Zohar, Terumah 4:1
ויקחו לי תרומה וגו'. רבי שמעון ורבי אלעזר ור' אבא ור' יוסי, הוו יתבי יומא חד, תחות אילני, בבקעתא גבי ימא דגנוסר. אמר רבי שמעון, כמה יאה צלא דא, דחפיא עלן מגו אילני, ואנן צריכין לאעטרא האי אתר במלי דאורייתא.
ויקחו לי תרומה וגו'. רבי שמעון ורבי אלעזר ור' אבא ור' יוסי, הוו יתבי יומא חד, תחות אילני, בבקעתא גבי ימא דגנוסר. אמר רבי שמעון, כמה יאה צלא דא, דחפיא עלן מגו אילני, ואנן צריכין לאעטרא האי אתר במלי דאורייתא.
פתח רבי שמעון ואמר, אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון. האי קרא הא אוקימנא ליה ואתמר. אבל אפריון, דא היכלא דלתתא, דאיהו כגוונא דהיכלא עלאה, וקודשא בריך הוא קרא ליה גנתא דעדן, דאיהו נטע ליה להנאתיה, וכסופא דיליה לאשתעשעא ביה גו אינון נשמתין דצדיקייא, דתמן כלהו קיימין ורשימין בגויה. אינון נשמתין דלית לון גופא בהאי עלמא, כלהו סלקין ומתעטרן תמן, ואית לון דוכתין למחמי, לאתענגא גו ענוגא עלאה דאקרי נעם יי'. ותמן אתמליין מכל כסופין דנהרי דאפרסמונא דכיא.
אפרסמון: דא היכלא עלאה טמירא גניזא. אפריון: דא היכלא דלתתא, דלית ביה סמך, עד דאסתמיך מגו היכלא עלאה. ובגין כך את סמך איהו סתים בכל סטרוי, כגוונא דא את ס סתימא.
מה בין האי להאי. אלא בשעתא דסתים ואתגניז בגויה, גו נהורא עלאה לעילא, כדין איהי קיימא, בדיוקנא דאת סמך סתים בגויה, ואתגניז ביה, לסלקא לעילא. ובשעתא דהדרא ויתבא רביעא על בנין לתתא לינקא לון, כדין איהי קיימא בדיוקנא דאת ם רביעא סתימא לגו ארבע סטרין דעלמא.
ועל דא, דא איהו אפרסמון, ודא הוא אפריון. ובאתר תרין אתוון ס"מ, קיימא י', ברזא דברית, דאיהו זמין לנטלא כלא, רזא דאינון מאה ברכאן, שתין וארבעין. שתין, לקבל שית סטרין, דנפקי מאת ס'. ארבעין, לקבל ד' סטרי עלמא, וכלא אשלימו למאה. ואת יו"ד, איהו אשלים לרזא דמאה, כגוונא דלעילא. וע"ד, דא אפרסמון, ודא אפריון.
אינון נהרי נפקין מאפרסמון דא, ונשמתין עלאין, דלית לון גופא בהאי עלמא, ינקין מההוא נהירו דנפיק מאינון נהרי אפרסמונא דכיא, ומתענגי בענוגא דא עלאה, ונשמתין דאית לון גופא בהאי עלמא, סלקין וינקין מההוא נהירו דאפריון דא, ונחתין. ואלין יהבי ונטלי. יהבי ריחא, מאינון עובדין דכשראן, דמשתדלי בהו בהאי עלמא. ונטלי מההוא ריחא דאשתאר ביה בגנתא, כד"א כריח שדה אשר ברכו יי', ריחא דאשתאר ביה בההוא חקלא. וכלהו קיימי בההיא גנתא, אלין מתענגי לעילא, ואלין מתענגי לתתא.
עשה לו המלך שלמה, עשה לו, לגרמיה. ואי תימא, הא נשמתין דצדיקיא משתעשען ביה, ואת אמרת עשה לו. הכי הוא ודאי. בגין דהאי אפריון וכל אינון נשמתין דצדיקיא, כלהו קיימי לאשתעשעא בהו קב"ה. המלך שלמה, מלכא דשלמא דיליה, ודא איהו מלכא עלאה. המלך סתם, דא מלכא משיחא. דא עלמא דדכורא, ודא עלמא דנוקבא. מעצי הלבנון אינון אילנין נטיען, דעקר לון קב"ה, ושתיל לון באתר אחרא, ואלין אקרון ארזי לבנון, כד"א, ארזי לבנון אשר נטע. ולא אתבני האי אפריון, ולא אשתכלל אלא בהו.
ספר הזהר, תרומה ד׳
7 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.