Zohar, Vayishlach 2:1
ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה. מיד פתח יעקב, לאתהפכא ליה לעבדא, בגין דלא יסתכל עשו באינון ברכאן דברכיה אבוי, דהא יעקב סליק לון לבתר, כדקא אמרן.
ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה. מיד פתח יעקב, לאתהפכא ליה לעבדא, בגין דלא יסתכל עשו באינון ברכאן דברכיה אבוי, דהא יעקב סליק לון לבתר, כדקא אמרן.
אמר רבי יהודה, מאי חמא יעקב דשדר ליה לעשו, ואמר עם לבן גרתי, וכי מה עביד בשליחותיה דעשו, מלה דא. אלא לבן הארמי, קליה אזיל בעלמא, דלא הוה ב"נ דישתזיב מניה דהוא הוה חרש בחרשין, ורב בקוסמין, ואבוי דבעור הוה, ובעור אבוי דבלעם, דכתיב בלעם בן בעור הקוסם, ולבן חכם בחרשין וקוסמין יתיר מכלהו, ועם כל דא לא יכיל ביעקב. ובעא לאובדא ליעקב, בכמה זיינין, הה"ד ארמי אובד אבי.
אמר רבי אבא, כולי עלמא הווי ידעי, דלבן הוה רב חכימין וחרשין וקוסמין, ומאן דבעי לאובדא בחרשוי, לא אשתזיב מניה, וכל מה דידע בלעם, מניה הוה. וכתיב ביה בבלעם כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר. וכולי עלמא הוו מסתפי מלבן ומחרשוי, ומלה קדמאה דשדר יעקב לעשו, אמר עם לבן גרתי. ואי תימא דזעיר הוה, ירח או שתא. לאו הכי, אלא ואחר עד עתה, עשרין שנין אתאחרית עמיה.
ואי תימא דלא סליק בידי כלום, ויהי לי שור וחמור, אינון תרין גזרי דינין, דכד מתחברן תרווייהו כחדא, לא מתחברן אלא לאבאשא עלמא, ובגין כך כתיב לא תחרש בשור ובחמור יחדו.
צאן ועבד ושפחה: אלין אינון כתרי תתאי דקטל קב"ה במצרים, בכור בהמה, בכור השבי, בכור השפחה, הה"ד צאן ועבד ושפחה. מיד מסתפי הוה עשו, ונפק לקדמותיה, ודחילו הוה ליה מיעקב, כמה דהוה ליה ליעקב מעשו.
לב"נ דהוה אזיל בארחא, עד דהוה אזיל, שמע על חד לסטים דהוה כמן בארחא, פגע ביה ב"נ אחרא. א"ל ממאן אנת, א"ל מפלוני לגיון אנא, א"ל סטי לך מגבאי, דכל מאן דקריב בהדאי, חד חויא אנא מייתי, וקטיל ליה. אזל ההוא ב"נ לההוא לגיון, א"ל חד ב"נ אתי, וכל מאן די קריב בהדיה, נשכיה חד חויא, דהוא מייתי ומיית.
שמע ההוא לגיון ודחיל. אמר, יאות דאזיל לקבליה, ואתפייס בהדיה. עד דחמא ליה ההוא ב"נ, אמר ווי, דהשתא יקטליניה ההוא לגיון, שארי סגיד וכרע לקבליה, אמר ההוא לגיון, אלמלא הוה ליה בידיה חויא לקטלא, לא סגיד כולי האי לקבלי, שארי לגיונאה לאתגאה, אמר הואיל וכל כך כרע לקבלי, לא אקטליניה.
כך אמר יעקב, עם לבן גרתי ואחר עד עתה, עשרין שנין אתאחרית עמיה, ואנא מייתי חויא, לקטלא בני נשא. שמע עשו, אמר ווי, מאן יקום קמיה, דהשתא יקטליניה יעקב בפומיה, שארי נפיק לקדמותיה, לאתפייסא עמיה.
כיון דחמא ליה, מה כתיב ויירא יעקב מאד ויצר לו, כיון דקריב בהדיה, שארי כרע וסגיד לקבליה, הדא הוא דכתיב, וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו. אמר עשו, אלמלא כל כך הוה עמיה, לא סגיד לקבלי, שארי לאתגאה.
ת"ח, מה כתיב בבלעם, ויבא אלהים אל בלעם לילה. בלבן כתיב, ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב וגו'. פן תדבר, פן תעשה ליעקב רעה מבעי ליה. אלא, לבן לא רדף אבתריה דיעקב, בחילא דגוברין, לאגחא ביה קרבא, דהא חילא דיעקב ובנוי, רב מניה, אלא למקטליה בפומיה, ולשיצאה כלא, הדא הוא דכתיב, ארמי אובד אבי, ובגין כך, פן תדבר, ולא כתיב פן תעשה. וכתיב יש לאל ידי לעשות, מנין הוה ידע, דיכלתא הוה בידיה. אלא, כמה דאתמר, אלהי אביכם אמש אמר אלי וגו'.
ודא הוא סהדותא, דפקיד קודשא בריך הוא לאסהדא, דכתיב וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אובד אבי וגו'. וענית: כד"א לא תענה ברעך. ענה באחיו.
כתיב ביה בבלעם, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, דהכי הוא ארחיה, דאיהו הוה מנחש. בלבן כתיב, נחשתי, דאשגח בחרשוי ובקסמוי, בעסקא דיעקב, וכד בעא לאובדא ליעקב, בנחשא ובחרשא דיליה בעא לאובדיה, ולא שבקיה קודשא בריך הוא.
והיינו דאמר בלעם בר בריה, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, מאן יכיל להון, דהא סבאי בעא לאובדא לאבוהון, בנחשים ובקסמים דיליה, ולא סליקא בידוי, דלא שבקיה ללטיא, הה"ד כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל.
ובכלהו עשרה זיני חרשין וקוסמין, דקוזטפי דכתרין תתאין, עבד לבן לקבליה דיעקב, ולא יכיל, הה"ד ותחלף את משכרתי עשרת מונים, דכלהו עבד לבן לקבליה, ולא סליקו בידוי לאבאשא ליה, דכתיב והחליף את משכרתי עשרת מונים, ולא נתנו אלהים להרע עמדי. מאי מונים, כתרגום זינין, וכתיב לשעירים אשר הם זונים אחריהם. מונים: מינים כמשמעו. ועשרה זינין אינון, דחרשין וקוסמין בכתרין תתאין, וכלהו עבד לקבליה.
עשרה זינין אינון: דכתיב, קוסם, קסמים, מעונן, ומנחש, ומכשף, וחובר חבר, ושואל אוב, וידעוני, ודורש אל המתים, הא עשרה אינון.
אמר רבי יוסי, נחש וקסם, תרי זיני אינון, ובדרגא חד סלקין, וכד אתא בלעם, בקסם עבד לקבליהון דישראל, והיינו דכתיב וקסמים בידם. ולקבליה דיעקב אתא לבן בנחש, האי והאי לא סליקו בידייהו, הדא הוא דכתיב, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. כי לא נחש ביעקב, בקדמיתא, ביומוי דלבן. ולא קסם בישראל, לבתר, ביומוי דבלעם.
אמר בלעם לבלק, תא חזי, מאן יכיל להון, דכל קסמין וחרשין דבכתרין דילן, מקיזפא דמלכותא דלעילא, מתעטרן והוא אתקשר בהו, דכתיב יי' אלהיו עמו ותרועת מלך בו.
א"ר יהודה, ח"ו דהוה ידע בלעם בקדושה דלעילא כלל, דהא קב"ה, לא אתרעי בעם ולישן אחרא, דישתמש ביקריה, אלא בנוי קדישין, ואמר והתקדשתם והייתם קדושים, מאן דאינון קדישין, ישתמשון בקדושה, ישראל אינון קדישין, דכתיב כי עם קדוש אתה. אתה קדוש, ולא עם אחרא.
מאן דאינון מסאבין, מסאבו אזדמן לון לאסתאבא, עליה כתיב טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, ומסאבא למסאבא קרי דכתיב וטמא טמא יקרא, מאן דאיהו טמא, לטמא יקרא, כלא אזיל בתר זיניה.
אמר רבי יצחק, יאות הוא ליעקב, דהוה קדישא, לומר דאסתאב בלבן ובחרשוי, או שבחא הוא דיליה. אמר ליה רבי יוסי, אע"ג דקאמר ר' יהודה, אנא מסייע לך, דהא כתיב אנכי עשו בכורך, וכי יאות הוא לצדיקא כיעקב למחלף שמיה בשמא דמסאבא, אלא אנכי, פסקא טעמא, ואמר אנכי: מאן דאנא, אבל עשו בכורך, והא אוקמוה.
אוף הכא, ויהי לי שור וחמור, לומר, לא תשוי לבך ורעותך לההיא ברכתא, דבריך לי אבא, דאתקיים בי, הוא בריך לי, הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך, בגין כך עבדך יעקב לאדני לעשו. הוא בריך לי ברוב דגן ותירוש, הא לא אתקיים בי, דלא אוצרנא לון, אלא ויהי לי שור וחמור צאן ועבד, רעי ענא בחקלא. הוא בריך לי מטל השמים ומשמני הארץ. הא לא אתקיים בי, בגין דהא עם לבן גרתי, כגיורא, דלא הוה לי ביתא חדא, כל שכן משמני הארץ. וכל דא, בגין דלא יסתכל ביה ביעקב, על אינון ברכאן, ויקטרג עמיה.
רבי אבא אמר, כתיב ביה ביעקב, איש תם יושב אהלים גבר שלים, בגין דאיהו יתיב בתרין משכנין עלאין, ואשלים להאי גיסא, ולהאי גיסא, ואיהו לא אמר דאסתאב בחרשוי, אבל על מה דקאמר רבי יהודה, בגין דלבוי שלים, על טיבו וקשוט דעביד ליה קב"ה, דכל עלמא ידעי עובדוי דלבן מאן אינון, ומאן יכיל לאשתזבא מקטרוגא דיליה, דבעי לאובדא לי, וקב"ה שזבני מניה. וכלא הוה, בגין דלא יסתכל ביה עשו, דאתקיימו ביה אינון ברכאן, ולא ינטר ליה דבבו, ועל דא כתיב, כי ישרים דרכי יי' וגו', וכתיב תמים תהיה עם יי' אלהיך.
ספר הזהר, וישלח ב׳
22 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.