Chullin 114b
Chullin 114b:1
היא עצמה בחלבה מנין אמרת ק"ו ומה במקום שלא נאסר פרי עם פרי בשחיטה נאסר פרי עם האם בשחיטה מקום שנאסר פרי עם פרי בבשול אינו דין שנאסר פרי עם האם בבשול ת"ל בחלב אמו
¿De dónde se aprende que está prohibido cocinar a la madre misma en su propia leche? Por kal vajómer: En un ámbito donde no se prohíbe sacrificar una cría junto con otra cría, se prohíbe sacrificar la cría con su madre el mismo día. En un ámbito donde está prohibido cocinar una cría con otra cría en leche, con mayor razón estará prohibido cocinar la cría con la madre. El versículo dice «en la leche de su madre».
Chullin 114b:2
הא למה לי קרא הא אתיא לה אמר רב אחדבוי בר אמי משום דאיכא למימר סוס בן סוסיא אחי פרדה יוכיח שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם
¿Por qué se necesita el versículo, si se deduce por razonamiento? Rav Ajadvoi bar Ami dijo: Puede refutarse mediante un caballo hijo de una yegua y hermano de una mula. Allí una cría con otra cría está prohibida, pero la cría con su madre está permitida.
Chullin 114b:3
התם זרע האב הוא דקא גרים
Allí la situación depende de la especie del padre.
Chullin 114b:4
דהא פרד בן סוסיא אחי פרדה יוכיח שמותר פרי עם פרי ואסור פרי עם האם
Pues una mula hija de una yegua y hermana de otra mula demuestra lo contrario: Una cría con otra cría puede estar permitida, mientras que la cría con su madre está prohibida.
Chullin 114b:5
אלא אמר מר בריה דרבינא משום דאיכא למימר עבד בן שפחה אחי משוחררת יוכיח שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם
Mar, hijo de Ravina, dijo: Puede refutarse mediante un esclavo hijo de una esclava y hermano de una mujer liberada. La unión de una cría con otra cría está prohibida, mientras que la unión con su madre esclava está permitida.
Chullin 114b:6
התם גט שיחרור הוא דקא גרים דהא עבד בן משוחררת אחי שפחה יוכיח שמותר פרי עם פרי ואסור פרי עם האם
Allí la diferencia depende del documento de liberación. Un esclavo hijo de una mujer liberada y hermano de una esclava demuestra que la unión entre crías puede estar permitida, mientras que la unión con la madre está prohibida.
Chullin 114b:7
אלא אמר רב אידי בר אבין משום דאיכא למימר כלאי זרעים יוכיחו שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם כלום נאסר פרי עם פרי אלא ע"י האם דהא חיטי ושערי בכדא ולא מיתסרו
Rav Idi bar Avín dijo: Puede refutarse mediante mezclas de semillas, donde una especie de fruto con otra está prohibida, mientras que el fruto con su planta madre está permitido. Pero ¿acaso los frutos quedan prohibidos entre sí sin estar plantados en la tierra, su madre? El trigo y la cebada puestos juntos en una vasija no se prohíben.
Chullin 114b:8
אלא אמר רב אשי משום דאיכא למימר מה לפרי עם פרי שכן שני גופים תאמר בפרי עם האם שכן גוף אחד משום הכי איצטריך קרא
Rav Ashi dijo: El razonamiento puede refutarse porque dos crías son dos cuerpos separados, mientras que la cría y la madre forman una relación de origen corporal. Por eso se necesita el versículo.
Chullin 114b:9
אמר רב אשי מנין לבשר בחלב שאסור באכילה שנאמר (דברים יד, ג) לא תאכל כל תועבה כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל
Rav Ashi dijo: ¿De dónde se aprende que la carne con leche está prohibida para comer? Del versículo: «No comerás ninguna cosa abominable». Todo acto que la Torá declaró abominable produce algo que no debe comerse.
Chullin 114b:10
ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין כדרבי אבהו דאמר ר' אבהו א"ר אלעזר כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה
Esto enseña la prohibición de comer. ¿De dónde se aprende la prohibición de obtener beneficio? De acuerdo con Rabí Abahu, quien dijo en nombre de Rabí Elazar: Siempre que la Torá dice «no será comido», «no comerás» o «no comeréis», incluye tanto la prohibición de comer como la de obtener beneficio, salvo que la Torá especifique lo contrario, como hizo respecto de una nevelá, permitiendo entregarla a un residente extranjero o venderla a un gentil.
Chullin 114b:11
דתניא (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי אין לי אלא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה לגר במכירה מנין ת"ל לגר תתננה או מכור
Se enseñó: «No comeréis ninguna nevelá; al residente extranjero que está en tus ciudades se la darás para que la coma, o véndela al extranjero». Solo sé que puede darse al residente extranjero y venderse al gentil. ¿De dónde se aprende que puede venderse al residente extranjero? De «al residente extranjero se la darás o venderás».
Chullin 114b:12
לעובד כוכבים בנתינה מנין ת"ל תתננה או מכור לנכרי נמצא אחד גר ואחד עובד כוכבים בין במכירה בין בנתינה דברי ר"מ רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה
¿De dónde se aprende que puede darse gratuitamente al gentil? De «se la darás o venderás al extranjero». Así, tanto al residente extranjero como al gentil se les puede dar o vender. Estas son las palabras de Rabí Meír. Rabí Yehudá dice: Las palabras deben entenderse literalmente: Al residente extranjero se le da y al gentil se le vende.
Chullin 114b:13
מ"ט דרבי יהודה אי ס"ד כדקאמר ר"מ לכתוב רחמנא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור או למה לי ש"מ לדברים ככתבן הוא דאתא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה
¿Cuál es la razón de Rabí Yehudá? Si fuera como dice Rabí Meír, la Torá podría haber escrito: «No comeréis ninguna nevelá; al residente extranjero que está en tus ciudades se la darás para que la coma y la venderás al extranjero». ¿Para qué se necesita «o»? Enseña que las acciones deben corresponder literalmente: entrega al residente extranjero y venta al gentil.
Chullin 114b:14
ור"מ אמר לך האי או להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים ורבי יהודה להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים לא צריך קרא סברא הוא זה אתה מצווה להחיותו וזה אי אתה מצווה להחיותו:
Rabí Meír responde que «o» enseña que debe darse preferencia a entregar la nevelá a un residente extranjero antes que venderla a un gentil. Rabí Yehudá dice que no se necesita un versículo para eso, pues es lógico: Estás obligado a sostener la vida del residente extranjero, pero no la del gentil.
Chullin 114b:15
(סימן שבת חורש וכלאי זרעים אותו ואת בנו ושילוח הקן):
Señal mnemotécnica: Shabat, arar, mezclas de semillas, el animal y su cría, envío del ave madre.
Chullin 114b:16
אלא מעתה
Si es así…
Ficha editorial de este texto
