Zohar Vaetchanan 5
Zohar, Vaetchanan 5:1
וידבר יי' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים וגו'. א"ר אלעזר, האי קרא אית לאסתכלא ביה, קול דברים, מאי קול דברים. אלא קול דאקרי דבור, דכל דבורא ביה תליא. וע"ד כתיב, וידבר ה' אליכם, דהא דבור באתר דא תליא, להאי אקרי קול דברים.
«Y YHVH os habló desde el fuego; oíais una voz de palabras…». Rabí Elazar dijo: este versículo requiere reflexión. ¿Qué significa «voz de palabras»? Es la Voz llamada Habla, de la cual depende toda expresión. Por ello está escrito: «Y YHVH os habló», porque el habla depende de este lugar. Esta recibe el nombre de «voz de palabras».
Zohar, Vaetchanan 5:2
אתם שומעים, דשמיעה לא תליא אלא בהאי. בגין דשמיעה בדבור תליא. ובג"כ אתם שומעים. והא אוקמוה, ורצע אדוניו את אזנו במרצע, בגין דפגים אתרא דאקרי שמיעה, והוא דבור והוא שמיעה.
«Vosotros oíais», porque la audición depende únicamente de este grado, pues oír depende del habla. Por eso dice «vosotros oíais». Ya se explicó también: «Su amo perforará su oreja con una lezna», porque dañó el lugar llamado Audición, que es simultáneamente Habla y Audición.
Zohar, Vaetchanan 5:3
קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים. מאי ותמונה. כד"א ותמונת יי' יביט. ד"א ותמונה, דא קול פנימאה, דלא הוה מתחזי כלל. זולתי קול, דא קול אחרא דקאמרן. ותמונה, אמאי אקרי הכי. בגין דכל תקונא דגופא מיניה נפקא.
«Oíais una voz de palabras, pero no veíais figura». ¿Qué es «figura»? Como está escrito: «Contempla la figura de YHVH». Otra explicación: «figura» es la Voz interior, que no se mostraba en absoluto; «solamente una voz» es la otra Voz de la que hablamos. ¿Por qué aquella recibe el nombre de «figura»? Porque de ella procede toda la configuración del cuerpo.
Zohar, Vaetchanan 5:4
ואי תימא אחרא אקרי הכי נמי. אין. דהאי אחרא תקונא דלתתא מיניה נפקא, ובג"כ, ה' עלאה ה' תתאה, ה' עלאה, קול גדול ולא יסף, דלא פסקי מבועי לעלמין, וכל אינון קולות תמן אשתכחו כד אתייהיבת אורייתא לישראל. וכלא נפקא מההוא קול פנימאה דכלא, בגין דביה תליא מלתא.
Y acaso digas que la otra también recibe ese nombre. Sí, porque de aquella otra procede la configuración inferior. Por ello existen la He superior y la He inferior. La He superior es «una gran Voz que no cesó», cuyos manantiales nunca se interrumpen. Todas aquellas voces se encontraban allí cuando la Torá fue entregada a Israel. Todo salió de la Voz interior de todo, porque de ella depende la Palabra.
Zohar, Vaetchanan 5:5
האי דאקרי משנה תורה, משה מפי עצמו אמרן. והא אוקימנא מלה. אמאי הכי. אלא חכמה עלאה, כללא דאורייתא אתקרי, ומנה נפקא כלא, בההוא קול פנימאה. לבתר מתישבא כלא ואתאחד, באתר דאקרי עץ החיים, וביה תליא כלל ופרט, תורה שבכתב ושבע"פ, והוא אקרי תורה ומשנה תורה. בקדמיתא גבורה דלא פסק, והשתא כלא כחדא. בג"כ הכא באלין י' הדברות, כלא רשים בוא"ו, ולא תנאף, ולא תגנוב, ולא תענה, ולא תחמוד, ולא תתאוה, והא אוקמוה.
Esto que recibe el nombre de Mishné Torá, Deuteronomio, fue pronunciado por Moisés de su propia boca, como ya se explicó. ¿Por qué? La Jojmá superior es llamada totalidad de la Torá y de ella sale todo por medio de aquella Voz interior. Después todo se asienta y se une en el lugar llamado Árbol de la Vida. En él dependen lo general y lo particular, la Torá Escrita y la Torá Oral. Él es llamado Torá y Mishné Torá. Al principio era Guevurá incesante, pero ahora todo está unido como uno. Por ello aquí, en los Diez Mandamientos, todas esas prohibiciones están marcadas con una Vav: «Y no cometerás adulterio; y no robarás; y no darás falso testimonio; y no codiciarás; y no desearás», como ya se explicó.
Zohar, Vaetchanan 5:6
אמר ר' יוסי, מאי ולא תתאוה, כיון דכתיב ולא תחמוד, דהא בהאי סגי. א"ל, זכאין אינון מארי קשוט, חמידה חד דרגא. תאוה דרגא אחרא. חמידה: דאי יכיל, אזיל למיסב דיליה בגין ההיא חמידה דנקט, אזיל למעבד עובדא. תאוה: לאו הכי, דהא אפילו דלא ינקוט אורחא למהך אבתריה, והא אוקמוה חברייא.
Rabí Yosí preguntó: «¿Qué añade “y no desearás”, si ya está escrito “y no codiciarás”, que debería bastar?». Le respondió: «Dichosos los maestros de la verdad. Codicia y deseo son grados distintos. La codicia lleva al hombre, si puede, a ir y tomar aquello que desea; por causa de la codicia que lo posee, ejecuta una acción. El deseo no es así, pues puede existir incluso cuando no emprende camino alguno para perseguirlo, como explicaron los compañeros».
Zohar, Vaetchanan 5:7
א"ל רבי יוסי, אמאי לא כתיב ולא תרצח, כהני אחריני. א"ל בגין דדרגא דדינא בגבורה תליא, ולא באתר דרחמי, בג"כ לא תרצח לא כתיב ביה וא"ו. ובגין דבעיין ה' ווין אתוסף וא"ו ולא תתאוה, דהא בלא תרצח לא בעי למשרי וא"ו, ואתוסף הכא.
Rabí Yosí preguntó: «¿Por qué no está escrito “y no asesinarás”, como en las demás prohibiciones?». Le respondió: «Porque el grado del Din depende de Guevurá y no del lugar de Rajamim. Por eso “no asesinarás” no lleva una Vav. Como se necesitaban cinco Vav, una fue añadida a “y no desearás”, pues en “no asesinarás” la Vav no debía reposar, y fue añadida aquí».
Zohar, Vaetchanan 5:8
שמע ר' פנחס דיתיב אבתריה, ונשקיה. בכה וחייך. אמר גור אריה, לית מאן דקאים קמייהו, מאן יכיל לקיימא קמיה ואבוה בעלמא. זכאה חולקיהון דצדיקייא, וזכאה חולקי בהאי עלמא, ובעלמא דאתי, דזכינא להאי. על דא כתיב, יראו צדיקים וישמחו.
Rabí Pinjás, que estaba sentado detrás de él, oyó la enseñanza y lo besó. Lloró y rio, y dijo: «Cachorro de león, nadie puede sostenerse ante ellos. ¿Quién puede sostenerse ante él y ante su padre en el mundo? Dichosa la porción de los justos y dichosa mi porción en este mundo y en el Mundo Venidero, pues he merecido esto». Acerca de ello está escrito: «Los justos lo verán y se alegrarán».
Zohar, Vaetchanan 5:9
ר' אלעזר פתח ואמר, קרב אתה ושמע וגו'. ת"ח, בשעתא דאתייהיבת אורייתא לישראל, כלהון קולות אשתכחו. וקב"ה יתיב על כורסייא, ודא מגו דדא אתחזי, ומלולא דדא נפיק מגו עלאה דעליה, ודא הוא רזא דכתיב, פנים בפנים דבר יי' עמכם בהר מתוך האש, דמלולא נפקא, ומליל מגו אשא ושלהובא, דדחי ליה לבר, בדפיקו דרוחא ומייא, דיהבין חילא. דאשא ורוחא ומייא, מגו שופר, דאיהו כליל לכלהו נפיק. וישראל אתרחיקו מדחילו דא.
Rabí Elazar abrió: «Acércate tú y escucha…». Ven y observa: cuando la Torá fue entregada a Israel, todas las voces estaban presentes. El Santo, bendito sea, se sentó sobre el Trono; este grado se manifestó dentro de aquel, y el habla de este salió desde el superior que estaba sobre él. Este es el secreto de lo escrito: «Cara a cara habló YHVH con vosotros en el monte, desde el fuego». El habla salió y habló desde el fuego y la llama, que la impulsaron hacia fuera mediante el golpe del aire y del agua que le daban fuerza. Fuego, aire y agua salían del shofar, que los incluía a todos. Israel se alejó por temor a esto.
Zohar, Vaetchanan 5:10
ובג"כ, ואת תדבר אלינו, לא בעינן בתוקפא עלאה דלעילא, אלא מאתר דנוקבא ולא יתיר, ואת תדבר אלינו וגו'. אמר משה ודאי חלשתון חילא דילי, חלשתון חילא אחרא, דאלמלא לא אתרחקו ישראל, וישמעון כל ההיא מלה כד בקדמיתא, לא הוה יכיל עלמא למהוי חריב לבתר, ואינון הוו קיימין לדרי דרין.
Por ello dijeron: «Habla tú con nosotros». No querían recibir desde la fuerza suprema de arriba, sino desde el lugar de lo femenino y no más: «Habla tú con nosotros…». Moisés dijo: «Ciertamente habéis debilitado mi fuerza y habéis debilitado otra fuerza. Si Israel no se hubiera alejado y hubiera escuchado toda aquella palabra como al principio, el mundo nunca habría podido ser destruido después, y ellos habrían permanecido por generaciones de generaciones».
Zohar, Vaetchanan 5:11
דהא בשעתא קדמיתא מיתו. מ"ט. בגין דהכי אצטריך, דהא אילנא דמותא גרים. לבתר דחייו וקמו וקא סגו, ובעא קב"ה לאעלא לון לאילנא דחיי, דקאים על ההוא אילנא דמותא, בגין למהוי קיימין לעלמין, אתרחק ולא בעון, כדין אתחלש חילא דמשה עלייהו, ואתחלש חילא אחרא. אמר קב"ה, אנא בעינא לקיימא לכו באתר עלאה, ולאתדבקא בחיים, אתון בעיתון אתר דנוקבא שריא. ובג"כ, לך אמור להם וגו'. כל חד יהך לנוקביה, ויתיחד בה.
En el primer momento murieron. ¿Por qué? Porque así era necesario, pues el Árbol de la Muerte lo causó. Después revivieron, se levantaron y avanzaron. El Santo, bendito sea, quiso introducirlos en el Árbol de la Vida, situado por encima del Árbol de la Muerte, para que existieran eternamente; pero se alejaron y no quisieron. Entonces la fuerza de Moisés se debilitó a causa de ellos, y también se debilitó otra fuerza. El Santo, bendito sea, dijo: «Yo quería estableceros en el lugar superior y uniros a la Vida, pero vosotros elegisteis el lugar donde mora lo femenino. Por ello: “Ve y diles: Volved a vuestras tiendas”». Que cada uno vuelva a su mujer y se una con ella.
Zohar, Vaetchanan 5:12
ועם כל דא, כיון דישראל לא עבדו, אלא בדחילו עלאה דהוה עלייהו, לא אתמר עלייהו, אלא מי יתן והיה לבבם זה להם וגו'. מכאן אוליפנא, כל מאן דעביד מלה, ולבא ורעותיה לא שוי לסטרא בישא, אע"ג דאיהו ביש, הואיל ולא עביד ברעותא, עונשא לא שריא עליה. ולא כב"נ אחרא. וקב"ה לא דאין ליה לביש.
Con todo, como Israel no actuó sino por el temor superior que estaba sobre ellos, no se dijo acerca de ellos otra cosa que: «¡Quién diera que tuvieran siempre este corazón…!». De aquí aprendemos: cuando alguien realiza una acción pero no dirige su corazón y voluntad hacia el lado maligno, aunque el acto sea malo, puesto que no lo hizo voluntariamente, el castigo no reposa sobre él como sobre otro hombre. El Santo, bendito sea, no lo juzga para mal.
