Bava Metziá 44a
Bava Metziá 44a:1
גמ׳ מנהני מילי דתנו רבנן (שמות כב, ח) על כל דבר פשע בית שמאי אומרים מלמד שחייב על המחשבה כמעשה ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר (שמות כב, ז) אם לא שלח ידו במלאכת רעהו אמרו להן ב"ש לב"ה והלא כבר נאמר על כל דבר פשע אמרו להן ב"ה לב"ש והלא כבר נאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו
GUEMARÁ: ¿De dónde provienen esas leyes? Los sabios enseñaron: «Por toda cuestión de transgresión» (Éxodo 22:8), según Shamai, hace responsable la intención como el acto. Hilel exige el acto, según «Si no puso la mano en los bienes ajenos». Shamai invocó su versículo y Hilel respondió con el suyo.
Bava Metziá 44a:2
א"כ מה תלמוד לומר על כל דבר פשע שיכול אין לי אלא הוא אמר לעבדו ולשלוחו מנין תלמוד לומר על כל דבר פשע:
¿Para qué sirve entonces «por toda cuestión de transgresión»? Para incluir el caso en que el guardián ordenó a su esclavo o enviado usar el depósito, aunque no lo hiciera personalmente.
Bava Metziá 44a:3
הטה את החבית כו': אמר רבה לא שנו אלא נשברה אבל החמיצה משלם את כולה מאי טעמא גירי דידיה הוא דאהנו לה:
«Si inclinó la tinaja...» Rabá explicó que la exención por el resto rige si se rompió; si el vino se agrió, paga por todo, porque su propia acción contribuyó al deterioro.
Bava Metziá 44a:4
הגביהה ונטל הימנה כו': אמר שמואל לא נטל נטל ממש אלא כיון שהגביהה ליטול אע"פ שלא נטל
«Si levantó la tinaja y extrajo un cuarto...» Shmuel enseñó que no es necesario extraerlo efectivamente; basta levantarla con esa intención.
Bava Metziá 44a:5
לימא קא סבר שמואל שליחות יד אינה צריכה חסרון אמרי לא שאני הכא דניחא ליה דתיהוי הא חבית כולה בסיס להא רביעית
¿Significa que Shmuel cree que usar indebidamente el depósito no exige merma? No necesariamente: al levantar la tinaja quiere utilizarla entera como soporte del cuarto que desea extraer.
Bava Metziá 44a:6
בעי רב אשי הגביה ארנקי ליטול הימנה דינר מהו חמרא הוא דלא מינטר אלא אגב חמרא אבל זוזא מינטר או דלמא שאני נטירותא דארנקי מנטירותא דדינר תיקו:
Rav Ashi preguntó si igual sucede al levantar una bolsa para sacar un dinar: ¿solo el vino necesita mantenerse en su recipiente, mientras que el dinero se conserva por sí mismo, o también importa la protección adicional de la bolsa? Quedó sin resolver.
Bava Metziá 44a:7
הדרן עלך המפקיד
Con esto concluimos el capítulo «Hama'fkid» («Quien deposita»).
Bava Metziá 44a:8
מתני׳ הזהב קונה את הכסף הכסף אינו קונה את הזהב
MISHNÁ: El oro adquiere la plata, pero la plata no adquiere el oro.
Bava Metziá 44a:9
הנחשת קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחשת מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות
El cobre adquiere la plata, pero la plata no adquiere el cobre. Las monedas gastadas adquieren las buenas, pero las buenas no adquieren las gastadas.
Bava Metziá 44a:10
אסימון קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון מטלטלין קונין את המטבע מטבע אינו קונה את המטלטלין
Una pieza sin acuñar adquiere una moneda acuñada, no a la inversa. Los bienes muebles adquieren dinero acuñado, pero la moneda no adquiere los bienes muebles.
Bava Metziá 44a:11
(זה הכלל) כל המטלטלים קונין זה את זה כיצד משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו
Regla general: los bienes muebles se adquieren mutuamente. Si alguien retira bienes del vendedor pero todavía no paga, ya no puede retractarse; si paga pero no retira los bienes, sí puede retractarse.
Bava Metziá 44a:12
אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו
Sin embargo, se advirtió que quien castigó a la generación del Diluvio y a la de la Torre de Babel castigará a quien no cumpla su palabra.
Bava Metziá 44a:13
רבי שמעון אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה:
Rabí Shimón dijo: «Quien tiene el dinero posee la ventaja para decidir».
Bava Metziá 44a:14
גמ׳ מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה הזהב קונה את הכסף א"ל רבי שנית לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך הזהב קונה את הכסף
GUEMARÁ: Rabí enseñaba a su hijo Rabí Shimón que el oro adquiere la plata. El hijo preguntó: «¿En tu juventud nos enseñaste que la plata adquiere el oro, y en la vejez dices lo contrario?».
Bava Metziá 44a:15
בילדותיה מאי סבר ובזקנותיה מאי סבר בילדותיה סבר דהבא דחשיב הוי טבעא כספא דלא חשיב הוי פירא וקני ליה פירא לטבעא בזקנותיה סבר כספא
¿Qué pensó en su juventud y qué después? Antes consideraba al oro, más prestigioso, como moneda, y a la plata como mercancía que podía adquirirla por intercambio. De mayor consideró a la plata ...
Ficha editorial de este texto
