Bava Metziá 107b:1
לא קשיא הא דמהדר ליה שורא ורתקא הא דלא מהדר ליה שורא ורתקא
No hay contradicción: uno trata del terreno protegido por muros y cercas, y el otro del que carece de ellos.
לא קשיא הא דמהדר ליה שורא ורתקא הא דלא מהדר ליה שורא ורתקא
No hay contradicción: uno trata del terreno protegido por muros y cercas, y el otro del que carece de ellos.
(דברים ז, טו) והסיר ה' ממך כל חולי אמר רב זו עין רב לטעמיה דרב סליק לבי קברי עבד מאי דעבד אמר תשעין ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ
«El Señor apartará de ti toda enfermedad» (Deuteronomio 7:15). Rav dijo: se refiere al mal de ojo. Rav acudió a un cementerio, realizó lo que realizó y dijo: «Noventa y nueve murieron por el mal de ojo y uno por causas naturales».
ושמואל אמר זה הרוח שמואל לטעמיה דאמר שמואל הכל ברוח ולשמואל הא איכא הרוגי מלכות הנך נמי אי לאו זיקא עבדי להו סמא וחיי
Shmuel dijo: se refiere al viento. Concuerda con su afirmación de que todo se debe al viento. ¿Y los ejecutados por el gobierno? También ellos: de no ser por el viento, se les podría haber preparado un remedio y habrían vivido.
ר' חנינא אמר זו צינה דא"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים שנאמר (משלי כב, ה) צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם
Rabí Janiná dijo: es el frío, pues afirmó: «Todo está en manos del Cielo excepto los fríos y los peligros del clima», como dice «Espinos y trampas hay en el camino del perverso; quien guarda su alma se aleja» (Proverbios 22:5).
ר' יוסי בר חנינא אמר זו צואה דאמר מר צואת החוטם וצואת האוזן רובן קשה ומיעוטן יפה
Rabí Yosí bar Janiná dijo: se refiere a las secreciones, pues se enseñó que el exceso de secreción nasal y de oído es perjudicial, mientras una pequeña cantidad es beneficiosa.
ר' אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם דבר אחר מחלה ששמונים ושלשה חלאים תלוין במרה וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן
Rabí Elazar dijo: es la bilis. También se enseñó: «Enfermedad» es la bilis, llamada así porque enferma todo el cuerpo; otra explicación: ochenta y tres enfermedades dependen de ella, y el pan matutino con sal y una jarra de agua las previenen.
ת"ר י"ג דברים נאמרו בפת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה ומן הזיקין ומן המזיקין ומחכימת פתי וזוכה בדין ללמוד תורה וללמד ודבריו נשמעין ותלמודו מתקיים בידו
Los sabios enseñaron: trece cosas se dijeron del pan matutino: protege del calor, del frío, de los vientos dañinos y de los agentes perjudiciales; hace sabio al ingenuo, favorece en juicio, en el estudio y la enseñanza de la Torá; hace que se escuchen sus palabras y que retenga lo aprendido.
ואין בשרו מעלה הבל ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת והורגת כינה שבבני מעים וי"א אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה
Además evita el mal olor corporal, favorece la vida conyugal sin desear a otra mujer y elimina los parásitos intestinales; algunos agregan que expulsa los celos e introduce el amor.
א"ל רבה לרבא בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי שיתין רהיטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך ואמרו רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה
Rabá preguntó a Ravá bar Mari el fundamento del dicho: «Sesenta corredores no alcanzan a quien desayunó temprano», y de la instrucción de desayunar temprano en verano por el calor y en invierno por el frío.
א"ל דכתיב (ישעיהו מט, י) לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש לא יכם שרב ושמש כיון דלא ירעבו ולא יצמאו
Respondió con Isaías 49:10: «No tendrán hambre ni sed, ni los herirá el calor ni el sol». No los herirá el calor ni el sol cuando no tengan hambre ni sed.
א"ל את אמרת לי מהתם ואנא אמינא לך מהכא (שמות כג, כה) ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך ועבדתם את ה' אלהיכם זו קריאת שמע ותפלה וברך את לחמך ואת מימיך זו פת במלח וקיתון של מים מכאן ואילך והסירותי מחלה מקרבך
Le respondió: «Tú lo derivas de ahí y yo de aquí: Serviréis al Señor vuestro Dios, y bendecirá tu pan y tu agua» (Éxodo 23:25). Servir al Señor se refiere al Shemá y la oración; bendecir el pan y el agua, al pan con sal y una jarra de agua. Sigue: «Y quitaré la enfermedad de en medio de ti».
א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה לא תזלזל במישחתא דכל פורתא ופורתא חזי לכורכמא רישקא א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה ד' אמות דאניגרא זלזל בהו דאנהרא לא תמשחנהו כלל
Rav Yehudá dijo a Rav Adá el agrimensor: «No desprecies las medidas de tierra, pues hasta una porción diminuta puede servir para cultivar azafrán. Pero las cuatro amot junto a un canal pequeño no las midas rigurosamente; las de un río, ni siquiera las midas como terreno privado».
רב יהודה לטעמיה דאמר רב יהודה ארבע אמות דאניגרא לבני אניגרא דאנהרא דכולי עלמא
Esto sigue la opinión de Rav Yehudá: las cuatro amot del canal pertenecen a los usuarios del canal, mientras las del río corresponden a todos.
מכריז רבי אמי מלא כתפי נגדי בתרי עברי נהרא קוצו רב נתן בר הושעיא קץ שיתסר אמתא אתו עליה בני משרוניא דפנוהו הוא סבר כרשות הרבים ולא היא התם בעינן כולי האי הכא משום אמתוחי אשליהן הוא כמלא כתפי נגדי סגי
Rabí Ami anunció: «Cortad los árboles de ambas márgenes del río hasta dejar espacio para los hombros de quienes remolcan embarcaciones». Rav Natán bar Hoshayá hizo cortar dieciséis amot. Los habitantes de Mashruni se enfrentaron a él y lo expulsaron. Él lo había equiparado a la vía pública, pero aquí solo se necesita espacio para extender las cuerdas.
רבה בר רב הונא הוה ליה ההוא אבא אגודא דנהרא אמרו ליה ניקוץ מר אמר להו קוצו עילאי ותתאי והדר ניקוץ אנא היכי עביד הכי והכתיב (צפניה ב, א) התקוששו וקשו ואמר ריש לקיש קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים
Rabá bar Rav Huna tenía un bosque junto al río. Le pidieron que lo talara y respondió: «Que corten primero los de arriba y los de abajo, y luego cortaré yo». ¿Cómo hizo eso, si está escrito «Examinaos y corregíos» (Sofonías 2:1), interpretado por Resh Lakish como «Corrígete antes de corregir a otros»?
התם אבא דבי פרזק רופילא הוה ואמר אי קייצו קייצנא ואי לא קייצו אמאי איקוץ דאי ממתחי להו אשלייהו מסתגי להו
Allí estaba el bosque de la casa de Parzak, el funcionario. Dijo: «Si ellos cortan, cortaré yo; si no cortan, ¿para qué cortar? Si las cuerdas pueden extenderse, les basta...»
בבא מציעא ק״ז ב
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.