Avodá Zará 55a
Avodá Zará 55a:1
(צפניה א, ב) אסוף אסף כל מעל פני האדמה נאם ה' אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים [וגו'] וכי מפני שהרשעים נכשלים בהן יאבדם מן העולם והלא לאדם הן עובדין (צפניה א, ג) והכרתי את האדם מעל פני האדמה [וגו']
«Eliminaré por completo todo de la superficie de la tierra, dice el Eterno. Eliminaré al hombre y al animal, las aves del cielo, los peces del mar y los obstáculos junto con los malvados». ¿Acaso, porque los malvados tropiezan con estas cosas y las adoran, debe destruirlas del mundo? Ellos incluso adoran al ser humano; por eso el versículo concluye: «Y cortaré al hombre de la superficie de la tierra».
Avodá Zará 55a:2
שאל אגריפס שר צבא את ר"ג כתיב בתורתכם (דברים ד, כד) כי ה' אלהיך אש אכלה הוא אל קנא כלום מתקנא אלא חכם בחכם וגבור בגבור ועשיר בעשיר
Agripa, comandante del ejército, preguntó a Rabán Gamliel: está escrito en vuestra Torá: «El Eterno, tu Dios, es fuego consumidor, Dios celoso». ¿Acaso un sabio siente celos de alguien que no es sabio? ¿O un poderoso de alguien débil? ¿O un rico de alguien pobre?
Avodá Zará 55a:3
אמר לו אמשול לך משל למה"ד לאדם שנשא אשה על אשתו חשובה ממנה אין מתקנאה בה פחותה ממנה מתקנאה בה
Rabán Gamliel respondió con una parábola: un hombre tomó una segunda esposa además de la primera. Si la segunda es más distinguida, la primera no siente vergüenza de competir con ella; pero si es inferior, siente celos y humillación. Así también, la idolatría es despreciable precisamente por su inferioridad.
Avodá Zará 55a:4
א"ל זונין לר"ע לבי ולבך ידע דעבודת כוכבים לית בה מששא והא קחזינן גברי דאזלי כי מתברי ואתו כי מצמדי מ"ט
Zunín dijo a Rabí Akivá: tanto mi corazón como el tuyo saben que la idolatría no posee poder alguno. Sin embargo, vemos personas que acuden a ella enfermas y regresan sanas. ¿Cuál es la razón?
Avodá Zará 55a:5
אמר לו אמשול לך משל למה"ד לאדם נאמן שהיה בעיר וכל בני עירו היו מפקידין אצלו שלא בעדים ובא אדם אחד והפקיד לו בעדים פעם אחד שכח והפקיד אצלו שלא בעדים אמרה לו אשתו בוא ונכפרנו אמר לה וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נאבד את אמונתינו
Rabí Akivá respondió con una parábola: había en una ciudad una persona digna de confianza. Todos los habitantes depositaban objetos con él sin testigos. Una persona siempre depositaba ante testigos, pero una vez olvidó hacerlo y dejó su depósito sin testigos. La esposa del depositario dijo: «Neguemos haberlo recibido». Él respondió: «¿Porque este necio actuó incorrectamente, perderemos nosotros nuestra reputación de honradez?».
Avodá Zará 55a:6
אף כך יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם משביעין אותן שלא תלכו אלא ביום פלוני ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני כיון שהגיע זמנן לצאת הלך זה לבית עבודת כוכבים אמרו יסורין דין הוא שלא נצא וחוזרין ואומרים וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן אנו נאבד שבועתנו
Del mismo modo, cuando los sufrimientos son enviados sobre una persona, se les hace jurar: «No iréis sino en tal día, no saldréis sino en tal día y a tal hora, por medio de tal médico y tal medicina». Cuando llega el momento de retirarse y la persona acude a un templo idolátrico, los sufrimientos dicen: «Según la justicia, no deberíamos salir». Después dicen: «¿Porque este necio actuó incorrectamente, perderemos nosotros nuestro juramento?».
Avodá Zará 55a:7
והיינו דא"ר יוחנן מאי דכתיב (דברים כח, נט) וחלים רעים ונאמנים רעים בשליחותן ונאמנים בשבועתן
Esto es lo que Rabí Yojanán dijo sobre el versículo: «Enfermedades malas y fieles». Son malas en su misión, porque causan dolor, pero fieles a su juramento y se retiran en el momento determinado.
Avodá Zará 55a:8
א"ל רבא בר רב יצחק לרב יהודה האיכא בית עבודת כוכבים באתרין דכי מצטריך עלמא למטרא מתחזי להו בחלמא ואמר להו שחטו לי גברא ואייתי מטרא שחטו לה גברא ואתי מטרא
Rava bar Rav Yitzjak dijo a Rav Yehudá: en nuestro lugar existe un templo idolátrico. Cuando el mundo necesita lluvia, el ídolo se les aparece en sueños y dice: «Sacrificadme una persona y traeré lluvia». Sacrifican una persona y llega la lluvia.
Avodá Zará 55a:9
א"ל השתא אי הוי שכיבנא לא אמרי לכו הא מלתא דאמר רב מאי דכתיב (דברים ד, יט) אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים מלמד שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם
Rav Yehudá respondió: si yo hubiera muerto, no habríais escuchado esta explicación que Rav dio sobre el versículo: «Que el Eterno, tu Dios, asignó a todos los pueblos». Esto enseña que les permitió ser engañados mediante argumentos seductores para expulsarlos del mundo.
Avodá Zará 55a:10
והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (משלי ג, לד) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותו:
Esto es lo que Reish Lakish dijo sobre el versículo: «Si se trata de burladores, Él se burla de ellos; pero a los humildes concede favor». A quien viene a impurificarse le abren el camino; a quien viene a purificarse, lo ayudan.
Avodá Zará 55a:11
מתני׳ לוקחין גת בעוטה מן העובד כוכבים אף על פי שהוא נוטל בידו ונותן לתפוח ואינו עושה יין נסך עד שירד לבור ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר
Mishná: Se puede comprar a un idólatra un lagar que ya fue pisado, aunque él tome uvas con la mano y las coloque sobre el montón central. El líquido no se convierte en vino de libación hasta descender al depósito. Cuando desciende al depósito, lo que está dentro queda prohibido y el resto permanece permitido.
Avodá Zará 55a:12
דורכין עם העובד כוכבים בגת
Se puede pisar uvas junto con un idólatra en el lagar,
Ficha editorial de este texto
