Bava Metziá 111a
Bava Metziá 111a:1
וזה לפי שאין פעולתו אצלו היכי דמי אי דאמר להו שכרכם עלי שכרו עליו הוא דתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו
Y esto se debe a que el trabajo no fue realizado para él. ¿En qué caso? Si les dijo: «Su salario corre por mi cuenta», él es responsable del pago, pues se enseñó: quien contrata a un trabajador para trabajar en su propiedad y lo envía a trabajar en la de otro debe pagarle íntegramente su salario, y después puede cobrar al propietario el valor del beneficio obtenido.
Bava Metziá 111a:2
לא צריכא דאמר להו שכרכם על בעל הבית
No; es necesario explicar que les dijo: «Vuestro salario corre por cuenta del dueño de la casa».
Bava Metziá 111a:3
יהודה בר מרימר א"ל לשמעיה זיל אגיר לי פועלים ואימא להו שכרכם על בעל הבית מרימר ומר זוטרא אגרי להדדי
Yehudá bar Merimar dijo a su ayudante: «Ve, contrata trabajadores para mí y diles que su salario corre por cuenta del propietario». Merimar y Mar Zutra se contrataban trabajadores el uno para el otro.
Bava Metziá 111a:4
אמר רבה בר רב הונא הני שוקאי דסורא לא עברי משום בל תלין מידע ידעי דעל יומא דשוקא סמיכי אבל משום בל תשהא ודאי עובר:
Rabá bar Rav Huná dijo: Los vendedores del mercado de Sura no transgreden la prohibición de retener el salario durante la noche, pues los trabajadores saben que dependen del día de mercado para recibir su pago. Pero ciertamente transgreden la prohibición de retrasar el pago.
Bava Metziá 111a:5
שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום: אמר רב שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ושמואל אמר שכיר שעות דיום גובה כל היום ושכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום
«Un jornalero contratado por horas puede reclamar durante toda la noche y todo el día». Rav dijo: el trabajador por horas del día puede reclamar todo el día, y el trabajador por horas de la noche, toda la noche. Shemuel dijo: el trabajador por horas del día reclama todo el día, y el trabajador por horas de la noche reclama toda la noche y todo el día.
Bava Metziá 111a:6
תנן שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום תיובתא דרב אמר לך רב לצדדין קתני שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה
Se enseñó en la Mishná: «Un trabajador por horas reclama toda la noche y todo el día». ¡Esto refuta a Rav! Rav te respondería: la Mishná habla de dos casos distintos: el trabajador diurno reclama durante el día y el nocturno durante la noche.
Bava Metziá 111a:7
תנן היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יוצא ביום גובה כל היום יוצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום
Se enseñó: quien es contratado por una semana, un mes, un año o siete años, si termina su trabajo de día puede reclamar durante todo el día; si termina de noche, puede reclamar durante toda la noche y todo el día.
Bava Metziá 111a:8
אמר לך רב תנאי היא דתניא שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה דברי ר' יהודה ר"ש אומר שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום
Rav te diría: es una disputa entre tanaítas, pues se enseñó: el trabajador por horas de día cobra durante todo el día y el de noche durante toda la noche, según Rabí Yehudá. Rabí Shimón dice: el trabajador diurno cobra durante todo el día y el nocturno durante toda la noche y todo el día.
Bava Metziá 111a:9
מכאן אמרו כל הכובש שכר שכיר עובר בה' שמות הללו ועשה משום (ויקרא יט, יג) בל תעשוק את ריעך ומשום (ויקרא יט, יג) בל תגזול ומשום (דברים כד, יד) בל תעשוק שכיר עני ומשום (ויקרא יט, יג) בל תלין ומשום (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו ומשום (דברים כד, טו) לא תבא עליו השמש
De aquí dijeron: quien retiene el salario de un trabajador transgrede estas cinco prohibiciones y un mandamiento positivo: «No oprimirás a tu prójimo» (Levítico 19:13); «No robarás» (Levítico 19:13); «No oprimirás al jornalero pobre» (Deuteronomio 24:14); «No retendrás durante la noche» (Levítico 19:13); «En su día le darás su salario» (Deuteronomio 24:15); y «No se pondrá el sol sobre él» (Deuteronomio 24:15).
Bava Metziá 111a:10
הני דאיכא ביממא ליכא בליליא דאיכא בליליא ליכא ביממא אמר רב חסדא שם שכירות בעלמא
¡Pero las prohibiciones que rigen de día no rigen de noche, y las que rigen de noche no rigen de día! Rav Jisdá respondió: se refiere a las distintas prohibiciones aplicables al pago del salario.
Bava Metziá 111a:11
איזה הוא עושק ואיזהו גזל א"ר חסדא (משלי ג, כח) לך ושוב לך ושוב זה הוא עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זה הוא גזל
¿Qué constituye opresión y qué constituye robo? Rav Jisdá dijo: decirle repetidamente «vete y vuelve, vete y vuelve» constituye opresión; decir «tengo lo tuyo, pero no te lo daré» constituye robo.
Bava Metziá 111a:12
מתקיף לה רב ששת איזהו עושק שחייבה עליו תורה קרבן דומיא דפקדון דקא כפר ליה ממונא אלא אמר רב ששת נתתיו לך זהו עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זה הוא גזל
Rav Shéshet objetó: la opresión por la que la Torá exige una ofrenda debe ser semejante al caso de un depósito, en el que se niega la posesión del dinero. Por eso Rav Shéshet dijo: «Ya te pagué» constituye opresión; «tengo lo tuyo, pero no te lo daré» constituye robo.
Bava Metziá 111a:13
מתקיף לה אביי איזה הוא גזל שחייבה עליו תורה קרבן דומיא דפקדון בעינן דקא כפר ליה ממונא אלא אמר אביי לא שכרתיך מעולם זה הוא עושק נתתיו לך זה הוא גזל
Abayé objetó: el robo por el que la Torá exige una ofrenda también debe parecerse al caso de un depósito, donde se niega una deuda. Por ello Abayé dijo: «Nunca te contraté» constituye opresión; «Ya te pagué» constituye robo.
Bava Metziá 111a:14
ולרב ששת מאי שנא עושק דקשיא ליה ומאי שנא גזל דלא קשיא ליה אמר לך גזל דגזליה והדר כפריה
Y según Rav Shéshet, ¿por qué planteó aquella dificultad respecto a la opresión y no respecto al robo? Él respondería: en el robo, primero toma indebidamente el dinero y después niega haberlo tomado.
Bava Metziá 111a:15
אי הכי אפילו עושק נמי דהדר כפריה הכי השתא בשלמא התם כתיב (ויקרא ה, כא) או בגזל מכלל דאודי ליה מעיקרא אבל גבי עושק מי כתיב או בעושק (ויקרא ה, כא) או עשק כתיב שעשקו כבר
Pero, si es así, también en la opresión puede negar después la deuda. La respuesta es que, respecto al robo, está escrito «o por el robo» (Levítico 5:21), indicando que primero reconocía la deuda; respecto a la opresión no dice «o por la opresión», sino «o ha oprimido», indicando que la opresión ya tuvo lugar.
Bava Metziá 111a:16
רבא אמר זה הוא עושק זהו גזל ולמה חלקן הכתוב לעבור עליו בשני לאוין:
Ravá dijo: esto es opresión y esto también es robo. ¿Por qué los distingue la Escritura? Para que el culpable transgreda dos prohibiciones.
Bava Metziá 111a:17
מתני׳ אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום (דברים כד, טו) ביומו תתן שכרו ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו
MISHNÁ: Tanto el salario de una persona como el alquiler de un animal o de utensilios están sujetos a «En su día le darás su salario» (Deuteronomio 24:15) y a «No retendrás el salario de un jornalero contigo hasta la mañana». ¿Cuándo? Cuando ha reclamado el pago; si no lo reclamó, no se transgrede. Si fue remitido a un tendero o a un cambista para cobrar, tampoco se transgrede.
Bava Metziá 111a:18
שכיר בזמנו נשבע ונוטל עבר זמנו אינו נשבע ונוטל אם יש עדים שתבעו (בזמנו) הרי זה נשבע ונוטל
Un trabajador que reclama a su debido tiempo puede jurar y cobrar; pasado ese tiempo, no puede cobrar mediante juramento. Si hay testigos de que reclamó a su debido tiempo, puede jurar y cobrar.
Bava Metziá 111a:19
גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר:
En el caso de un extranjero residente, rige «En su día le darás su salario», pero no «No retendrás el salario de un jornalero contigo hasta la mañana».
Bava Metziá 111a:20
גמ׳ מני מתני' לא תנא קמא דמאחיך ולא רבי יוסי ברבי יהודה מאי היא דתניא
GUEMARÁ: ¿A quién sigue nuestra Mishná? Ni al primer tanaíta que interpreta «de entre tus hermanos» ni a Rabí Yosí hijo de Rabí Yehudá. ¿Qué enseñaron?
Ficha editorial de este texto
