Zohar Vayera 5
Zohar, Vaierá 5:1
ר' אבא פתח ואמר, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו. ת"ח, כל בני עלמא לא חמאן על מה קיימי בעלמא, ויומין אזלין וסלקין, וקיימי קמי קב"ה, כל אינון יומין, דבני נשא קיימי בהו בהאי עלמא, דהא כלהו אתבריאו וכלהו קיימי לעילא, ומנלן דאתבריאו, דכתיב ימים יוצרו.
Rabí Abba abrió diciendo: «¿Quién subirá al monte de YHVH y quién permanecerá en Su lugar santo?». Ven y observa: los seres humanos no ven sobre qué se sostienen en el mundo. Sus días avanzan y ascienden, y todos los días durante los cuales viven en este mundo permanecen ante el Santo, bendito sea; pues todos fueron creados y todos existen arriba. ¿De dónde sabemos que fueron creados? De lo escrito: «Días fueron formados».
Zohar, Vaierá 5:2
וכד מטאן יומין לאסתלקא מהאי עלמא, כלהו קריבין קמי מלכא עלאה, הה"ד ויקרבו ימי דוד למות. ויקרבו ימי ישראל למות.
Cuando llegan los días en que una persona ha de partir de este mundo, todos ellos se acercan ante el Rey Supremo, como está escrito: «Se acercaron los días de David para morir» y «se acercaron los días de Israel para morir».
Zohar, Vaierá 5:3
בגין דכד ב"נ איהו בהאי עלמא, לא אשגח ולא אסתכל, על מה קאים, אלא כל יומא ויומא חשיב כאילו הוא אזיל ברקנייא, דהא כד נשמתא נפקת מהאי עלמא, לא ידעת לאן אורחא סלקין לה, דהא אורחא לסלקא לעילא לאתר דנהירו דנשמתין עלאין נהרין, לא אתיהיב לכלהון נשמתין, דהא כגוונא דאיהו אמשיך עליה בהאי עלמא, הכי אתמשכת לבתר דנפיק מניה.
Mientras el ser humano está en este mundo, no presta atención ni contempla sobre qué se sostiene. Considera cada día como si transcurriera vacío. Cuando el alma sale de este mundo, no sabe por qué camino la harán ascender. El camino que conduce arriba, al lugar donde resplandecen las almas superiores, no es concedido a todas las almas; pues tal como una persona atrajo sobre sí en este mundo, así será atraída después de salir de él.
Zohar, Vaierá 5:4
ת"ח, אי ב"נ אתמשיך בתר קב"ה ותיאובתא דיליה אבתריה בהאי עלמא, לבתר כד נפיק מניה, איהו אתמשיך אבתריה, ויהבין ליה אורח לאסתלקא לעילא, בתר ההוא משיכו דאתמשיך ברעותא, כל יומא בהאי עלמא.
Ven y observa: cuando una persona es atraída tras el Santo, bendito sea, y su deseo se dirige hacia Él en este mundo, después, al salir de él, también es atraída tras Él. Le conceden un camino para ascender, conforme a aquella atracción que cada día despertó mediante su voluntad en este mundo.
Zohar, Vaierá 5:5
א"ר אבא, יומא חד אערענא בחד מתא, מאינון דהוו מן בני קדם, ואמרו לי מההיא חכמתא דהוו ידעין מיומי קדמאי, והוו אשכחן ספרין דחכמתא דלהון, וקריבו לי חד ספרא.
Dijo Rabí Abba: Cierto día llegué a una ciudad habitada por algunos de los hijos de Oriente. Me hablaron de una sabiduría que conocían desde tiempos antiguos. Poseían libros de aquella sabiduría y me acercaron uno de ellos.
Zohar, Vaierá 5:6
והוה כתיב ביה, דהא כגוונא דרעותא דב"נ איכוון ביה בהאי עלמא, הכי אמשיך עליה רוח מלעילא, כגוונא דההוא רעותא דאתדבק ביה, אי רעותיה איכוין במלה עלאה קדישא, איהו אמשיך עליה לההיא מלה, מלעילא, לתתא לגביה.
En él estaba escrito que, según la voluntad hacia la cual se orienta una persona en este mundo, así atrae sobre sí un espíritu desde arriba, correspondiente a la voluntad a la que se adhiere. Cuando su voluntad se dirige hacia una realidad superior y santa, atrae aquella realidad desde arriba hacia abajo, hasta sí.
Zohar, Vaierá 5:7
ואי רעותיה, לאתדבקא בסטרא אחרא, ואיכוין ביה, איהו אמשיך לההיא מלה מלעילא לתתא לגביה. והוו אמרי דעקרא דמלתא תלייא במלין, ובעובדא, וברעותא לאתדבקא, ובדא אתמשך מלעילא לתתא ההוא סטרא דאתדבק בה.
Pero si su voluntad se dirige a adherirse al Otro Lado y concentra en él su intención, atrae también aquella realidad desde arriba hacia abajo. Decían que lo esencial depende de las palabras, de la acción y de la voluntad de adherirse; mediante ellas es atraído desde arriba hacia abajo el lado al que uno se adhiere.
Zohar, Vaierá 5:8
ואשכחנא ביה, כל אינון עובדין ופולחנין דככביא ומזלי, ומלין דאצטריכו לון, והאיך רעותא לאתכוונא בהו, בגין לאמשכא לון לגבייהו.
Encontré allí todas las prácticas y los cultos de las estrellas y las constelaciones, las palabras que requerían y la manera de orientar la voluntad hacia ellas para atraerlas hasta sí.
Zohar, Vaierá 5:9
כגוונא דא, מאן דבעי לאתדבקא לעילא, ברוח קודשא, דהא בעובדא ובמלין, וברעותא דלבא לכוונא בההיא מלה, תלייא מלתא לאמשכא ליה לגביה, מעילא לתתא, ולאתדבקא בההיא מלה.
De manera semejante, quien desea adherirse arriba al Espíritu de Santidad depende de la acción, las palabras y la intención del corazón dirigida hacia aquella realidad, para atraerla desde arriba hacia abajo y adherirse a ella.
Zohar, Vaierá 5:10
והוו אמרי, כמה דבר נש אתמשך בהאי עלמא, הכי נמי משכין ליה, כד נפיק מהאי עלמא. ובמה דאתדבק בהאי עלמא, ואתמשך אבתריה, הכי אתדבק בההוא עלמא, אי בקודשא בקודשא, ואי במסאבא במסאבא.
Decían también: según aquello tras lo cual una persona es atraída en este mundo, así la atraen cuando sale de él. A aquello a lo que se adhirió y tras lo cual fue atraída en este mundo, queda adherida en el otro: si fue a la santidad, a la santidad; si fue a la impureza, a la impureza.
Zohar, Vaierá 5:11
אי בקודשא, משכין ליה לגבי ההוא סטר, ואתדבק ביה לעילא, ואתעביד ממנא שמשא, לשמשא קמי קב"ה, בין אינון שאר מלאכין. כמה דהכי אתדבק לעילא, וקאים בין אינון קדישין, דכתיב ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה.
Si se adhirió a la santidad, la atraen hacia aquel lado y se une a él arriba. Se convierte en un servidor designado para servir ante el Santo, bendito sea, entre los demás ángeles. Así queda unida arriba y permanece entre aquellos santos, como está escrito: «Te daré caminos entre estos que permanecen de pie».
Zohar, Vaierá 5:12
הכי נמי כגוונא דא, אי במסאבא, משכין ליה לגבי ההוא סטר, ואתעביד כחד מנייהו, לאתדבקא בהו, ואינון אקרון נזקי בני נשא. ובההיא שעתא דנפיק מהאי עלמא, נטלין ליה ושאבין ליה בגיהנם, בההוא אתר דדייני לון לבני מסאבא, דסאיבו גרמייהו ורוחייהו, ולבתר אתדבק בהו. ואיהו נזקא, כחד מאינון נזקי דעלמא.
Del mismo modo, si se adhirió a la impureza, la atraen hacia aquel lado y se convierte en uno de ellos, unido a ellos. Estos son llamados «daños de los seres humanos». Cuando sale de este mundo, la toman y la arrastran al Guehinom, al lugar donde son juzgados quienes se contaminaron y contaminaron sus espíritus; después queda adherida a ellos y se convierte en un ser dañino, como uno de los dañadores del mundo.
Zohar, Vaierá 5:13
אמינא לון, בני, קריבא דא למלין דאורייתא, אבל אית לכו לאתרחקא מאינון ספרין, בגין דלא יסטי לבייכו לאלין פולחנין, ולכל אינון סטרין דקאמר הכא, דילמא חס ושלום תסטון מבתר פולחנא דקב"ה.
Les dije: Hijos míos, esto se aproxima a las palabras de la Torá; sin embargo, debéis alejaros de esos libros, para que vuestro corazón no sea desviado hacia aquellos cultos y hacia todos los lados que se mencionan allí, no sea que, Dios no lo permita, os apartéis del servicio del Santo, bendito sea.
Zohar, Vaierá 5:14
דהא כל ספרים אלין, אטעיין לון לבני נשא, בגין דבני קדם חכימין הוו, וירותא דחכמתא דא, ירתו מאברהם, דיהב לבני פלגשים, דכתיב ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם. ולבתר אתמשכו בההיא חכמה לכמה סטרין.
Todos esos libros desvían a los seres humanos. Los hijos de Oriente eran sabios y heredaron esta sabiduría de Abraham, quien dio presentes a los hijos de sus concubinas, como está escrito: «A los hijos de las concubinas que Abraham tenía, Abraham dio presentes y, mientras aún vivía, los envió lejos de su hijo Isaac, hacia el oriente, a la tierra de Oriente». Después extendieron aquella sabiduría hacia numerosos lados.
Zohar, Vaierá 5:15
אבל זרעא דיצחק חולקא דיעקב, לאו הכי, דכתיב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. דא חולקא קדישא דמהימנותא, דאתדבק ביה אברהם. ונפק מההוא עדבא, ומההוא סטרא יעקב. מה כתיב ביה והנה ה' נצב עליו. וכתיב ואתה יעקב עבדי וגו'. בגיני כך בעי ליה לב"נ, לאתמשכא בתר קודשא בריך הוא, ולאתדבקא ביה תדיר, דכתיב ובו תדבק.
Pero la descendencia de Isaac, la porción de Jacob, no es así, pues está escrito: «Abraham dio a Isaac todo cuanto poseía». Esta es la porción santa de la fe a la que Abraham se adhirió. De aquella heredad y de aquel lado salió Jacob. ¿Qué está escrito acerca de él? «Y he aquí que YHVH estaba sobre él»; y también: «Pero tú, Jacob, siervo Mío…». Por eso el ser humano debe ser atraído tras el Santo, bendito sea, y adherirse siempre a Él, como está escrito: «A Él te adherirás».
Zohar, Vaierá 5:16
ת"ח מי יעלה בהר ה' וגו'. ולבתר אהדר ופירש. נקי כפים. דלא עביד בידוי טופסא, ולא אתתקף בהו במה דלא אצטריך. ותו, דלא אסתאב בהו, ולא סאיב בהו לגופא, כאינון דמסאבין גרמייהו בידין לאסתאבא, ודא הוא נקי כפים. ובר לבב, כגוונא דא דלא אמשיך רעותיה ולביה, לסטרא אחרא, אלא לאתמשכא בתר פולחנא דקודשא בריך הוא.
Ven y observa: «¿Quién subirá al monte de YHVH…?». Después el versículo vuelve y explica: «El limpio de manos»: quien no fabrica con sus manos formas indebidas ni se aferra con ellas a lo que no corresponde; asimismo, quien no se contamina con ellas ni contamina su cuerpo, como aquellos que se impurifican mediante sus manos. Este es «el limpio de manos». «Y puro de corazón»: quien no atrae su voluntad y su corazón hacia el Otro Lado, sino tras el servicio del Santo, bendito sea.
Zohar, Vaierá 5:17
אשר לא נשא לשוא נפשי. נפשו כתיב, נפשי קרי, והא אוקמוה נפשי דא נפש דוד, סטרא דמהימנותא. נפשו דא נפש דבר נש ממש. בגין דכד יפוק מהאי עלמא, ונפשיה יסתלק בעובדין דכשרין, על מה דיתקיים בהו, למיהך בין כל אינון קדישין, כד"א אתהלך לפני ה' בארצות החיים. ובגין דלא נשא לשוא נפשי, ישא ברכה מאת ה' וגו'.
«Que no ha elevado en vano Mi alma». Está escrito «su alma», pero se lee «Mi alma». Ya se ha explicado: «Mi alma» es el alma de David, el lado de la fe; «su alma» es el alma particular del ser humano. Cuando salga de este mundo y su alma ascienda sostenida por obras rectas, podrá caminar entre todos aquellos santos, como está escrito: «Caminaré ante YHVH en las tierras de los vivientes». Y porque no elevó en vano «Mi alma», «recibirá bendición de YHVH…».
