Bava Metziá 32a:1
תרי מגו תלתא ואי נמי תרי סהדי דפלגת באפי בי תלתא
«... dos de los tres presentes, o dos testigos que certifiquen que repartiste ante tres».
תרי מגו תלתא ואי נמי תרי סהדי דפלגת באפי בי תלתא
«... dos de los tres presentes, o dos testigos que certifiquen que repartiste ante tres».
א"ל מנא לך הא א"ל דתנן אם יש שם ב"ד מתנה בפניהם אין שם ב"ד בפני מי יתנה שלו קודם
Él preguntó: «¿De dónde lo deduces?». Respondió: «La Mishná dice que, habiendo tribunal, se acuerda ante él; sin tribunal, ¿ante quién se acordaría? Su patrimonio tiene prioridad».
א"ל מי דמי התם דמפיק ממונא מהאי ומותיב להאי בעינן ב"ד אבל הכא דידיה שקלי גילוי מילתא בעלמא הוא בתרי סגי ליה תדע דתנן אלמנה מוכרת שלא בפני ב"ד
Le respondió: «No son comparables: allí se traslada dinero de una persona a otra y se requiere tribunal; aquí cada cual retira lo suyo, y dos bastan para dejar constancia. Prueba de ello es que una viuda puede vender bienes sin acudir al tribunal».
אמר ליה אביי ולאו מי אתמר עלה אמר רב יוסף בר מניומי אמר ר"נ אלמנה אינה צריכה ב"ד של מומחין אבל צריכה בית דין של הדיוטות:
Abayé objetó: «¿No dijo Rav Yosef bar Miniumi en nombre de Rav Najmán que la viuda no necesita un tribunal de especialistas, pero sí uno de personas corrientes?».
מתני׳ מצאה ברפת אין חייב בה ברה"ר חייב בה ואם היתה בבית הקברות לא יטמא לה אם אמר לו אביו היטמא או שאמר לו אל תחזיר לא ישמע לו
MISHNÁ: Si encuentra un animal en un establo, no está obligado a ocuparse de él; en dominio público sí. Si está en un cementerio, un kohén no debe impurificarse por él. Si su padre le ordena impurificarse o no devolver el objeto, no debe obedecerlo.
פרק וטען פרק וטען אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב שנאמר (שמות כג, ה) עזב תעזב
Si descargó y volvió a cargar, y eso ocurre cuatro o cinco veces, sigue obligado, como dice: «Ayudarás, ciertamente ayudarás» (Éxodo 23:5).
הלך וישב לו ואמר הואיל ועליך מצוה אם רצונך לפרוק פרוק פטור שנאמר עמו אם היה זקן או חולה חייב
Si el dueño se aparta, se sienta y dice: «Como el precepto te incumbe, descarga tú si quieres», queda exento, pues la Torá dice «con él». Si el dueño es anciano o está enfermo, sigue obligado.
מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון ר"ש אומר אף לטעון
La Torá exige descargar, pero no [hacer gratuitamente] la carga. Rabí Shimón afirma que también cargar es un precepto.
רבי יוסי הגלילי אומר אם היה עליו יתר על משאו אין זקוק לו שנאמר תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו:
Rabí Yosé el Galileo dice: «Si el animal lleva más carga de la que puede soportar, no es necesario ayudarlo, pues dice “bajo su carga”: una carga que puede soportar».
גמ׳ אמר רבא רפת שאמרו אינה מתעה ואינה משמרת אינה מתעה מדקתני אינו חייב בה ואינה משמרת מדאיצטריך למיתני אינו חייב בה
GUEMARÁ: Ravá dijo que el establo al que se refiere la Mishná no permite que el animal se pierda por desorientación, pero tampoco lo guarda de manera segura. Lo primero se infiere de la exención y lo segundo, de la necesidad de enseñarla.
דאי סלקא דעתך משמרת השתא משכח לה אבראי מעייל לה לגואי משכח לה מגואי מבעיא אלא שמע מינה אינה משמרת שמע מינה:
Pues si fuera un lugar protegido, sería innecesario decir que no debe devolver un animal encontrado dentro: si uno encontrado afuera debe llevarse adentro, uno ya adentro con más razón. Por tanto, el establo no es totalmente seguro.
מצאה ברפת אינו חייב: א"ר יצחק והוא שעומדת תוך לתחום מכלל דברשות הרבים ואפילו בתוך התחום נמי חייב
«Si lo encuentra en un establo, no está obligado». Rabí Yitzjak dijo: «Eso es cuando está dentro de los límites sabáticos de la ciudad»; se infiere que, en dominio público, incluso dentro de esos límites sí obliga.
איכא דמתני לה אסיפא ברה"ר חייב בה אמר רבי יצחק והוא שעומדת חוץ לתחום מכלל דברפת אפילו עומדת חוץ לתחום נמי אינו חייב בה:
Otros enseñan la declaración sobre la última parte: «En dominio público está obligado», siempre que esté fuera de los límites sabáticos. Esto permite inferir que en un establo, aun fuera de ellos, no está obligado.
בבית הקברות לא יטמא לה: ת"ר מנין שאם אמר לו אביו היטמא או שאמר לו אל תחזיר שלא ישמע לו שנאמר (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה' כולכם חייבין בכבודי
«En un cementerio, no debe impurificarse por él». Los sabios enseñaron: ¿Cómo sabemos que quien recibe de su padre la orden de impurificarse o de no devolver algo no debe obedecer? Dice: «Cada uno respetará a su madre y a su padre, y guardará Mis sábados; Yo soy el Eterno» (Levítico 19:3): todos estáis obligados a honrarme.
טעמא דכתב רחמנא את שבתותי תשמרו הא לאו הכי הוה אמינא צייתא ליה ואמאי האי עשה והאי לא תעשה ועשה ולא אתי עשה ודחי את לא תעשה ועשה
¿Sin esa frase debería obedecerlo? Un precepto positivo de honrar a los padres no desplaza una prohibición que además viene acompañada de un precepto positivo.
איצטריך ס"ד אמינא הואיל והוקש כיבוד אב ואם לכבודו של מקום שנאמר כאן (שמות כ, יא) כבד את אביך ואת אמך ונאמר להלן (משלי ג, ט) כבד את ה' מהונך הלכך לציית ליה קמ"ל דלא לשמע ליה:
El versículo era necesario: dado que el honor a los padres se compara con el honor a Dios —«Honra a tu padre y a tu madre» (Éxodo 20:12), y «Honra al Eterno con tus bienes» (Proverbios 3:9)— podría pensarse que debía obedecerlos. Se enseña lo contrario.
מצוה מן התורה לפרוק אבל לא לטעון: מאי אבל לא לטעון אילימא אבל לא לטעון כלל מאי שנא פריקה דכתיב עזב תעזב עמו טעינה נמי הכתיב (דברים כב, ד) הקם תקים עמו
«La Torá ordena descargar, pero no cargar». ¿Acaso no exige cargar en absoluto? La Escritura dice «Levantarás, ciertamente levantarás, con él» (Deuteronomio 22:4).
אלא מצוה מן התורה לפרוק בחנם ולא לטעון בחנם אלא בשכר ר"ש אומר אף לטעון בחנם תנינא להא דת"ר פריקה בחנם טעינה בשכר ר"ש אומר זו וזו בחנם
En realidad ordena descargar gratuitamente, mientras la carga puede hacerse cobrando. Rabí Shimón dice que también la carga es gratuita, como enseña otra baraita: «Descarga sin cobrar; carga con salario». Rabí Shimón sostiene: «Ambas gratuitamente».
מאי טעמייהו דרבנן דאי ס"ד כר"ש לכתוב רחמנא טעינה ולא בעי פריקה ואנא אמינא ומה טעינה דלית בה צער בעלי חיים וליכא חסרון כיס חייב פריקה דאית בה צער בעלי חיים וחסרון כיס לא כל שכן אלא למאי הלכתא כתביה רחמנא לומר לך פריקה בחנם טעינה בשכר
¿Por qué los sabios distinguen? Si ambas fueran gratuitas, bastaría que la Torá mencionara cargar, y deduciríamos la descarga por razonamiento a fortiori, pues esta involucra sufrimiento animal y pérdida económica. La mención de ambas enseña: descargar gratis, cargar cobrando.
ורבי שמעון מאי טעמא משום דלא מסיימי קראי
¿Y la razón de Rabí Shimón? Considera que los versículos no especifican cuál trata de la carga y cuál de la descarga.
ורבנן אמאי לא מסיימי קראי הכא כתיב רובץ תחת משאו התם כתיב נופלין בדרך דרמו אינהו וטעונייהו באורחא משמע ורבי שמעון נופלין בדרך אינהו וטעונייהו עלוייהו משמע
¿Por qué los sabios consideran que sí se distinguen? Uno dice «echado bajo su carga» y otro «caídos en el camino», lo que sugiere que animal y carga están caídos en el suelo. Rabí Shimón interpreta que «caídos en el camino» significa que ellos caen mientras transportan su carga.
אמר רבא
Ravá dijo:
בבא מציעא ל״ב א
22 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.