהא דישראל, אי לא בחילא דתיובתא תדיר.
En cada generación los jefes del pueblo son responsabilizados por este pecado cuando lo conocen y no manifiestan celo, pues les corresponde celar por el Santo en relación con este Pacto. Acerca de quien introduce esta santidad bajo otro dominio está escrito: «No tendrás otros dioses delante de Mí. No te inclinarás ante ellos ni los servirás, porque Yo, YHVH tu Elohim, soy un Dios celoso». Todo constituye un único celo. Por ello la Shejiná se aparta de esa persona. Quien falsea el Pacto santo marcado en su carne es como quien falsea el Nombre del Santo. Quien falsifica el sello del Rey falsifica al Rey mismo; no tiene porción en el Elohim de Israel, salvo que ejerza continuamente la fuerza de la teshuvá.
Zohar, Shemot 5:6
ר' יוסי פתח ואמר, וישכחו את ה' אלהיהם וגו', ויעזבו את ה'. מאי וישכחו ויעזבו. דדחו מנייהו ברית קיימא קדישא, הוו גזרין ולא פרעין, עד דאתת דבורה ונדיבת בהאי לכל ישראל כמה דכתיב, בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'.
Rabí Yosí abrió diciendo: «Olvidaron a YHVH su Elohim…» y «abandonaron a YHVH». ¿Qué significa «olvidaron» y «abandonaron»? Apartaron de sí el Pacto santo y permanente: practicaban la circuncisión, pero no realizaban la periá, hasta que llegó Débora y se ofreció en este asunto por todo Israel, como está escrito: «Cuando en Israel se dejaron sueltas las cabelleras, cuando el pueblo se ofreció voluntariamente, bendecid a YHVH».
Zohar, Shemot 5:7
מאן דקטיל בנוי, ההוא עוברא דמתעברא אתתיה, וגרים לקטלא ליה במעהא, דסתיר בניינא דקב"ה ואומנותא דיליה. אית מאן דקטיל ב"נ, והאי קטיל בנוי.
La tercera es quien mata a sus propios hijos: provoca la muerte del embrión que su mujer lleva en el vientre y destruye la construcción y la obra artesanal del Santo, bendito sea. Hay quien mata a otra persona; este mata a sus propios hijos.
Zohar, Shemot 5:8
תלתא בישין עביד דכל עלמא לא יכיל למסבל, ועל דא עלמא מתמוגגא זעיר זעיר, ולא ידיע, וקב"ה אסתלק מעלמא, וחרבא וכפנא ומותנא אתיין על עלמא. ואלין אינון: קטיל בנוי, סתיר בניינא דמלכא, דחיא שכינתא, דאזלא ומשטטא בעלמא, ולא אשכחת נייחא. ועל אלין, רוחא דקודשא בכיה. ועלמא אתדן בכל הני דינין. ווי לההוא ב"נ, ווי ליה, טב ליה דלא יתברי בעלמא.
Comete tres males que el mundo entero no puede soportar. Por ellos el mundo se disuelve poco a poco sin saberlo, el Santo se aparta del mundo, y espada, hambre y peste vienen sobre él. Estos males son: mata a sus hijos, destruye la construcción del Rey y expulsa a la Shejiná, que va errante por el mundo sin hallar reposo. Por estas cosas llora el Espíritu de Santidad y el mundo es juzgado mediante todos estos juicios. ¡Ay de aquella persona! Mejor le habría sido no haber sido creada.
Zohar, Shemot 5:9
זכאין אינון ישראל, דאע"ג דהוו בגלותא דמצרים, אסתמרו מכל הני תלתא, מנדה, ומבת אל נכר, ומקטול זרעא, ואשתדלו בפרהסיא בפריה ורביה. דאף על גב דגזרה אתגזרת כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, לא אשתכח ביניהון מאן דקטיל עוברא במעהא דאתתא, כ"ש לבתר. ובזכותא דא נפקו ישראל מן גלותא.
Dichoso Israel: aunque estuvo en el exilio de Egipto, se guardó de estas tres cosas —de nidá, de la hija de un dios extranjero y de matar la descendencia— y se dedicó públicamente a fructificar y multiplicarse. Aunque se decretó: «Todo hijo varón que nazca, lo arrojaréis al río», no se encontró entre ellos quien matara un embrión en el vientre de una mujer, mucho menos después del nacimiento. Por este mérito Israel salió del exilio.
Zohar, Shemot 5:10
מנדה: דתני רבי חייא מאי דכתיב ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראות הצובאות. מפני מה זכו נשין להאי, בגין דאסתמרו גרמייהו בגלותא דמצרים, דלבתר דאתדכיין הוו אתיין מתקשטן ומסתכלן במראה בבעליהון, ומעוררן לון בפריה ורביה.
Se guardaron de nidá, como enseñó Rabí Jiyá acerca de lo escrito: «Hizo la fuente de cobre y su base de cobre con los espejos de las mujeres que se congregaban». ¿Por qué las mujeres merecieron esto? Porque se habían preservado durante el exilio de Egipto. Después de purificarse, acudían adornadas, se contemplaban con sus maridos en los espejos y los despertaban a fructificar y multiplicarse.
Zohar, Shemot 5:11
מבת אל נכר, דכתיב, יצאו כל צבאות ה' וגו'. וכתיב שבטי יה עדות לישראל. עדות לישראל ודאי. ואלה שמות בני ישראל. שבטי בני ישראל. דבר אל בני ישראל.
Se guardaron de la hija de un dios extranjero, como está escrito: «Salieron todos los ejércitos de YHVH…»; y también: «Las tribus de Yah, testimonio para Israel». Ciertamente eran testimonio de la pureza de Israel. Por eso se repite: «Estos son los nombres de los hijos de Israel», «las tribus de los hijos de Israel» y «habla a los hijos de Israel».
Zohar, Shemot 5:12
ואי תימא והא כתיב והוא בן איש מצרי. הא ודאי חד הוה, ופרסמו קרא, דכתיב, והוא בן איש מצרי וגו' ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן. פריה ורביה, דכתיב ובני ישראל פרו וישרצו וירבו וגו'. ומכל הני אסתמרו ישראל. בני ישראל עאלו, בני ישראל נפקו, הה"ד ואלה שמות בני ישראל וגו'.
Podrías objetar que está escrito acerca de uno: «Era hijo de un egipcio». Ciertamente fue un caso único, y el versículo lo hizo público: «Era hijo de un egipcio… y el nombre de su madre era Shelomit, hija de Divrí, de la tribu de Dan». Respecto de fructificar y multiplicarse está escrito: «Los hijos de Israel fructificaron, proliferaron y se multiplicaron…». Israel se preservó de todas estas transgresiones. Hijos de Israel entraron y hijos de Israel salieron, como está escrito: «Estos son los nombres de los hijos de Israel…».
