Zohar Vaera 1
Zohar, Vaera 1:1
וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יי' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי וגו'. רבי אבא פתח, בטחו ביי' עדי עד כי ביה יי' צור עולמים. בטחו ביי', כל בני עלמא בעיין לאתתקפא ביה בקודשא בריך הוא, ולמהוי רחצנו דלהון ביה.
«Elohim habló a Moshé y le dijo: Yo soy YHVH. Me aparecí a Avraham, a Yitzjak y a Yaakov como El Shadai...». Rabí Abba abrió diciendo: «Confíen en YHVH eternamente, porque en Yah YHVH está la Roca de los mundos». «Confíen en YHVH»: todos los habitantes del mundo deben fortalecerse en el Santo, bendito sea, y colocar en Él su confianza.
Zohar, Vaera 1:2
אי הכי מהו עדי עד. אלא, בגין דיהא תקפא דבר נש, באתר דאיהו קיומא וקשורא דכלא, ואקרי עד, והא אוקמוה, כמה דאת אמר, בבקר יאכל עד. והאי עד, אתר דאחיד לכל סטרין, לסטרא דא, ולסטרא דא, לאתקיימא, ולאתקשרא קשרא, די לא תעדי.
Si es así, ¿qué significa adei ad, «eternamente»? Significa que la fortaleza de la persona debe fijarse en el lugar que es existencia y vínculo de todo, llamado Ad. Esto ya fue explicado, como en: «Por la mañana devora la presa —ad—». Este Ad es el lugar que se aferra a todos los lados, a este y a aquel, para mantenerlos y unirlos con un vínculo que no se aparta.
Zohar, Vaera 1:3
והאי עד, תיאובתא דכלא ביה, כמה דאת אמר, עד תאות גבעות עולם. מאן אינון גבעות עולם. אלין אינון תרין אמהן נוקבי, יובל, ושמטה, דאקרון גבעות עולם. עולם: כמה דאת אמר, מן העולם ועד העולם.
En este Ad se encuentra el deseo de todo, como está escrito: «Hasta el deseo de las colinas eternas». ¿Qué son las «colinas eternas»? Son las dos Madres femeninas, Yovel y Shemitá, llamadas colinas eternas. «Eternas», como en: «Desde el mundo hasta el mundo».
Zohar, Vaera 1:4
ותיאובתא דילהון בהאי עד, דאיהו קיומא דכל סטרין. תיאובתא דיובלא לגבי דעד, לאעטרא ליה, ולנגדא עליה ברכאן, ולארקא עליה מבועין מתיקין, הדא הוא דכתיב, צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו. תיאובתא דשמטה, לאתברכא מניה, ולאתנהרא מניה. ודאי האי עד תאות גבעות עולם איהו.
El deseo de ambas se dirige hacia este Ad, que sostiene todos los lados. El deseo del Yovel hacia Ad es coronarlo, atraer sobre él bendiciones y verter sobre él manantiales dulces. Así está escrito: «Salgan y vean, hijas de Tzión, al rey Shelomó con la corona con la cual lo coronó su madre». El deseo de la Shemitá es ser bendecida e iluminada por él. Ciertamente, este Ad es «el deseo de las colinas eternas».
Zohar, Vaera 1:5
בגין כך, בטחו ביי' עדי עד, דהא מתמן ולעילא, אתר טמיר וגניז איהו, דלא יכיל לאתדבקא. אתר הוא, דמניה נפקו ואצטיירו עלמין, הדא הוא דכתיב, כי ביה יי' צור עולמים והא אתר גניז וסתים, וע"ד בטחו ביי' עדי עד, עד הכא אית רשו לכל ב"נ לאסתכלא ביה, מכאן ולהלאה, לית ליה רשו לב"נ לאסתכלא ביה, דהא איהו גניז מכלא, ומאן איהו יה ידוד. דמתמן אצטיירו עלמין כלהו, ולית מאן דקאים על ההוא אתר.
Por ello: «Confíen en YHVH hasta Ad», porque desde allí hacia arriba existe un lugar oculto y escondido al cual no es posible adherirse. Es el lugar del cual salieron los mundos y recibieron forma. Así está escrito: «Porque en Yah YHVH está la Roca de los mundos», es decir, el Formador de los mundos. Este es un lugar oculto y cerrado. Por eso: «Confíen en YHVH hasta Ad». Hasta aquí se concede permiso al ser humano para contemplar; desde allí en adelante no tiene permiso, porque está oculto de todo. ¿Quién es? Yah YHVH, de donde fueron formados todos los mundos. Nadie puede comprender aquel lugar.
Zohar, Vaera 1:6
א"ר יהודה, קרא אוכח עליה, דכתיב כי שאל נא לימים ראשונים וגו'. עד הכא אית רשו לב"נ לאסתכלא, מכאן ולהלאה לית מאן דיכיל למיקם עליה.
Rabí Yehudá dijo: el versículo mismo lo demuestra, pues está escrito: «Pregunta ahora por los primeros días...». Hasta aquí se concede permiso al ser humano para contemplar; desde allí en adelante nadie puede comprender.
Zohar, Vaera 1:7
ד"א, בטחו ביי' עדי עד, כל יומוי דבר נש, בעי לאתתקפא ביה בקב"ה, ומאן דשוי ביה, בטחוניה ותוקפיה כדקא יאות, לא יכלין לאבאשא ליה, כל בני עלמא. דכל מאן דשוי תוקפיה בשמא קדישא, אתקיים בעלמא.
Otra explicación: «Confíen en YHVH eternamente». Durante todos sus días la persona debe fortalecerse en el Santo, bendito sea. A quien coloca correctamente en Él su confianza y su fuerza, ninguno de los habitantes del mundo puede dañarlo. Todo aquel que coloca su fuerza en el Nombre santo se mantiene en el mundo.
Zohar, Vaera 1:8
מאי טעמא, בגין דעלמא, בשמיה קדישא אתקיים. הה"ד כי ביה יי' צור עולמים: צייר עלמין. דהא בתרין אתוון, אתברון עלמין, עלמא דין, ועלמא דאתי. עלמא דא, בדינא אתברי, ועל דינא קיימא, הה"ד, בראשית ברא אלהים. מ"ט, בגין דיתנהגון בני נשא בדינא, ולא יפקון מאורחא לבר.
¿Por qué? Porque el mundo se sostiene mediante Su Nombre santo. Así está escrito: «Porque en Yah YHVH está la Roca de los mundos»: Él formó los mundos. Los mundos fueron creados mediante dos letras: este mundo y el Mundo Venidero. Este mundo fue creado mediante juicio y se sostiene sobre el juicio, como está escrito: «En el principio creó Elohim». ¿Por qué? Para que los seres humanos se conduzcan con justicia y no salgan fuera del camino.
Zohar, Vaera 1:9
תא חזי כתיב וידבר אלהים אל משה, גזירת דינא דקיימא עליה, מה כתיב לעילא, וישב משה אל ה', ויאמר אדנ"י, באל"ף דל"ת נו"ן יו"ד. חמי תוקפא דמשה, בשירותא דנביאותיה, לא נח רוחיה בהאי אתר, אמר, אדני למה הרעתה לעם הזה וגו', ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך. מאן הוא דיימא כדין, אלא משה, דידע, דהא דרגא אחרא עלאה זמין ליה.
Ven y observa: está escrito: «Elohim habló a Moshé», expresión de un decreto de juicio que se alzó sobre él. ¿Qué está escrito antes? «Moshé regresó a YHVH y dijo: Adonai», escrito con Álef, Dalet, Nun, Yod. Observa la fuerza de Moshé: al comienzo de su profecía, su espíritu no halló reposo en este grado y dijo: «Adonai, ¿por qué has hecho mal a este pueblo?... Desde que fui a Paró para hablar en Tu Nombre, ha hecho mal a este pueblo y no has salvado a Tu pueblo». ¿Quién podría hablar así? Solamente Moshé, que sabía que otro grado superior estaba destinado para él.
Zohar, Vaera 1:10
אמר רבי יצחק, בשירותא דאתיהיב ליה ביתא, פקיד לה, כבר נש דפקיד לביתיה, ואמר כל מאן דבעי בלא דחילו. אוף הכי משה, לביתיה קאמר, ולא דחיל.
Rabí Yitzjak dijo: al comienzo le fue entregada la Casa, y él dio órdenes en ella como una persona que manda en su propio hogar y habla sin temor a quien desea. Así también Moshé habló a su Casa y no tuvo miedo.
Zohar, Vaera 1:11
דבר אחר וידבר אלהים, גזרת דינא, ויאמר אליו אני יי', דרגא אחרא דרחמי. והכא אתקשר כולא כחדא, דינא ורחמי. הדא הוא דכתיב, ויאמר אליו אני יי'. אמר רבי שמעון אי כתיב וידבר אלהים אל משה אני ה', הוינא אמר הכי. אלא לא כתיב, אלא וידבר אלהים אל משה בקדמיתא, ולבתר ויאמר אליו אני ה', דמשמע דרגא בתר דרגא.
Otra explicación: «Elohim habló» es un decreto de juicio; «y le dijo: Yo soy YHVH» es otro grado, el de la misericordia. Aquí todo quedó unido como uno: juicio y misericordia. Así está escrito: «Y le dijo: Yo soy YHVH». Rabí Shimón dijo: si estuviera escrito «Elohim habló a Moshé: Yo soy YHVH», podría entenderse de otro modo. Pero primero está escrito «Elohim habló a Moshé» y después «y le dijo: Yo soy YHVH», lo que indica un grado después de otro.
Zohar, Vaera 1:12
ואמר רבי יוסי, משה, אלמלא דהוה מאריה דביתא, איש האלהים, אתענש על מה דאמר, אבל בגיני האי, לא אתענש. לבר נש דנפל ליה קטטה בדביתהו, ואמר לה מלין, שראת היא לאתרעמא, כיון דשארית מלה, הוה תמן מלכא, נטל מלכא מלה, והיא שתקת ופסקת למללא. אמר ליה מלכא, וכי לא ידעת דאנא הוא מלכא, ומקמאי מלילת מלין אלין. כביכול אוף הכי משה, וישב משה אל יי' ויאמר אדני למה הרעותה וגו'. מיד, וידבר אלהים אל משה, שארי לאתרעמא, מיד נטל מלכא מלה, ויאמר אליו אני יי' ולא ידעת דאנא הוא מלכא, ומקמאי מלילת מלין אלין.
Rabí Yosí dijo: si Moshé no hubiera sido el señor de la Casa, «hombre de Elohim», habría sido castigado por lo que dijo. Pero por esta razón no fue castigado. Es semejante a un hombre que discute con su esposa y le dirige palabras duras. Ella comienza a responderle, pero cuando apenas inicia su réplica, el rey se encuentra allí y toma la palabra; entonces ella calla y deja de hablar. El rey le dice al hombre: ¿No sabías que yo soy el rey, y aun así dijiste estas palabras delante de mí? De modo semejante, Moshé «regresó a YHVH y dijo: Adonai, ¿por qué has hecho mal...?». Inmediatamente «Elohim habló a Moshé», comenzando a reprocharle; pero enseguida el Rey tomó la palabra: «Y le dijo: Yo soy YHVH». ¿No sabías que Yo soy el Rey y aun así pronunciaste estas palabras delante de Mí?
Zohar, Vaera 1:13
וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי. אמאי שני שמא הכא מאלין דלעילא. אלא למלכא, דהוה ליה ברתא, דלא אתנסיבת, והוה ליה רחימא. כד בעי מלכא למללא בההוא רחימא, משדר לברתיה למללא עמיה, והוה מלכא על ידא דברתיה, ממליל עמיה. אתא זמנא דברתיה לאתנסבא. ההוא יומא דאתנסיבת, אמר מלכא, קרון לה לברתא, קרוספוניא מטרוניתא. ואמר לה, עד הכא, מלילנא על ידך למאן דמלילנא, מכאן ולהלאה אנא אימא לבעליך, והוא יימא למאן דאצטריך. ליומין, אמר לה בעלה מלין קמי מלכא. עד דהיא שראת למללא, נטל מלכא מלה, אמר ליה, ולאו אנא מלכא, דעד יומא דא לא מליל אינש עמי, אלא על ידא דברתי, ואנא יהיבנא לך ברתי, ומלילנא עמך באתגליא, מה דלא עבידנא לאחרא.
«Me aparecí a Avraham, a Yitzjak y a Yaakov como El Shadai». ¿Por qué aquí cambia el Nombre respecto de los anteriores? Es semejante a un rey que tenía una hija soltera y un amigo amado. Cuando el rey deseaba hablar con aquel amigo, enviaba a su hija para que hablara con él, y el rey conversaba por medio de ella. Llegó el tiempo de casar a la hija. El día de su boda, el rey dijo: Desde ahora llámenla Matrona. Le dijo: hasta hoy yo hablaba por medio de ti con quien deseaba; desde ahora hablaré directamente con tu esposo, y él transmitirá lo necesario. Días después, su esposo pronunció ciertas palabras ante el rey. Cuando la hija comenzó a responder, el rey tomó la palabra y dijo al esposo: ¿Acaso no soy yo el rey? Hasta hoy nadie habló conmigo sino por medio de mi hija; ahora te he entregado a mi hija y hablo contigo abiertamente, cosa que no he hecho con otro.
Zohar, Vaera 1:14
כך, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי, כד איהי בביתי ולא אתנסיבת, ולא מלילו עמי אנפין באנפין, כמה דעבידנא לך. ואת, בשירותא דמלולך, מלילת לברתי קמאי מלין אלין, אלא בגיני כך, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יי' לא נודעתי להם, למללא עמהון בדרגא דא דעמך מלילנא.
Así debe entenderse: «Me aparecí a Avraham, a Yitzjak y a Yaakov como El Shadai», cuando ella todavía estaba en Mi Casa y no se había casado. Ellos no hablaron conmigo rostro a rostro como lo hago contigo. Y tú, al comienzo de tu conversación, dirigiste aquellas palabras a Mi hija delante de Mí. Por eso está escrito: «Me aparecí a Avraham, a Yitzjak y a Yaakov como El Shadai, pero por Mi Nombre YHVH no Me di a conocer a ellos», es decir, no hablé con ellos mediante el grado con el cual hablo contigo.
Zohar, Vaera 1:15
רבי יוסי פתח, לדוד מזמור ליי' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. הארץ: דא ארעא קדישא דישראל, דאיהי קיימא לאתשקייא מניה, ולאתברכא מניה בקדמיתא, ולבתר מנה אתשקייא עלמא כלא. תבל ויושבי בה: דא שאר ארעאן, דשתאן מינה. מנא לן. דכתיב, והוא ישפוט תבל בצדק.
Rabí Yosí abrió diciendo: «De David. Salmo de YHVH: de YHVH es la tierra y cuanto contiene, el mundo y quienes habitan en él». «La tierra» es la Tierra Santa de Israel, destinada a ser regada y bendecida primero por Él; después, desde ella es regado todo el mundo. «El mundo y quienes habitan en él» son las demás tierras, que beben de ella. ¿De dónde lo sabemos? Está escrito: «Él juzgará al mundo con justicia».
Zohar, Vaera 1:16
כי הוא על ימים יסדה, אלין שבעה עמודים, דארעא סמיכא עלייהו. ואינון שבעה ימים. וים כנרת שלטא עלייהו. א"ר יהודה, לא תימא דשלטא עלייהו, אלא דאתמלייא מנייהו. ועל נהרות יכוננה, מאן אינון נהרות. אלא, כד"א, נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים, אינון נהרות, כד"א, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ובגין כך, ועל נהרות יכוננה.
«Porque Él la fundó sobre los mares»: estos son siete pilares sobre los cuales se apoya la tierra, y son siete mares. El mar de Kineret se halla sobre ellos. Rabí Yehudá dijo: no digas que los domina, sino que se llena de ellos. «Y sobre los ríos la estableció». ¿Cuáles son esos ríos? Como está escrito: «Los ríos alzaron su voz, los ríos alzarán su estruendo». Estos son los ríos acerca de los cuales se dice: «Un río salía de Edén para regar el Jardín». Por ello: «Y sobre los ríos la estableció».
Zohar, Vaera 1:17
תא חזי, האי ארץ, אקרי ארץ ישראל. יעקב דאיהו ישראל, אמאי לא שליט על דא כמשה, דהא כתיב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ולא יתיר.
Ven y observa: esta tierra es llamada Tierra de Israel. Yaakov, que es Israel, ¿por qué no dominó sobre ella como Moshé? Pues está escrito: «Me aparecí a Avraham, a Yitzjak y a Yaakov como El Shadai», y no más.
Zohar, Vaera 1:18
אלא, יעקב הא אוקימנא, נטל ביתא דלתתא, ואשתביק מניה ביתא דלעילא. ועם ביתא דלתתא, אתקין ביתא דלעילא, בתריסר שבטין, בשבעין ענפין, והא אוקמוה. משה, נטל ביתא דלעילא, ושביק ביתא דלתתא. וע"ד, כתיב ביעקב באל שדי. באל שדי מליל עמיה קב"ה, ולא יתיר. ושמי יי' לא נודעתי להם, למללא עמהון בדרגא דא דאיהו עלאה.
Ya hemos explicado que Yaakov recibió la Casa inferior, mientras la Casa superior quedó apartada de él. Por medio de la Casa inferior rectificó la Casa superior con las doce tribus y las setenta ramas, como ya se explicó. Moshé recibió la Casa superior y dejó la Casa inferior. Por ello está escrito acerca de Yaakov: «como El Shadai». El Santo, bendito sea, habló con él mediante El Shadai y no más. «Pero por Mi Nombre YHVH no Me di a conocer a ellos»: no habló con ellos mediante este grado superior.
Zohar, Vaera 1:19
וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב. א"ר חייא, תושבחן דאבהן יעקב הוה, דהוא שלימו דכלא. בכלהו כתיב, אל אברהם, אל יצחק, וביה אתוסף את חד, דכתיב, ואל יעקב. אתוסף ביה ו', לאחזאה דאיהו שלימא יתיר מכלהו. ועם כל דא, לא זכה לאשתמשא ביה כמשה.
«Me aparecí a Avraham, a Yitzjak y a Yaakov». Rabí Jiyá dijo: Yaakov era la alabanza de los patriarcas, porque él era la plenitud de todo. Respecto de los otros está escrito «a Avraham, a Yitzjak»; en él se añadió una letra, pues dice «y a Yaakov». La vav añadida muestra que era más completo que todos. Aun así, no mereció utilizar este grado como Moshé.
Zohar, Vaera 1:20
וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען. בגין דאתגזרו. דכל מאן דאתגזר, ירית ארעא. דהא לא ירית ארעא, אלא צדיק, וכל מאן דאתגזר, אקרי צדיק. דכתיב ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ. כל מאן דאתגזר, ונטיר האי את קיימא, אקרי צדיק. תא חזי מן יוסף, דכל יומוי לא אקרי צדיק, עד דנטיר ההוא ברית, את קיימא קדישא. כיון דנטר ליה, אקרי צדיק, יוסף הצדיק.
«También establecí Mi pacto con ellos para darles la tierra de Kenaan». Esto fue porque estaban circuncidados. Todo aquel que es circuncidado hereda la Tierra, pues solamente el justo la hereda, y todo circuncidado es llamado justo, como está escrito: «Tu pueblo, todos ellos justos, heredarán la tierra para siempre». Todo aquel que está circuncidado y guarda la señal del Pacto es llamado justo. Ven y observa esto en Yosef: durante toda su vida no fue llamado «justo» hasta que guardó aquel Pacto, la santa señal del Pacto. Cuando la guardó, fue llamado «Yosef el Justo».
