Zohar Vayeshev 1
Zohar, Vayeshev 1:1
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. רבי חייא פתח ואמר, רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יי'. ת"ח, כמה מקטרגין אית ליה לב"נ, מיומא דקב"ה יהב ביה נשמתא בהאי עלמא, דכיון דנפיק ב"נ לאוירא דעלמא, מיד אזדמן לאשתתפא בהדיה יצר הרע, כמה דאתמר, דכתיב לפתח חטאת רובץ וגו'. וכדין אשתתף בהדיה יצר הרע.
«Yaakov habitó en la tierra donde había morado su padre, en la tierra de Kenaan». Rabí Jiyá abrió diciendo: «Muchas son las desgracias del justo, pero de todas ellas lo libra YHVH». Ven y observa cuántos acusadores tiene la persona desde el día en que el Santo, bendito sea, deposita en ella un alma en este mundo. Apenas el ser humano sale al aire del mundo, inmediatamente la inclinación al mal se dispone a acompañarlo, como se ha explicado, pues está escrito: «El pecado yace a la entrada». Entonces la inclinación al mal se une a él.
Zohar, Vayeshev 1:2
ות"ח דהכי הוא, דהא בעירי, מיומא דאתילידו, כלהו נטרי גרמייהו, וערקין מן גו נורא, ומן כל אתרין בישין. ובר נש, מיד אתי לארמא גרמיה גו נורא, בגין דיצר הרע שארי בגויה, ומיד אסטי ליה לארחא בישא.
Ven y observa que así es: desde el día de su nacimiento, todos los animales se protegen a sí mismos y huyen del fuego y de los lugares peligrosos. El ser humano, en cambio, inmediatamente busca arrojarse al fuego, porque la inclinación al mal reposa en su interior y enseguida lo desvía hacia un camino perverso.
Zohar, Vayeshev 1:3
ואוקימנא, דכתיב טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד. טוב ילד: דא הוא יצר טוב, דהוא ילד, מיומין זעירין עמיה דב"נ, דהא מתליסר שנין ואילך, כמה דאתמר.
Hemos explicado el versículo: «Mejor un niño pobre y sabio que un rey viejo y necio que ya no sabe cuidarse». «Un niño bueno» es la inclinación al bien, llamada niño porque lleva pocos días junto a la persona, pues llega a partir de los trece años, como se ha explicado.
Zohar, Vayeshev 1:4
ממלך זקן וכסיל, ממלך: דא הוא יצר הרע, דאיהו אקרי מלך, ושליט בעלמא על בני נשא. זקן וכסיל, דאיהו זקן ודאי, כמה דאוקמוה, דכד אתיליד ב"נ ונפיק לאוירא דעלמא, איהו אזדמן עמיה דב"נ, וע"ד איהו מלך זקן וכסיל.
«Que un rey viejo y necio». «Rey» es la inclinación al mal, llamada rey porque domina en el mundo sobre los seres humanos. Es «viejo y necio»: verdaderamente viejo, pues cuando la persona nace y sale al aire del mundo, esta inclinación ya se encuentra junto a ella. Por eso es un rey viejo y necio.
Zohar, Vayeshev 1:5
אשר לא ידע להזהר עוד, להזהיר לא כתיב, אלא להזהר, בגין דאיהו כסיל, ועליה אמר שלמה ע"ה, והכסיל בחשך הולך, דהא מסוסיתא דחשך קא אתיא, ולית ליה נהורא לעלמין.
«Que ya no sabe cuidarse». No está escrito «advertir», sino «cuidarse», porque es necio. Acerca de él dijo el rey Shelomó: «El necio camina en la oscuridad», pues proviene del sedimento de la oscuridad y jamás posee luz.
Zohar, Vayeshev 1:6
רבי שמעון אמר, ת"ח, כתיב טוב ילד מסכן וחכם, מאן ילד מסכן, הא אוקמוה ואתמר, דאיהו יצר טוב, אבל טוב ילד, הה"ד נער הייתי גם זקנתי, ודא הוא נער, דאיהו ילד. מסכן: דלית ליה מגרמיה כלום. ואמאי אקרי נער. בגין דאית ליה חדתו דסיהרא, דמתחדשא תדיר, ותדיר איהו ילד מסכן, כמה דאמרן. וחכם: בגין דחכמה שריא ביה.
Rabí Shimón dijo: Ven y observa. Está escrito: «Mejor un niño pobre y sabio». ¿Quién es el niño pobre? Ya se ha explicado que es la inclinación al bien. «Mejor un niño», como está escrito: «Joven fui y también envejecí». Este es el Joven, que es llamado niño. «Pobre», porque no posee nada por sí mismo. ¿Por qué es llamado Joven? Porque posee la renovación de la luna, que se renueva constantemente; por ello siempre es un niño pobre, como hemos dicho. «Y sabio», porque la Sabiduría reposa en él.
Zohar, Vayeshev 1:7
ממלך זקן, דא הוא יצר הרע, כמה דאתמר, דהא מן יומא דהוה, לא נפק ממסאבותיה לעלמין, ואיהו כסיל, דכל ארחוי אינון לארח בישא, ואזיל וסטי לבני נשא, ולא ידע לאזדהרא, ואיהו אתי עם ב"נ בתסקופין, בגין לאסטאה לון מארח טבא, לארח בישא.
«Que un rey viejo»: es la inclinación al mal, como se ha explicado. Desde el día en que existe jamás ha salido de su impureza. Es necia, pues todos sus caminos conducen al mal; anda y desvía a los seres humanos. No sabe protegerse y se presenta ante ellos con arrogancia para desviarlos del camino bueno hacia el camino perverso.
Zohar, Vayeshev 1:8
ת"ח, על דא אקדים עם בר נש ביומא דאתיליד, בגין דיהימין ליה, דהא כד אתי יצר טוב, לא יכיל ב"נ למהימנא ליה, ודמי עליה כמטולא. כגוונא דא תנינן, מאן הוא רשע ערום, דא הוא מאן דאקדים לאטענא מלוי לקמי דיינא, עד לא ייתי חבריה מארי דדינא, כד"א צדיק הראשון בריבו וגו'.
Ven y observa: por eso se adelanta y se une a la persona desde el día de su nacimiento, para que esta confíe en ella. Cuando llega la inclinación al bien, la persona no logra confiar en ella y la percibe como una carga. De manera semejante hemos aprendido quién es el «malvado astuto»: aquel que se adelanta a presentar sus argumentos ante el juez antes de que llegue su compañero, la otra parte del litigio, como está escrito: «El primero en su pleito parece justo...».
Zohar, Vayeshev 1:9
כגוונא דא האי רשע ערום, כד"א והנחש היה ערום, והוא אקדים ושרי עמיה דב"נ, עד לא ייתי חבריה לאשראה עליה. ובגין דאיהו אקדים, והא אטעין טענתיה עמיה, כד אתי חבריה דאיהו יצר הטוב, אבאיש ליה לב"נ בהדיה, ולא יכיל לזקפא רישיה, כאילו אטעין על כתפיה כל מטולין דעלמא, בגין ההוא רשע ערום דאקדים עמיה, וע"ד אמר שלמה וחכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים, בגין דהא אקדים אחרא.
Así actúa este «malvado astuto», como está escrito: «La serpiente era astuta». Se adelanta y reposa junto a la persona antes de que llegue su compañero para habitar en ella. Como llegó primero y ya presentó sus argumentos, cuando viene su compañero —la inclinación al bien—, a la persona le resulta desagradable, y esta inclinación no puede levantar la cabeza. Parece llevar sobre sus hombros todas las cargas del mundo, debido a aquel malvado astuto que llegó primero. Por eso Shelomó dijo: «La sabiduría del pobre es despreciada y sus palabras no son escuchadas», porque el otro se le adelantó.
Zohar, Vayeshev 1:10
וע"ד, כל דיינא דקביל מבר נש מלה, עד לא ייתי חבריה, כאילו מקבל עליה טעווא אחרא למהימנותא, אלא ובא רעהו וחקרו, ודא הוא ארח דבר נש זכאה, דהא ב"נ זכאה, דא הוא דלא הימין לההוא רשע ערום דיצר הרע, עד דייתי חבריה דאיהו יצר טוב. ובגין דא, בני נשא אינון כשלין לעלמא דאתי.
Por ello, todo juez que acepta las palabras de una persona antes de que llegue la otra parte es como si aceptara sobre sí otro error como objeto de fe. Más bien: «Llega su compañero y lo examina». Este es el camino de una persona justa: no confía en aquel malvado astuto, la inclinación al mal, hasta que llega su compañero, la inclinación al bien. Por no actuar así, los seres humanos tropiezan y pierden el Mundo Venidero.
Zohar, Vayeshev 1:11
אבל ההוא זכאה, דאיהו דחיל למאריה, כמה בישין סביל בהאי עלמא, בגין דלא יהימן, ולא ישתתף בההוא יצר הרע, וקב"ה שזיב ליה מכלהו, הה"ד רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יי'. רבות רעות לצדיק לא כתיב אלא צדיק, בגין דקב"ה אתרעי ביה, ובג"כ, קב"ה אתרעי בההוא ב"נ, ושזיב ליה מכלא, בהאי עלמא ובעלמא דאתי, זכאה חולקיה.
Pero el justo que teme a su Amo soporta numerosos males en este mundo para no confiar ni asociarse con la inclinación al mal. El Santo, bendito sea, lo salva de todos ellos. Así está escrito: «Muchas son las desgracias del justo, pero de todas ellas lo libra YHVH». No dice «muchas son las desgracias para el justo», sino «las desgracias del justo», porque el Santo, bendito sea, lo desea. Por ello desea a esa persona y la salva de todo, en este mundo y en el Mundo Venidero. Dichosa es su porción.
Zohar, Vayeshev 1:12
ת"ח, כמה בישין עברו עליה דיעקב, בגין דלא יתדבק בההוא יצר הרע, ויתרחק מחולקיה, ובג"כ סביל כמה עונשין, כמה בישין, ולא שקיט. פתח ואמר, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז. ת"ח, כמה בישין סבלין צדיקיא בהאי עלמא, בישין על בישין, כאבין על כאבין, בגין למזכי לון לעלמא דאתי.
Ven y observa cuántos males sobrevinieron a Yaakov porque no quiso adherirse a la inclinación al mal y se alejó de su porción. Por ello padeció numerosos castigos y males, y no tuvo quietud. Abrió diciendo: «No tuve tranquilidad, no tuve reposo, no descansé, y vino la turbación». Ven y observa cuántos males soportan los justos en este mundo, males sobre males, dolores sobre dolores, para que puedan merecer el Mundo Venidero.
Zohar, Vayeshev 1:13
יעקב כמה סביל, בישין על בישין תדיר, כד"א לא שלותי: בביתא דלבן, ולא יכילנא לאשתזבא מניה. ולא שקטתי: מעשו, מההוא צערא דצער לי, ההוא ממנא דיליה, ולבתר דחילו דעשו. ולא נחתי: מן דינה, ומן שכם.
¡Cuánto soportó Yaakov, continuamente males sobre males! «No tuve tranquilidad»: en la casa de Labán, de quien no podía salvarme. «No tuve reposo»: a causa de Esav, por el sufrimiento que me ocasionó su príncipe designado y, después, por el temor a Esav. «No descansé»: a causa de Diná y de Shejem.
Zohar, Vayeshev 1:14
ויבא רגז: דא רוגזא וערבוביא דיוסף, דאיהו קשיא מכלהו, מגו רחימותא דיעקב לגבי דיוסף, דאיהו רזא דברית, עאל במצרים, בגין דלבתר כתיב, ואזכר את בריתי לאשתכחא שכינתא תמן בהדיה.
«Y vino la turbación»: fue la turbación y confusión ocasionada por Yosef, más dura que todas las anteriores debido al amor de Yaakov por Yosef. Yosef es el secreto del Pacto y descendió a Egipto para que después estuviera escrito: «Recordaré Mi Pacto», y para que la Shejiná se encontrara allí con él.
Zohar, Vayeshev 1:15
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, רבי יוסי פתח הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק. הצדיק אבד, בזמנא דקב"ה אשגח בעלמא, ולא הוי עלמא כדקא יאות, ואזדמן דינא לשרייא על עלמא, כדין קודשא בריך הוא, נטיל זכאה דאשתכח בינייהו, בגין דישרי דינא על כלהו אחרנין, ולא ישתכח מאן דיגין עלייהו.
«Yaakov habitó en la tierra donde había morado su padre, en la tierra de Kenaan». Rabí Yosí abrió diciendo: «El justo perece y nadie lo toma en consideración; los hombres de bondad son recogidos sin que nadie comprenda que el justo es recogido a causa del mal». «El justo perece»: cuando el Santo, bendito sea, contempla el mundo y este no se comporta debidamente, y el rigor se dispone a reposar sobre él, el Santo, bendito sea, toma al justo que se encuentra entre ellos, para que el rigor pueda reposar sobre todos los demás y no haya quien los proteja.
Zohar, Vayeshev 1:16
דהא כל זמנא דזכאה שארי בעלמא, דינא לא יכיל לשלטאה על עלמא. מנלן ממשה, דכתיב ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'. ובגין כך, קודשא בריך הוא, נטיל לזכאה מבינייהו, וסליק ליה מעלמא, וכדין אתפרע וגבי דיליה. סופיה דקרא, כי מפני הרעה נאסף הצדיק, עד דלא ייתי רעה לשלטאה על עלמא, נאסף הצדיק. דבר אחר, כי מפני הרעה: דא יצר הרע.
Mientras un justo permanece en el mundo, el rigor no puede dominarlo. ¿De dónde lo sabemos? De Moshé, pues está escrito: «Dijo que los destruiría, de no haberse interpuesto ante Él Moshé, Su escogido, en la brecha...». Por eso el Santo, bendito sea, toma al justo de entre ellos y lo eleva fuera del mundo; entonces exige y cobra lo que le corresponde. El final del versículo dice: «Porque a causa del mal es recogido el justo»: antes de que el mal llegue a dominar el mundo, el justo es recogido. Otra explicación: «a causa del mal» se refiere a la inclinación al mal.
Zohar, Vayeshev 1:17
ת"ח, יעקב שלימו דאבהן הוה, ואיהו קאים לקיימא בגלותא, אבל מגו דאיהו צדיק, אתעכב דינא, דלא שלטא בעלמא, דהא כל יומי דיעקב, לא שרא דינא על עלמא, וכפנא אתבטלת.
Ven y observa: Yaakov era la plenitud de los patriarcas y estaba destinado a establecerse en el exilio. Sin embargo, por ser justo, el rigor fue demorado y no dominó el mundo. Durante todos los días de Yaakov el rigor no reposó sobre el mundo, y el hambre cesó.
Zohar, Vayeshev 1:18
ואוף הכי ביומוי דיוסף, דאיהו דיוקנא דאבוי, לא שרא גלותא, בגין דאיהו אגין עלייהו, כל יומוי. כיון דאיהו מת, מיד שרא עלייהו גלותא, כד"א וימת יוסף וגו', וסמיך ליה, הבה נתחכמה לו. וכתיב וימררו את חייהם בעבודה קשה בחמר ובלבנים וגו'.
Del mismo modo, en los días de Yosef, que era la figura de su padre, el exilio no comenzó, porque durante toda su vida él los protegió. En cuanto murió, inmediatamente el exilio reposó sobre ellos, como está escrito: «Y murió Yosef...», seguido por: «Ven, actuemos astutamente contra él». Y también: «Amargaron sus vidas con trabajo duro, con barro y ladrillos...».
Zohar, Vayeshev 1:19
כגוונא דא, בכל אתר דשריא זכאה בעלמא, בגיניה קודשא בריך הוא יגין על עלמא, וכל זמנא דאיהו קיים, דינא לא שריא על עלמא, והא אתמר.
De igual manera, en todo lugar donde reside un justo en el mundo, el Santo, bendito sea, protege al mundo por su mérito. Mientras él vive, el rigor no reposa sobre el mundo, como ya se ha explicado.
Zohar, Vayeshev 1:20
תא חזי, וישב יעקב בארץ מגורי אביו, מאי מגורי אביו, כד"א מגור מסביב, דכל יומוי הוה דחיל והוה בדחילו. וישב יעקב בארץ מגורי אביו. רבי אלעזר אמר, דאתקשר ויתיב, בההוא אתר דאתאחיד בחשך. ארץ מגורי אביו דייקא. בארץ כנען, אתקשר אתרא באתריה. מגורי אביו: דא דינא קשיא. בארץ מגורי אביו, כמה דאתמר ההוא דינא רפיא, דאיהי ארץ, דאתאחיד מן דינא קשיא, וביה אתישב יעקב, ואתאחיד ביה.
Ven y observa: «Yaakov habitó en la tierra de las moradas de su padre». ¿Qué significa «las moradas de su padre»? Como en la expresión «terror alrededor», porque durante todos sus días vivió con temor. «Yaakov habitó en la tierra de las moradas de su padre». Rabí Elazar dijo: se vinculó y habitó en aquel lugar que está unido a la oscuridad. Precisamente «la tierra de las moradas de su padre». «En la tierra de Kenaan»: cada lugar quedó unido al lugar que le correspondía. «Las moradas de su padre» es el rigor severo. «En la tierra de las moradas de su padre» alude, como se ha explicado, al rigor mitigado, llamado «tierra», que está unido al rigor severo. En él se asentó Yaakov y se adhirió a él.
