ר' אבא הוה אזיל לכפר קניא, למערתא דלוד. והוו עמיה ר' יוסי ור' חייא. א"ר יוסי, כתיב, אשת חיל עטרת בעלה וגו'. אשת חיל, דא כ"י. וכרקב בעצמותיו מבישה. אלין עמין עע"ז, דקב"ה לא יכיל למסבל לון בעלמא, כד"א, ואקוץ בם. כהני קוצין וגובין דדחקין ליה לב"נ ולא יכיל למסבל לון. א"ר אבא, הכי הוא ודאי, אשת חיל, דא כ"י, דהיא גבירתא מכמה חיילין וכמה משריין דמשתכחי בעלמא, עטרת בעלה, כד"א, עטרת תפארת, וכלא חד. עד דהוו אזלי, א"ר אבא כל חד לימא מלה, בכ"י.
ר' אבא פתח ואמר. אשת חיל מי ימצא, דא כ"י, דאיהי אשת חיל, כמה דאמרן. מי ימצא, כד"א, אשר ימצא אתכם באחרית הימים. מי ימצא, מאן יזכה למהוי בה בשלימו, ולאשתכחא עמה תדיר.
ורחוק מפנינים מכרה, מכרה, מקחה מבעי ליה. אלא, לכל אינון דלא אתדבקן בה בשלימו, ולא שלמין בהדה, היא מכרה לון ואסגרא לון בידא דעממין אחרנין. כד"א, ויעזבו בני ישראל את יי' וימכור אותם ביד סיסרא. וכדין כלהו רחיקין מאלין פנינים עלאין קדישין, דלא יהא חולקא בהו. הה"ד ורחוק מפנינים מכרה.
ר' חייא פתח קרא אבתריה ואמר, בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. בטח בה לב בעלה, דא קב"ה, דבגיני כך מני לה על עלמא, לאתדברא עלה, כל זיונין דליה אפקיד בידהא, וכל אינון מגיחי קרבא, ועל דא, ושלל לא יחסר.
ר' יוסי פתח קרא אבתריה, ואמר, גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה. גמלתהו טוב, היא זמינת טב לעלמא, זמינת טב להיכלא דמלכא ולבני היכליה. ולא רע. בגין דכתיב, ועץ הדעת טוב ורע, טוב אימתי, בזמנא דאינון ימי השמים, נהרין עלה, ומזדווגן עמה כדקא יאות, דאינון ימי חייה. בגין דעץ החיים, שדר לה חיים, ונהיר לה. ובההוא זמנא גמלתהו טוב ולא רע. א"ר אבא שפיר הוא, וכלהו קראי בכנסת ישראל אתמרו.
ספר הזהר, תזריע ב׳
5 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
