Bava Metziá 106b:1
חזינא קשיא
¿Un milagro pequeño sí merecería? La dificultad permanece.
חזינא קשיא
¿Un milagro pequeño sí merecería? La dificultad permanece.
תני חדא פעם ראשונה ושניה זורעה ושלישית אינו זורעה ותניא אידך שלישית זורעה רביעית אינו זורעה לא קשיא הא כרבי הא כרשב"ג
Una baraita enseña que se siembra una primera y segunda vez, pero no una tercera; otra enseña que también se siembra una tercera vez, pero no una cuarta. No hay contradicción: una sigue a Rabí y la otra a Rabán Shimón ben Gamliel.
הא כרבי דאמר בתרי זימני הוי חזקה הא כרשב"ג דאמר בתלת זימני הוי חזקה
La primera sigue a Rabí, para quien dos veces establecen una presunción; la segunda a Rabán Shimón ben Gamliel, para quien se requieren tres.
אמר ריש לקיש לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל זרעה ולא צמחה מצי אמר ליה בעל הקרקע כל ימי זרע זרעא לה ואזיל ועד אימת אמר רב פפא עד דאתו אריסי מדברא וקיימא כימה ארישייהו
Resh Lakish dijo: solo se aplica si sembró, brotó y las langostas lo comieron; si sembró y no brotó, el propietario puede decirle que siga sembrando durante toda la temporada. ¿Hasta cuándo? Rav Papá dijo: hasta que regresan los aparceros del campo y la constelación de las Pléyades está sobre sus cabezas.
מיתיבי רשב"ג משום ר"מ אומר וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע
Se objeta: Rabán Shimón ben Gamliel, en nombre de Rabí Meir, dice, y Rabí Shimón ben Menasiá coincide, que desde la mitad de Tishrei, todo Marjeshván y la mitad de Kislev es época de siembra.
חצי כסליו טבת וחצי שבט חורף חצי שבט אדר וחצי ניסן קור חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ חצי אב אלול וחצי תשרי חום
Desde mitad de Kislev, Tevet y mitad de Shevat es invierno; mitad de Shevat, Adar y mitad de Nisán es frío; mitad de Nisán, Iyar y mitad de Siván es siega; mitad de Siván, Tamuz y mitad de Av es verano; mitad de Av, Elul y mitad de Tishrei es calor.
רבי יהודה מונה מתשרי ר"ש מונה ממרחשון
Rabí Yehudá cuenta desde Tishrei y Rabí Shimón desde Marjeshván.
מאן מיקל בכולהו ר' שמעון וכולי האי לא קאמר לא קשיא הא דקבלה מיניה בחרפי הא דקבלה מיניה באפלי:
¿Quién permite el plazo más largo? Rabí Shimón; y aun él no llega tan lejos. No hay contradicción: un caso es cuando recibió el campo para siembra temprana, y el otro para siembra tardía.
רבי יהודה אומר אם קבלה ממנו במעות: ההוא גברא דקביל ארעא למיזרעה בהו תומי אגודא דנהר מלכא סבא בזוזי איסתכר נהר מלכא סבא אתא לקמיה דרבא אמר ליה נהר מלכא סבא לא עביד דמיסכר מכת מדינה היא זיל נכי ליה
Rabí Yehudá dice: «Si lo recibió a cambio de dinero...». Un hombre alquiló por dinero un campo junto al antiguo río Malka para sembrar ajos; el río se obstruyó. Ravá resolvió: «Ese río no suele obstruirse; es una calamidad general. Descuéntale del alquiler».
אמרו ליה רבנן לרבא הא אנן תנן ר' יהודה אומר אם קבלה הימנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מן חכורו אמר להו לית דחש לה לדר' יהודה:
Los sabios preguntaron a Ravá: «¿Acaso no enseñamos que, según Rabí Yehudá, cuando lo arrendó por dinero no se reduce la renta en ninguna circunstancia?». Contestó: «Nadie toma en cuenta aquí la opinión de Rabí Yehudá».
מתני׳ המקבל שדה מחבירו בעשרה כור חטים לשנה ולקתה נותן לו מתוכה היו חטיה יפות לא יאמר לו הריני לוקח מן השוק אלא נותן לו מתוכה:
MISHNÁ: Quien recibe un campo por diez kor de trigo anuales y la cosecha resulta dañada, puede pagar con trigo producido en él. Si su trigo es bueno, no puede decir que comprará trigo en el mercado: debe entregarlo de la misma cosecha.
גמ׳ ההוא גברא דקביל ארעא לאספסתא בכורי דשערי עבדא אספסתא וחרשה וזרעה שערי ולקו הני שערי שלחה רב חביבא מסורא דפרת לקמיה דרבינא כי האי גונא מאי כי לקתה נותן לו מתוכה דמי או לא
GUEMARÁ: Un hombre recibió un campo para cultivar alfalfa, pagando cierta cantidad de cebada; produjo alfalfa, después lo aró, sembró cebada y la cebada se estropeó. Rav Javivá de Sura del Éufrates preguntó a Ravina si también en este caso puede pagar con el producto dañado.
אמר ליה מי דמי התם לא עבדא ארעא שליחותא דמרה הכא עבדא ארעא שליחותא דמרה
Le respondió: «¿Son comparables? Allí el campo no cumplió su función para su dueño; aquí sí cumplió su función».
ההוא גברא דקבל פרדס מחבריה בעשר דני חמרא תקיף ההוא חמרא סבר רב כהנא למימר היינו מתני' לקתה נותן לו מתוכה אמר ליה רב אשי מי דמי התם לא עבדא ארעא שליחותא הכא עבדא ארעא שליחותא
Un hombre tomó un viñedo por diez tinajas de vino; el vino se agrió. Rav Kahaná pensó aplicar la Mishná que permite entregar el producto dañado. Rav Ashi le dijo: «¿Son comparables? Allí la tierra no cumplió su función; aquí la cumplió».
ומודה רב אשי בעינבי דכדום ובשדה שלקתה בעומריה:
Rav Ashi reconoce una excepción en uvas dañadas todavía en el lagar y en un campo cuyas gavillas fueron perjudicadas.
מתני׳ המקבל שדה מחבירו לזרעה שעורים לא יזרענה חטים חטים יזרענה שעורים רשב"ג אוסר תבואה לא יזרענה קטנית קטנית יזרענה תבואה ורשב"ג אוסר:
MISHNÁ: Quien recibe un campo para sembrar cebada no debe sembrar trigo; si lo recibió para trigo puede sembrar cebada, pero Rabán Shimón ben Gamliel lo prohíbe. Si lo recibió para cereales no debe sembrar legumbres; si lo recibió para legumbres puede sembrar cereales, y Rabán Shimón ben Gamliel lo prohíbe.
גמ׳ א"ר חסדא מ"ט דרשב"ג דכתיב (צפניה ג, יג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית
GUEMARÁ: Rav Jisdá preguntó por la razón de Rabán Shimón ben Gamliel: está escrito «El resto de Israel no hará injusticia ni dirá mentira; en su boca no se hallará lengua engañosa» (Sofonías 3:13).
מיתיבי מגבת פורים לפורים ואין מדקדקין בדבר ואין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו אא"כ התנה במעמד אנשי העיר דברי רבי יעקב שאמר משום ר"מ רשב"ג
Se objeta: las colectas de Purim se utilizan para Purim, sin examinar minuciosamente su distribución; el pobre no puede comprar con ellas ni una correa para su sandalia, salvo acuerdo de los habitantes. Así dijo Rabí Yaakov en nombre de Rabí Meir; Rabán Shimón ben Gamliel...
בבא מציעא ק״ו ב
18 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.