Zohar, Vaierá 4:1
(סתרי תורה) א] ח הורמנותא דמלכא, אתחזי בתלת גוונין, גוון חד, חיזו דאתחזי לעינא מרחיק, ועינא לא יכיל לקיימא בברירו דחזי, בגין דאיהו מרחוק, עד דנטיל עינא, חיזו זעיר, בקמיטו דיליה. וע"ד כתיב מרחוק ה' נראה לי.
(סתרי תורה) א] ח הורמנותא דמלכא, אתחזי בתלת גוונין, גוון חד, חיזו דאתחזי לעינא מרחיק, ועינא לא יכיל לקיימא בברירו דחזי, בגין דאיהו מרחוק, עד דנטיל עינא, חיזו זעיר, בקמיטו דיליה. וע"ד כתיב מרחוק ה' נראה לי.
גוון תניין: חיזו דהאי עינא, בסתימו דיליה, דהאי גוון לא אתחזי לעינא, בר בסתימו זעיר, דנקיט ולא קיימא בברירו, סתים עינא, ופתח זעיר, ונקיט ההוא חיזו, וגוון דא אצטריך לפתרונא, לקיימא על מה דנקיט עינא, ועל דא כתיב מה אתה רואה.
גוון תליתאה: הוא זהר אספקלריאה, דלא אתחזי ביה כלל, בר בגלגולא דעינא, כד איהו סתים בסתימו. ומגלגלין ליה בגלגולא, ואתחזאי בהאי גלגולא, אספקלריאה דנהרא. ולא יכיל לקיימא בההוא גוון, בר דחזי זוהר מנהרא בסתימו דעינא.
ועל דא כתיב היתה עלי יד ה'. ויד ה' עלי חזקה. וכלהו מתפרשן מנביאי קשוט. בר משה, מהימנא עלאה, דזכה לאסתכלא לעילא, במה דלא אתחזי כלל. עליה כתיב, לא כן עבדי משה וגו'.
וירא אליו. אתחזי ואתגלי ליה שכינתא, גו אינון דרגין דאתחברו בסטרוי, מיכאל לסטר ימינא. גבריאל לסטר שמאלא. רפאל לקמא. אוריאל לאחורא. ועל דא, אתגליא עליה שכינתא, בהני אלוני צולמין דעלמא, בגין לאחזאה קמייהו ברית קדמאה רשימו קדישא, דהוה בכל עלמא, ברזא דמהימנותא.
והוא יושב פתח האהל. מאן פתח האהל. דא אתר דאקרי ברית, רזא דמהימנותא. כחום היום. דא רזא דאתדבק ביה אברהם, תוקפא דסטרא דימינא, דרגא דיליה.
פתח האהל. רזא דתרעא דצדק, פתחא דמהימנותא, דכדין עאל ביה אברהם, בההוא רשימא קדישא. כחום היום. דא צדיק, דרגא דחבורא חדא, דעאל ביה מאן דאתגזר, ואתרשים ביה, רשימא קדישא, דהא אתעבר, מערלה, ועאל בקיומא דתרין דרגין אלין, דאינון רזא דמהימנותא.
והנה שלשה אנשים וגו'. אלין תלת מלאכין שליחן, דמתלבשן באוירא, ונחתי להאי עלמא, בחיזו דבר נש. ותלת הוו, כגוונא דלעילא, בגין דקשת לא אתחזי, אלא בגוונין תלתא: חוור, וסומק, וירוק. והכי הוא ודאי.
ואלין אינון שלשה אנשים, תלתא גוונין, גוון חוור, גוון סומק, גוון ירוק. גוון חוור: דא מיכאל, בגין דאיהו סטרא דימינא. גוון סומק: דא גבריאל, סטרא דשמאלא. גוון ירוק: דא רפאל. והני אינון תלת גוונין דקשת, דקשת לא אתחזי אלא עמהון, ובג"כ, וירא אליו, גלוי שכינה, בתלת גוונין אלין.
וכלהו אצטריכו: חד, לאסיא מן המילה, ודא רפאל, מארי דאסוון. וחד לבשרא לשרה, על ברא, ודא איהו מיכאל. בגין דאיהו אתמנא לימינא, וכל טבין וברכאן בידיה אתמסרן, מסטרא דימינא.
וחד להפכא לסדום, ודא איהו גבריאל, דאיהו לשמאלא. ואיהו ממנא על כל דינין דעלמא, מסטרא דשמאלא, למידן ולמעבד על ידא דמלאך המות, דאיהו מארי דקטולא דבי מלכא.
וכלהו עבדו שליחתהון, וכל חד וחד כדקא חזי ליה. מלאך גבריאל, בשליחותא לנשמתא קדישא, ומלאך המות בשליחותיה, לנפשא דיצר הרע, ועם כל דא נשמתא קדישא לא נפיק, עד דחזי שכינתא.
כד חמא לון מתחברן כחדא, כדין חמא שכינתא בגוונהא, וסגיד. דכתיב וישתחו ארצה. כגוונא דיעקב, שנאמר וישתחו ישראל על ראש המטה לשכינה.
ולגבי שכינתא אמר, בשמא אדנ"י, ולגבי צדיק אדון. דהא כדין אקרי אדון כל הארץ, כד אתנהרא מצדיק, ואתנהרא בגוונהא, דהא בגין דא, אשתלים לעילא.
מהכא, דחיזו דלתתא, משיך משיכו מלעילא, דהא גוונין אלין משכין משיכא מלעילא, מאינון מקורין עלאין. אדנ"י משכא מלעילא, באלין תלת גוונין דאתלבש בהו, ובהו נטלא כל מה דנטלי מלעילא.
ובגין דאינון חבורא דילה, וסמכין דילה, בכלא אתמר שמא אדנ"י. דהא שמא דא אתגלי ליה, כליל ברזין עלאין, אתגלי ליה באתגליא מה דלא הוות מקדמת דנא, דלא הוה גזיר. ועד דאתגזר לא בעא קב"ה לאפקא מניה זרעא קדישא, כיון דאתגזר, מיד נפק מניה זרעא קדישא.
ובגין כך, אתגלי עליה שכינתא, באינון דרגין קדישין. והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע. זהר: זהרא דזהרין בדליקו זהרא. זהר: דאנהיר דאדליק, ונציץ לכמה סטרין.
זהר: סליק ונחית. זהר: נציץ לכל עיבר. זהר: נגיד ונפיק. זהר: דלא פסיק לעלמין. זהר: דעביד תולדין.
זהר: טמיר וגניז, נציצו דכל נציצין ודרגין, כלא ביה, נפיק וטמיר, סתים וגליא. חזי ולא חזי. ספרא דא, מבועא דבירא, נפיק ביממא, טמיר בליליא, אשתעשע בפלגות ליליא, בתולדין דאפיק.
זהר: דזהיר ואנהיר לכלא, כללא דאורייתא, ודא איהו דאתחזי, וכל גוונין סתימין ביה, ואתקרי בשמא דאדנ"י. תלת גוונין אתחזי לתתא, מהאי, תלת גוונין לעילא, מאלין עלאין אתמשך כלא דלא אתחזי. ונציץ בתריסר נציצין וזהירין דנציצין מניה. תליסר אינון, ברזא דשמא קדישא, וגו רזא דאין סוף, הוי"ה אקרי.
כד אתחבר זהר תתאה אדנ"י, בזהר עלאה הוי"ה, אתעביד שמא סתים, דביה ידעי נביאי קשוט, ומסתכלאן לגו זהרא עלאה, ודא יאקדונקי. חיזו טמירין, דכתיב כעין החשמל מתוך האש.
מתניתין עלאין רמאין טבין דימינא. תשע נקודין דאורייתא, נפקין ומתפלגין באתוון, ואתוון בהו נטלין מטלנוי דקיקין ברזי. פלטין אלין תשע, שליטין אינון אתוון אתוון, מנייהו אתפשטו, אשתארו נקודין לאענאה לון. לא נטלין, בר כד אינון נפקין.
אלין אינון ברזא דאין סוף, כלהו אתוון מטללן ברזא דאין סוף. כמה דאינון נטלין לון, הכי נמי נטלי אלין סתימין אתוון, גליין ולא גליין, הני טמירין, על מה דשריין אתוון.
תשע שמהן, גליפן בעשר, ואינון: קדמאה אהיה. יו"ד ה"א. אהיה אשר אהיה. הוי"ה. אל. אלקים. הוי"ה. צבאות. אדון. שדי.
אלין אינון עשר שמהן גליפן בסטריהון. וכל הני שמהן, אתגליפו, ועאלין בחד ארון הברית, ומאן איהו, שמא דאתקרי אדנ"י. ודא אתגלי השתא לאברהם.
מיכאל שמא דימינא, דקא אחיד ומשמשא לשמא דא, יתיר מאינון אחרנין, בכל אתר דרזא דהאי שמא תמן, מיכאל תמן, אסתליק האי, מיכאל אסתליק, אלקים בהדי שדי.
בקדמיתא שלשה אנשים, ואגלימו בציורא דאוירא, והוו אכלי, אכלי ודאי, דאשא דלהו אכל ושצי כלא, ואעביד נחת רוח לאברהם. אינון אשא ודאי, וההוא אשא אתכסי בציורא דאוירא, ולא אתחזי, וההוא מיכלא אשא מלהטא, ואכלא ליה, ואברהם מקבל נחת רוח מהאי.
כיון דאסתלק שכינתא, מה כתיב, ויעל אלקים מעל אברהם, מיד מסתלק בהדיה מיכאל, דכתיב ויבאו שני המלאכים סדומה וגו'. שלשה כתיב בקדמיתא, והשתא תרין, אלא מיכאל דאיהו ימינא, אסתליק בהדי שכינתא.
מלאך דאתחזי למנוח, נחת ואיגלים באוירא, ואתחזי ליה, ודא איהו אוריאל. מה דלא נחת באלין דאברהם, נחת הכא בלחודוי, לבשרא למנוח, דאתי מדן.
ובגין דלא חשיב כאברהם, לא כתיב דאכל, דהא כתיב אם תעצרני לא אוכל בלחמך. וכתיב ויהי בעלות הלהב מעל המזבח ויעל מלאך ה' בלהב המזבח וגו'. והכא ויעל אלקים מעל אברהם. בגין דביה אסתליק מיכאל, ואשתארו רפאל וגבריאל.
ועלייהו כתיב, שני המלאכים סדומה. בערב בשעתא דדינא תליא על עלמא. לבתר אסתלק חד, ואשתכח גבריאל בלחודיה. בזכותיה דאברהם אשתזיב לוט, ואיהו אוף הכי זכי בהו, וע"ד אתו לגביה (ע"ד ס"ת).
ספר הזהר, וירא ד׳
31 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.