פתח ואמר ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליי'. ויהי מקץ ימים, רזא איהו, מקץ ימים, ולא מקץ ימין, דחה לקץ ימין, וקריב לקץ ימים. והא אוקימנא, דכתיב ואתה לך לקץ. אמר קב"ה לדניאל ואתה לך לקץ. אמר ליה, לאן קץ, לקץ הימים או לקץ הימין, עד דאמר ליה לקץ הימין.
וע"ד דחיל דוד, דכתיב הודיעני יי' קצי. או לקץ הימים, או לקץ הימין. והכא מה כתיב, ויהי מקץ ימים ולא מקץ ימין. ובגיני כך לא אתקבל קרבניה דהא מסטרא אחרא הוה כלא.
ת"ח מה כתיב, והבל הביא גם הוא. מאי גם הוא. לאסגאה כלא דא בדא. קרבנא כלא ועקרא דיליה הוה לקב"ה, ויהיב חולקיה לסטרא אחרא, כד"א ומחלביהן. וקין, עקרא עבד מקץ ימים, ויהב חולקא לקב"ה, ועל דא אתדחא איהו וקרבניה.
באיוב מה כתיב, והלכו בניו ועשו משתה וגו'. וכתיב ויהי כי הקיפו ימי המשתה. וכתיב ושלחו וקראו לשלשת אחיותיהם לאכול ולשתות עמהם, דדא איהו עקרא לסטרא אחרא. ולבתר אקריב עולות, ועולה איהו דכר, ולא נוקבא, וסלקא לעילא, וקרבנא לא קריב לאכללא ליה כדקא יאות.
ספר הזהר, תצוה ד׳
4 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
