Bava Metziá 58b:1
איפכא מסתברא אמר ליה איסמיה
«Lo contrario parecería correcto». El maestro preguntó si debía suprimir esa versión.
איפכא מסתברא אמר ליה איסמיה
«Lo contrario parecería correcto». El maestro preguntó si debía suprimir esa versión.
אמר ליה לא הכי קאמר קדשים שחייב באחריותן חייב דאיתרבו מבה' וכחש ושאינו חייב באחריותן פטור דאמעיט מבעמיתו וכחש:
Rabí Yitzjak respondió: «No; así debe entenderse: los bienes bajo su responsabilidad quedan incluidos por “Y negó al Eterno”; los que no están bajo ella se excluyen por “A su prójimo”».
רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה מרגלית ובהמה אין להם אונאה: תניא רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה אין לה אונאה לפי שאין קץ לדמיה בהמה ומרגלית אין להם אונאה מפני שאדם רוצה לזווגן
«Rabí Yehudá excluye de onaá un rollo de la Torá, una perla y un animal». Una baraita explica que un rollo de Torá no tiene precio mensurable, mientras que animales y perlas pueden valer más por la posibilidad de emparejarlos con otros.
אמרו לו והלא הכל אדם רוצה לזווגן ורבי יהודה הני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה ועד כמה אמר אמימר עד כדי דמיהם
Los sabios replicaron: «Todas las cosas pueden buscarse por pareja». Rabí Yehudá distingue las especialmente valiosas. ¿Cuánta diferencia tolera? Ameimar dijo: hasta su propio valor, es decir, el doble.
תניא ר' יהודה בן בתירא אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטום במלחמה אין להם אונאה מפני שיש בהן חיי נפש:
Rabí Yehudá ben Beteirá añadió que en época de guerra la venta de un caballo, espada o escudo no está sujeta a onaá, porque de ello puede depender una vida.
מתני׳ כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר (שמות כב, כ) וגר לא תונה ולא תלחצנו:
MISHNÁ: Así como existe fraude en la compraventa, existe agravio mediante palabras. No debe preguntarse el precio de un objeto cuando no se quiere comprarlo. A quien hizo teshuvá no se le recuerda su conducta anterior, ni al hijo de conversos las acciones de sus antepasados, como dice «No maltratarás ni oprimirás al extranjero» (Éxodo 22:20).
גמ׳ ת"ר (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר אתה אומר באונאת דברים או אינו אלא באונאת ממון כשהוא אומר (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך הרי אונאת ממון אמור הא מה אני מקיים (ויקרא כה, יז) לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים
GUEMARÁ: «No os agraviéis unos a otros» (Levítico 25:17) trata del agravio verbal. ¿Por qué no del económico? El fraude monetario ya está prohibido en «Cuando vendáis o compréis... no defraudéis» (Levítico 25:14). Por tanto, este otro versículo trata de palabras.
הא כיצד אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך אם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה
¿Cómo se aplica? No recordar antiguas transgresiones a quien se arrepintió, ni las de sus padres a un hijo de conversos. Si un converso llega a estudiar Torá, no decirle: «¿Una boca que comió animales prohibidos y criaturas impuras pretende estudiar la Torá pronunciada por la boca del Todopoderoso?».
אם היו יסורין באין עליו אם היו חלאים באין עליו או שהיה מקבר את בניו אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב (איוב ד, ו) הלא יראתך כסלתך תקותך ותום דרכיך זכר נא מי הוא נקי אבד
Si alguien sufre enfermedades, desgracias o entierra a sus hijos, no hablarle como los amigos de Iyov: «¿No era tu temor tu confianza, tu esperanza la integridad de tus caminos? Recuerda: ¿qué inocente pereció?» (Job 4:6–7).
אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו לא יאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מכר מעולם ר"י אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים שהרי הדבר מסור ללב וכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך
Si unos arrieros buscan cereales, no remitirlos a un vendedor inexistente sabiendo que esa persona nunca los vendió. Rabí Yehudá dice que ni se debe examinar una mercancía sin tener con qué pagar: la intención es cuestión del corazón y sobre ella la Torá ordena «Temerás a tu Dios».
א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי גדול אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו (ויקרא כה, יז) ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלהיך ור' אלעזר אומר זה בגופו וזה בממונו רבי שמואל בר נחמני אמר זה ניתן להישבון וזה לא ניתן להישבון
Rabí Yojanán, citando a Rabí Shimón bar Yojai, dijo que el agravio verbal es más grave que el económico: en el primero se dice «Temerás a tu Dios» y en el segundo no. Rabí Elazar dijo que uno afecta a la persona y el otro a sus bienes. Rabí Shmuel bar Najmaní dijo que el dinero puede restituirse, pero las palabras no.
תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים א"ל שפיר קא אמרת דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא אמר ליה אביי לרב דימי במערבא במאי זהירי א"ל באחוורי אפי דאמר רבי חנינא הכל יורדין לגיהנם חוץ משלשה
Un maestro enseñó ante Rav Najmán bar Yitzjak: «Quien avergüenza públicamente a su compañero es como quien derrama sangre». Rav Najmán lo aceptó, porque en el rostro se ve desaparecer el color rojizo y surgir la palidez. Abayé preguntó a Rav Dimí qué se cuidaba especialmente en la Tierra de Israel. Respondió que se cuidaban de no avergonzar, y citó a Rabí Janiná: «Todos bajan al Guehinom, excepto tres ...».
הכל ס"ד אלא אימא כל היורדין לגיהנם עולים חוץ משלשה שיורדין ואין עולין ואלו הן הבא על אשת איש והמלבין פני חבירו ברבים והמכנה שם רע לחבירו מכנה היינו מלבין אע"ג דדש ביה בשמיה
La formulación se corrigió: «Quienes bajan al Guehinom suelen salir, excepto tres que no salen: quien tiene relaciones con una mujer casada, quien avergüenza públicamente a otro y quien lo llama con un nombre despectivo». ¿No es esto último también avergonzar? Incluye el apodo que ya se ha vuelto habitual.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן
Rabá bar bar Janá dijo en nombre de Rabí Yojanán:
בבא מציעא נ״ח ב
14 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.