והא טעמא דרבי יוסי משום הפסד הרמאי הוא אלא תרוייהו לרבנן איצטריך ולא זו אף זו קתני:
Pero la razón de Rabí Yosé era penalizar al mentiroso, no evitar el daño al utensilio. En realidad, ambos supuestos hacen falta para exponer la postura de los sabios: se enseña el segundo como caso más sorprendente.
מתני׳ המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אבודין לא יגע בהן רשב"ג אומר מוכרן בפני ב"ד מפני שהוא כמשיב אבידה לבעלים:
MISHNÁ: Si alguien deposita frutas con otro, este no debe tocarlas aunque se estén echando a perder. Rabán Shimón ben Gamliel dice que debe venderlas ante un tribunal, pues así es como devuelve un objeto perdido al dueño.
גמ׳ מאי טעמא אמר רב כהנא אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבים של חבירו ורב נחמן בר יצחק אמר חיישינן שמא עשאן המפקיד תרומה ומעשר על מקום אחר
GUEMARÁ: ¿Por qué no tocarlas? Rav Kahaná dijo: «Una persona prefiere una medida de producto propio a nueve de otro». Rav Najmán bar Yitzjak dijo: «Tememos que el dueño ya las haya designado como terumá y diezmos para otros productos».
מיתיבי המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה לא יגע בהן לפיכך בעל הבית עושה אותן תרומה ומעשר על מקום אחר בשלמא לרב כהנא היינו דקתני לפיכך
Se objetó: «Quien recibe frutas en depósito no las toca; por tanto, el propietario puede separarlas como terumá y diezmo por otros productos». Según Rav Kahaná, la expresión «por tanto» se entiende bien.
אלא לרב נחמן בר יצחק מאי לפיכך הכי קאמר השתא דאמור רבנן לא נזבין דחיישינן לפיכך בעל הבית עושה אותן תרומה ומעשר על מקום אחר
Pero según Rav Najmán bar Yitzjak, ¿qué significa «por tanto»? Significa: precisamente porque los sabios ordenaron no venderlas, por temor a su designación, el propietario puede contarlas para las separaciones en otro lugar.
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מחלוקת בכדי חסרונן אבל יותר מכדי חסרונן דברי הכל מוכרן בב"ד
Rabá bar bar Janá, citando a Rabí Yojanán, dijo: «La discrepancia se aplica a una merma normal; si la pérdida supera la merma esperada, todos están de acuerdo en venderlas ante un tribunal».
אדרב נחמן בר יצחק ודאי פליגא אדרב כהנא מי לימא פליגא כי קאמר רב כהנא בכדי חסרונן קאמר
Eso contradice a Rav Najmán bar Yitzjak. ¿También contradice a Rav Kahaná? Tal vez Rav Kahaná hablaba solo de la merma normal.
והא רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חבירו קאמר גוזמא בעלמא
Pero dijo «Prefiere una medida propia a nueve ajenas», una diferencia enorme. Era solo una exageración.
מיתיבי לפיכך בעה"ב עושה אותן תרומה ומעשר על מקום אחר וליחוש דלמא הוו להו יותר מכדי חסרונן וזבנינהו וקא אכיל טבלים יותר מכדי חסרונן לא שכיח
Se objetó de nuevo: si el dueño puede usarlas para separar terumá y diezmos, ¿no existe el riesgo de que se hayan deteriorado más de lo normal, que el guardián las venda y el dueño consuma alimentos sin diezmar? Esa pérdida extraordinaria es infrecuente.
ואי משתכחי מאי מזבנינן להו וליחוש שמא עשאן בעל הבית תרומה ומעשר על מקום אחר כי מזבנינן נמי לכהנים בדמי תרומה מזבנינן להו
Pero si se produce, ¿se las vende? ¿No hay que temer que el propietario ya las separó como terumá o diezmo? Al venderlas, se ofrecen a sacerdotes por su valor de terumá.
ולרב נחמן בר יצחק נמי נזבנינהו לכהנים בדמי תרומה בהא פליגי דרבה בר בר חנה סבר יותר מכדי חסרונן לא שכיח מידי וכי משתכח לקמיה הוא דהויא יתר מכדי חסרונן אי עביד להו בעה"ב תרומה ומעשר על מקום אחר מקמיה דהוו להו יותר מכדי חסרונן עביד להו הלכך כי הוו להו יותר מכדי חסרונן נזבנינהו לכהנים בדמי תרומה
¿Por qué Rav Najmán bar Yitzjak no admite venderlas de ese modo? La diferencia es que Rabá bar bar Janá cree que la pérdida extraordinaria es rara y tarda en producirse; si el propietario hizo las separaciones antes, la venta posterior a sacerdotes a precio de terumá es apropiada.
ורב נחמן בר יצחק סבר יתר מכדי חסרונן משכח שכיח וכי הוו להו לאלתר הוא דהוו להו ואי אמרת נזבנינהו זימנין דקדים ומזבין להו וכי עביד להו בעל הבית תרומה ומעשר על מקום אחר לא ידע דזבנא וקא אכיל טבלים
Rav Najmán bar Yitzjak considera que el deterioro extraordinario puede ser frecuente e inmediato: si se vendieran pronto, el dueño podría después separarlas sin saber que se vendieron, y terminar consumiendo producto sin diezmar.
מיתיבי המפקיד פירות אצל חבירו והרקיבו יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש הרי זה לא יגע בהן דברי ר"מ וחכמים אומרים עושה להם תקנה ומוכרן בבית דין וכשהוא מוכרן מוכרן לאחרים ואינו מוכרן לעצמו
Se objetó: quien recibe frutas que se pudren, vino que se agria, aceite que se estropea o miel que se altera, según Rabí Meir no debe tocarlos. Los sabios dicen que debe procurar salvar su valor vendiéndolos ante un tribunal; los vende a otros, no a sí mismo.
כיוצא בו גבאי צדקה בזמן שאין להם עניים לחלק פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן גבאי תמחוי בזמן שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן
Análogamente, los recaudadores de caridad, si no tienen pobres a quienes distribuir, cambian monedas con terceros, no consigo mismos; los encargados del comedor benéfico venden excedentes a otros, no a sí mismos.
קתני מיהת פירות והרקיבו מאי לאו אפילו יתר מכדי חסרונן לא בכדי חסרונן והא יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש דיתר מכדי חסרונן נינהו שאני הני כיון דקם קם
La enseñanza habla de frutas podridas: ¿incluso por encima de la merma normal? No, solo dentro de ella. Pero el vino, aceite y miel deteriorados han sufrido pérdidas extraordinarias. La respuesta es que su deterioro ya se estabilizó.
שמן והבאיש דבש והדביש
«Aceite estropeado y miel alterada» ...
בבא מציעא ל״ח א
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
