Ibn Ezra on Exodus 14
Ibn Ezra on Exodus 14:1
וידבר. מדרך האמת אין ראוי למשכיל לחשוב על מעשה השם למה עשה כן, כי כל מעשיו בחכמה, וחכמת האדם כאין נגדו, והזכרתי זה, בעבור שתראה בזו הפרשה שצוה השם שישובו אחורנית דרך ערמה, כדי שיצא פרעה וירדוף אחריהם, ויטבע בים, ומחשבות השם עמוקות:
**Y habló.** Según el camino de la verdad, no es apropiado que una persona inteligente pregunte acerca de las obras del Eterno por qué actuó de tal manera, pues todas Sus obras se realizan con sabiduría y la sabiduría humana es como nada frente a la Suya. Menciono esto porque en esta sección verás que el Eterno les ordenó regresar hacia atrás mediante una estrategia, para que el faraón saliera, los persiguiera y se ahogara en el mar. Los pensamientos del Eterno son profundos.
Ibn Ezra on Exodus 14:2
פי החירות. הוא הנקרא פני החירות (במד' לג ה), ונקרא כן בעבור שהפה בפנים, והוא שם מקום:
**Pi Hajirot.** Es el lugar llamado también «Penei Hajirot». Se llama así porque la boca se encuentra en el rostro. Es el nombre de un lugar.
Ibn Ezra on Exodus 14:3
לפני בעל צפון. אמרו כי חרטומי מצרים עשו בדבר המזלות צורות נחושת וזהו בעל צפון שלא יוכל עבד לברוח ממצרים לעבור הצורה, ובעבור זה כתוב כי ברח העם ולפי דעתי בעבור שאמר משה לפרעה דרך שלשת ימים נלך במדבר (למעלה ח כג) נראה לפרעה מדבריו כי ידע משה הדרך אשר ילכו בה אל המקום אשר יזבחו שם, וכאשר שמע פרעה שישראל החלו ללכת דרך המדבר, ואחר שהרחיקו שבו אחורנית ללכת דרך אחרת אז חשב פרעה, כי כל מה שדבר משה בערמה היה, כי אין דעתו לזבוח, כי אם לברוח, כי הבורח ישתבש עליו הדרך ולא ידע איזה דרך ילך:
**Frente a Baal Tzefón.** Dijeron que los hechiceros de Egipto fabricaron, conforme a la astrología, imágenes de bronce. Baal Tzefón era una de ellas, y ningún esclavo podía huir de Egipto atravesando el lugar donde se encontraba aquella imagen. Por eso está escrito: «el pueblo huyó». Según mi opinión, Moshé había dicho al faraón: «Iremos tres días por el desierto». De sus palabras, el faraón entendió que Moshé conocía el camino que seguirían hasta el lugar donde sacrificarían. Cuando oyó que Israel había comenzado a caminar por el desierto, pero después de alejarse regresaba y tomaba otro camino, pensó que todo lo dicho por Moshé había sido una estratagema. Concluyó que su intención no era sacrificar sino huir, porque quien huye suele confundirse y no sabe qué camino tomar.
Ibn Ezra on Exodus 14:4
נכחו. באה זו המלה בחירק, כמו אחרי נִפְלו (ש"ב א י) ורבים ככה:
**Frente a él.** Esta palabra aparece con jirik, como en «después de que cayó», y hay muchos casos semejantes.
Ibn Ezra on Exodus 14:5
ואמר פרעה לבני ישראל. כמו אמרי לי (ברא' כ יג):
**Y dijo el faraón acerca de los hijos de Israel.** Es semejante a «di acerca de mí».
Ibn Ezra on Exodus 14:6
נבוכים. בשורק תחת חולם כמו לא תעבורי מזה (רות ב) כי הוא מבנין נפעל כמו נכונים (למטה יט יא) והנה נבוכו (יואל א יח), גם והעיר שושן נבוכה (אסתר ג טו) כמו והממלכה נכונה (מ"א ב מו) והטעם כאדם שלא ימצא עצה ולא ידע מה יעשה, ונו"ן נִבְכֵּי ים (איוב לח טז) שרש, ופירושו מעמקי ים, ואין לו טעם במקום הזה:
**Confundidos.** Lleva shuruk en lugar de jolam, como en «no pasarás de aquí». Pertenece a la conjugación nifal, como «preparados», «el ganado está confundido» y «la ciudad de Shushán estaba confundida», semejante a «el reino quedó establecido». Significa que estaban como una persona que no encuentra consejo ni sabe qué hacer. Sin embargo, la nun de «las profundidades del mar» pertenece a la raíz; allí significa las honduras del mar y no tiene relación con nuestro versículo.
Ibn Ezra on Exodus 14:7
סגר עליהם המדבר. שנסגרו עליהם דרכי המדבר ולא ידעו אנה ילכו ואנה יצאו כמו הבורחים:
**El desierto se cerró sobre ellos.** Los caminos del desierto quedaron cerrados para ellos y, como fugitivos, no sabían hacia dónde dirigirse ni por dónde salir.
Ibn Ezra on Exodus 14:8
וחזקתי. כאילו שכח המכות שהוכו בעבור ישראל:
**Y fortaleceré.** Como si el faraón hubiera olvidado las plagas con que fueron golpeados por causa de Israel.
Ibn Ezra on Exodus 14:9
ואכבדה בפרעה. אז יֵרָאה כבודי בעולם לטבוע פרעה וחילו:
**Y seré glorificado mediante el faraón.** Entonces Mi gloria será visible en el mundo, cuando ahogue al faraón y a su ejército.
Ibn Ezra on Exodus 14:10
וידעו מצרים. הנשארים גם הנטבעים לפני מותם כי אני ה':
**Y sabrán los egipcios.** Tanto los que permanecieran vivos como quienes se ahogaran, antes de morir, sabrían que Yo soy el Eterno.
Ibn Ezra on Exodus 14:11
ויעשו כן. אחז הכתוב דרך קצרה לומר ששבו אחורנית:
**Y así lo hicieron.** El texto habla abreviadamente para decir que regresaron hacia atrás.
Ibn Ezra on Exodus 14:12
ויגד. כי אין הולכים כי אם לברוח:
**Y fue informado.** Le dijeron que no se habían marchado para sacrificar, sino para huir.
Ibn Ezra on Exodus 14:13
ויאסור. בצווי, כמו ויבן שלמה את הבית (מ"א ו יד):
**Y preparó.** Lo hizo mediante una orden, como «Shelomó construyó la Casa».
Ibn Ezra on Exodus 14:14
ויקח שׁשׁ מאות רכב בחור. מובחרים במרכבותיו מכל רכב שהיו לו:
**Tomó seiscientos carros escogidos.** Eran los mejores carros de entre todos los que poseía.
Ibn Ezra on Exodus 14:15
וְשָׁלישִׁם. דע כי המלך דומה כמו אחד בחשבון, על כן יקרא משנה אותו שהוא אחריו במעלה השנית מגזרת שנים, ואשר הוא במעלה השלישית יקרא שלישי:
**Y oficiales de tercer rango.** Debes saber que el rey es como el número uno. Por eso quien ocupa el segundo rango después de él se llama *mishné*, «segundo», de la raíz «dos»; y quien ocupa el tercer rango se llama *shalish*, «tercero».
Ibn Ezra on Exodus 14:16
ביד רמה. לא יצאו כדמות בורחים, והיה עמהם כל כלי המלחמה:
**Con mano en alto.** No salieron como fugitivos, y llevaban consigo toda clase de armas de guerra.
Ibn Ezra on Exodus 14:17
וירדפו. מנהג הלשון לומר ככה, כמו וכל העם רואים וגו' וירא העם וינועו (למטה כ טו) והטעם כאשר ראו כן נעו ועמדו מרחוק, וככה כתוב וירדוף אחרי בני ישראל (למעלה פ' ה), והנה טעם וירדפו, כאשר רדפו אחריהם השיגם שהיו חונים על הים:
**Y persiguieron.** Es propio del lenguaje expresarse de esta manera, como «todo el pueblo veía… y el pueblo vio y tembló». El sentido es que cuando vieron aquello, temblaron y permanecieron lejos. De la misma manera está escrito: «persiguió a los hijos de Israel». Aquí el sentido de «persiguieron» es que, al perseguirlos, los alcanzaron mientras estaban acampados junto al mar.
Ibn Ezra on Exodus 14:18
והזכיר כל סוס פרעה, שלא באו מפוזרים רק כולם יחד:
Mencionó «todos los caballos del faraón» para indicar que no llegaron dispersos, sino todos juntos.
Ibn Ezra on Exodus 14:19
ופרשיו רוכבי הסוסים:
**Y sus jinetes:** quienes montaban los caballos.
Ibn Ezra on Exodus 14:20
וחילו רגליים:
**Y su ejército:** los soldados de infantería.
Ibn Ezra on Exodus 14:21
ופרעה הקריב. מחנהו, כי הקריב בכל המקרא פועל יוצא:
**Y el faraón acercó.** Acercó su campamento, pues en todas las Escrituras el verbo «acercar» es transitivo.
Ibn Ezra on Exodus 14:22
ויאמרו. מצאנו בלשון הקדש מלות שהם מענין אחד שניהם נחברים, והאחד יספיק, והנה זאת המבלי אין קברים, כמו הרק אך במשה (במד' יב ב):
**Y dijeron.** Encontramos en la lengua sagrada palabras de significado semejante unidas entre sí, aunque una sola habría sido suficiente. Aquí «¿acaso por falta de sepulcros?» es como «¿solamente con Moshé?».
Ibn Ezra on Exodus 14:23
להוציאנו. בקמץ גדול תחת קמץ קטן, כמו ואומר אין רואָני (ישעי' מז י):
**Para sacarnos.** Lleva kamatz grande en lugar de kamatz pequeño, como en «dije: nadie me ve».
Ibn Ezra on Exodus 14:24
הלא זה הדבר. איננו מפורש רק ידענו כי כן היה, כי איך יאמרו לו בפניו דבר שלא היה, ודבר הזה הוא בכלל ולא שמעו אל משה (ו ט):
**¿No es esto lo que te dijimos?** No aparece expresamente en el relato anterior, pero sabemos que así ocurrió, pues ¿cómo podrían decirle en su presencia algo que nunca había sucedido? Esto se encuentra incluido en «no escucharon a Moshé».
Ibn Ezra on Exodus 14:25
התיצבו וראו את ישועת ה'. כי אתם לא תעשו מלחמה רק תראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום, יש לתמוה, איך יירא מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם, ולמה לא ילחמו על נפשם על בניהם, התשובה, כי המצרים היו אדונים לישראל, וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה, ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו, והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה, הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט, לולי תפלת משה היה חולש את ישראל, והשם לבדו שהוא עושה גדולות (איוב ה ט) ולו נתכנו עלילות (ש"א כ ג) סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים, כי אין בהם כח להלחם בכנענים, עד שקם דור אחר דור המדבר, שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה כאשר הזכרתי בדברי משה בפ' ואלה שמות:
**Permaneced firmes y ved la salvación del Eterno.** Vosotros no combatiréis, sino que contemplaréis la salvación que el Eterno hará hoy por vosotros. Debemos preguntarnos cómo un campamento tan grande, de seiscientos mil hombres, podía temer a quienes lo perseguían, y por qué no lucharon por sus vidas y por sus hijos. La respuesta es que los egipcios habían sido los señores de Israel. Esta generación que salió de Egipto había aprendido desde su juventud a soportar el yugo egipcio y poseía un espíritu humillado. ¿Cómo podría luchar ahora contra sus propios señores? Los israelitas estaban debilitados y no estaban entrenados para la guerra. Observa que Amalek vino con un pueblo reducido y, de no haber sido por la oración de Moshé, habría debilitado a Israel. Solamente el Eterno, que «hace cosas grandes» y «dispone las acciones», hizo que murieran todos los varones de la generación que salió de Egipto, pues no tenían fuerza para combatir contra los kenaanitas. Después surgió otra generación, la generación del desierto, que no había conocido el exilio y tenía un espíritu elevado, como ya mencioné en mi comentario a la sección de Shemot.
Ibn Ezra on Exodus 14:26
ה' ילחם לכם. בעבורכם וככה כל מלחמה שאחריה למ"ד היא לעזר, על כן פי' ר' משה הכהן, כי רבים לוחמים לי מרום (תה' נו ג) בשבילי, וטעם מרום, מלחמת מרום כמשפט כל היושבים:
**El Eterno combatirá por vosotros.** Es decir, a favor vuestro. Toda expresión de «combatir» seguida por la letra lámed indica ayuda. Por eso Rabí Moshé HaKohén interpretó «muchos combaten por mí desde lo alto» como «combaten por mi causa». «Desde lo alto» significa la guerra de los seres celestiales, conforme a la condición de todos sus habitantes.
Ibn Ezra on Exodus 14:27
ואתם תחרישון. הפך ויצעקו בני ישראל:
**Y vosotros guardaréis silencio.** Es lo contrario de «los hijos de Israel clamaron».
Ibn Ezra on Exodus 14:28
מה תצעק. י"א כי משה צועק אל השם וזה איננו נכון, כי כבר דבר לו ואכבדה בפרעה (פ' ד) רק נאמר אל משה שהוא כנגד כל ישראל, בעבור שצעקו בני ישראל אל ה':
**¿Por qué clamas?** Algunos dicen que Moshé estaba clamando al Eterno. Esto no es correcto, pues Él ya le había dicho: «Seré glorificado mediante el faraón». La expresión se dirige a Moshé como representante de todo Israel, porque los hijos de Israel habían clamado al Eterno.
Ibn Ezra on Exodus 14:29
ויסעו מעט מעט עד שיגיעו לשפת הים:
**Que avancen:** poco a poco, hasta llegar a la orilla del mar.
Ibn Ezra on Exodus 14:30
ואתה. אמר השם למשה הרם את מטך ובקע את הים טרם שיסעו, כי לא אמר לו שיכה הים רק שיטה את ידו על הים במטה כדרך "ויט משה את מטהו על השמים" (ט כג), וידענו כי המטה לא בקע הים, רק מרגע נטות משה את ידו על הים יוליך השם את הים ברוח קדים עזה או יבקעו המים, כי כן כתוב:
**Y tú.** El Eterno dijo a Moshé que levantara su vara y dividiera el mar antes de que ellos comenzaran a avanzar. No le ordenó golpear el mar, sino extender su mano sobre él con la vara, como en «Moshé extendió su vara hacia los cielos». Sabemos que la vara no dividió el mar. En cuanto Moshé extendió su mano sobre el mar, el Eterno condujo el mar mediante un fuerte viento oriental, o las aguas comenzaron a dividirse, como está escrito.
Ibn Ezra on Exodus 14:31
ואני. ידענו כי אין ים סוף בין מצרים ובין ארץ ישראל, ואין צורך שיכנסו בים, רק צוה ה' לעשות כך בעבור שיכנסו המצרים אחריהם ויטבעו, וממדבר איתם נכנסו ישראל אל הים ולמדבר איתם יצאו כאשר אפרש:
**Y Yo.** Sabemos que el mar de Suf no se encuentra entre Egipto y la tierra de Israel. No era necesario que entraran en el mar. El Eterno ordenó que lo hicieran para que los egipcios entraran detrás de ellos y se ahogaran. Desde el desierto de Etam entraron los israelitas en el mar y al desierto de Etam salieron, como explicaré.
Ibn Ezra on Exodus 14:32
וידעו מצרים. הנשארים:
**Y sabrán los egipcios:** los que quedaran con vida.
Ibn Ezra on Exodus 14:33
בהכבדי בפרעה שהוא בעצמו יטבע עם רכבו ופרשיו:
**Cuando sea glorificado mediante el faraón:** cuando él mismo se ahogue con sus carros y jinetes.
Ibn Ezra on Exodus 14:34
ויסע מלאך האלהים. זה היה קודם דבר אל בני ישראל ויסעו, והנה פי' וכבר נסע, וכבר הראיתיך רבים כזה, ובעבור שאלה הג' פסוקים דבוקים זה עם זה וכל אחד יש בו ע"ב אותיות, ע"כ מצאנו בספרים כתוב סימן סוד השם המפורש, ולפי דעתי בעבור כי מספר השם הנכבד יעלה לע"ב אותיות כאשר אפרש בפ' כי תשא על כן כתוב ככה, ובס' רזיאל הרוצה לעשות שאלת חלום, יקרא בתחלת הלילה פסוק, ויהי בשלשים שנה (יחז' א א), כי הוא ע"ב אותיות:
**Y el ángel de Dios partió.** Esto ocurrió antes de la orden «di a los hijos de Israel que avancen». Su significado es «ya había partido». Ya te he mostrado muchos casos semejantes. Puesto que estos tres versículos están unidos y cada uno contiene setenta y dos letras, encontramos en ciertos libros que esto constituye una señal del secreto del Nombre explícito. Según mi opinión, se debe a que el valor numérico del Nombre glorioso llega a setenta y dos letras, como explicaré en la sección de Ki Tisá. En el libro Raziel se dice que quien quiera formular una pregunta mediante un sueño debe recitar al comienzo de la noche el versículo «Y sucedió en el año treinta», porque contiene setenta y dos letras.
Ibn Ezra on Exodus 14:35
מלאך האלהים. הוא השר הגדול ההולך בענן והוא הכתוב עליו, וה' הולך לפניהם יומם (למעלה יג כא) וכאשר נסע זה המלאך ההולך לפני מחנה ישראל והלך מאחריהם, נסע עמוד הענן עמו והאומר כי מלאך האלהים הוא הענן יראה לנו אנה מצאנו עמוד הענן נקרא מלאך האלהים, ואם המלאך הוא העמוד, למה אמר פעם אחרת ויסע עמוד הענן מפניהם ואם השיב לנו הטעם כפול אין משפט לשון הקדש לכפול רק הנבואות והתוכחות, רק המספר כי כן היה המעשה אין ראוי לכפול:
**El ángel de Dios.** Es el gran príncipe que marchaba dentro de la nube, acerca del cual está escrito: «El Eterno iba delante de ellos de día». Cuando este ángel, que iba delante del campamento de Israel, se trasladó detrás de ellos, la columna de nube se trasladó con él. Quien diga que el ángel de Dios era la propia nube deberá mostrarnos dónde se llama alguna vez «ángel de Dios» a la columna de nube. Si el ángel fuera la columna, ¿por qué vuelve a decir: «la columna de nube se trasladó de delante de ellos»? Si responde que es una repetición, debe saber que la lengua sagrada solamente suele repetir las profecías y las amonestaciones. En una narración de acontecimientos no es apropiado repetir sin necesidad.
Ibn Ezra on Exodus 14:36
ויבא. המלאך:
**Y llegó:** el ángel.
Ibn Ezra on Exodus 14:37
ויהי הענן והחשך בין מחנה למחנה:
**Y estaban la nube y la oscuridad:** entre un campamento y el otro.
Ibn Ezra on Exodus 14:38
ויאר את הלילה. כמשפט כל הלילות לישראל לעבור הים, כי בלילה עברו, ואמר ר' מרינוס, כי פי' ויאר את הלילה ויחשיך, וכמוהו ולילה אור בעדני (תה' קלט יא), ובדברי חז"ל אור לארבעה עשר (פסחים ב א) והמפרש כזה השים חשך לאור, ואור לחשך, כי לא יתכן בכל לשון שיהי' פי' מלה אחת דבר והפכו, אם לא היה על דרך כנוי, כמו, ברך נבות אלהים (מ"א כא יג), ומלת אור בעדני פירשתיה שהיה אור בעצמו, גם חז"ל אמרו אור לארבעה עשר לישנא מעליא היא, והנה הוא כמו כנוי ומה טעם להזכיר ויחשיך את הלילה, כי כל לילה חשך הוא, רק ויאר את הלילה כאשר עשה מיום צאת ישראל ממצרים. כי עמוד האש בכל לילה היה, ואם אין להם אור איך יעברו את הים כי הנה פרעה בא בים, והשם השקיף עליו באשמורת הבקר, ורוב ישראל כבר עברו:
**E iluminó la noche.** Conforme a lo sucedido durante todas las noches de Israel, iluminó para que pudieran atravesar el mar, pues lo cruzaron de noche. Rabí Marinus dijo que «iluminó la noche» significa «oscureció», como «la noche será luz alrededor de mí» y como la expresión de nuestros Sabios «la luz del día catorce». Quien explica así convierte la oscuridad en luz y la luz en oscuridad. En ninguna lengua es posible que una misma palabra signifique una cosa y su contrario, salvo por medio de un eufemismo, como «Navot bendijo a Dios». Ya expliqué que «la noche será luz alrededor de mí» significa que realmente habría luz. Cuando nuestros Sabios dijeron «la luz del día catorce», emplearon una expresión refinada, es decir, un eufemismo. ¿Qué sentido tendría mencionar que oscureció la noche, si toda noche es oscura? Por el contrario, «iluminó la noche» como venía sucediendo desde el día en que Israel salió de Egipto, pues la columna de fuego estaba presente cada noche. Si no hubieran tenido luz, ¿cómo habrían atravesado el mar? El faraón entró en el mar y el Eterno lo observó durante la vigilia de la mañana, cuando la mayoría de Israel ya había cruzado.
Ibn Ezra on Exodus 14:39
ויט, כל הלילה. אפילו בעת עבור ישראל לא סר הרוח:
**Y extendió… toda la noche.** Incluso mientras Israel cruzaba, el viento no cesó.
Ibn Ezra on Exodus 14:40
ויבאו בני ישראל בתוך הים. אל תחשוב בעבור שאמר הכתוב בתוך הים, כי הגיעו עד חצי ים סוף, רק אם נכנסו אפילו חצי פרסה בתוך הים יקרא תוך הים, כמו והאספסוף אשר בקרבו (במד' יא ד) ולא היו באמצע המחנה, וטעם בתוך הים, המקום שהיה שם ים בתחלת הלילה:
**Los hijos de Israel entraron en medio del mar.** No pienses que, por decir «en medio del mar», llegaron hasta la mitad del mar de Suf. Aunque hubieran entrado solamente media parsá dentro del mar, eso también se llamaría «en medio del mar», como «la multitud mezclada que estaba en medio de ellos», aunque no se encontraba exactamente en el centro del campamento. «En medio del mar» significa en el lugar donde había estado el mar al comienzo de la noche.
Ibn Ezra on Exodus 14:41
והמים להם חומה. שנקרשו המים, וכתיב, נצבו כמו נד נוזלים (למטה טו ה), ואחר עבור רוב ישראל המים שהיה להם חומה נמסו, וזהו וישובו המים על מצרים (למטה פ כו), והם הבדילו בין המצריים ובין היבשה, על כן כתוב ומצרים נסים לקראתו (פ' כז), כי היו חושבים שיצאו אל היבשה, וחומות המים נמסו, והפסיקו ביניהם ובין היבשה, והרודפים אין ספק שראו האור, איך היו ישראל עוברים:
**Y las aguas eran para ellos una muralla.** Las aguas se solidificaron, como está escrito: «los líquidos se alzaron como un montón». Después de que la mayoría de Israel hubo cruzado, las aguas que habían formado murallas comenzaron a derretirse. Este es el sentido de «las aguas volvieron sobre los egipcios». Aquellas aguas separaron a los egipcios de la tierra seca. Por eso está escrito: «los egipcios huían hacia ellas», pues creían que salían hacia tierra firme. Pero las murallas de agua se derritieron y se interpusieron entre ellos y la tierra seca. Sin duda, los perseguidores vieron la luz mediante la cual Israel atravesaba.
Ibn Ezra on Exodus 14:42
ויהי באשמרת. האל"ף נוסף:
**Durante la vigilia.** La álef es adicional.
Ibn Ezra on Exodus 14:43
וישקף ה'. הטעם מלאך ה', הא הנזכר וכמוהו בדבר גדעון כי השליח יקרא בשם השולח, כי אחר שצוהו לעשות כן הוא עושה:
**Y miró el Eterno.** Significa el ángel del Eterno mencionado anteriormente. Lo mismo sucede en el relato de Guidón, porque el mensajero recibe el nombre de quien lo envía: una vez que le ordenó actuar, ejecuta Su voluntad.
Ibn Ezra on Exodus 14:44
בעמוד אש וענן. בין שני העמודים:
**Desde la columna de fuego y de nube:** entre las dos columnas.
Ibn Ezra on Exodus 14:45
ויהם. יתכן שבעבור זה אמר המשורר קול רעמך בגלגל (תה' עז יט), וככה, וברקים רב ויהם (שם יח טו) ובמקום אחר ויהמם (ש"ב כב טו):
**Y confundió.** Es posible que por esto dijera el salmista: «La voz de Tu trueno estaba en el torbellino». También: «Lanzó muchos relámpagos y los confundió»; y en otro lugar: «los desconcertó».
Ibn Ezra on Exodus 14:46
ויסר. מהבנין הכבד הנוסף והיה לו להיותו ויסר בפתח קטן תחת סמ"ך, וכבר הזכרתי דקדוקו:
**Y retiró.** Pertenece a la conjugación intensiva ampliada. Debería haber llevado pataj breve bajo la samej. Ya mencioné su gramática.
Ibn Ezra on Exodus 14:47
וי"א כי טעם ויסר את אפן מרכבותיו, שהתירו קשר האופן מהסוסים לברוח להיותם קלים ומהומת השם הכתובה למעלה נפלה עליהם ועל סוסיהם ולא יכלו לנהגם רק בכבדות, ואחרים אמרו כי הוא מגזרת סורר (דבר' כא יח) שרצה ההולך לפניהם להפוך המרכבה:
Algunos dicen que «retiró las ruedas de sus carros» significa que desataron de los caballos las ruedas o las partes ligadas a ellas para huir con mayor ligereza. La confusión enviada por el Eterno, mencionada anteriormente, cayó sobre ellos y sobre sus caballos, y no pudieron conducirlos sino con dificultad. Otros dicen que procede de la raíz de «rebelde»: el caballo que marchaba delante intentaba volver el carro.
Ibn Ezra on Exodus 14:48
נלחם להם במצרים. בעבורם, והתברר דבר השם שאמר וידעו מצרים כי אני ה' (למעלה פ' ד) לפני מותם:
**Combate por ellos contra Egipto.** Significa «a favor de ellos». Antes de morir se les confirmó la palabra del Eterno: «Los egipcios sabrán que Yo soy el Eterno».
Ibn Ezra on Exodus 14:49
וישובו המים. שהיו חומות אליהם, כאשר היו בתחלה:
**Y volvieron las aguas.** Las que habían sido murallas regresaron a su estado inicial.
Ibn Ezra on Exodus 14:50
לפנות בקר. קרוב מבקר:
**Al despuntar la mañana:** cerca de la mañana.
Ibn Ezra on Exodus 14:51
לאיתנו. לתקפו, והוא שם דבר, כמו נהרות איתן (תה' עד טו):
**A su fuerza.** A su poder. Es un sustantivo, como en «ríos poderosos».
Ibn Ezra on Exodus 14:52
נסים לקראתו. פרשתיו שהם חושבים בנוסם שהם חוזרין ליבשה, והם הולכים לקראתו ישתחקו עצמות חוי הכלבי שאמר כי משה ידע עת מיעוט הים ברדתו, ועת רבותו בעלותו בהמשכו, והוא העביר עמו במיעוט המים כמשפטו, ופרעה לא ידע מנהג הים על כן טבע, ואלה דברי שגעון, כי מנהג הים ברדתו לא ייבש מקום וישארו חומות מים מימינו ומשמאלו, כי הכל ייבש, ועוד כי לא יתברר סוף רדת הים ותחלת עלותו רק אחר שעות, ועוד לא השלימו ישראל לעבור עד שטבע פרעה וחילו:
**Huían hacia él.** Ya expliqué que, al huir, creían estar regresando a la tierra seca, pero en realidad avanzaban hacia el mar. ¡Que se pulvericen los huesos de Jiví el kalbita!, quien dijo que Moshé conocía el momento de la bajamar y el de la pleamar, y que hizo cruzar al pueblo cuando las aguas estaban bajas, mientras el faraón, por desconocer el comportamiento del mar, se ahogó. Estas son palabras de locura. Cuando el mar baja según su comportamiento natural, no queda seco un lugar con murallas de agua a derecha e izquierda; todo el espacio se vacía. Además, el final de la bajamar y el comienzo de la subida solamente pueden determinarse después de varias horas. Y, además, Israel todavía no había terminado de cruzar cuando el faraón y su ejército se ahogaron.
Ibn Ezra on Exodus 14:53
וינער ה'. מהבנין הכבד, וקרוב ממנו גם חצני נערתי (נחמי' ה יג), כדרך, רמה בים (למטה טו א):
**Y el Eterno los sacudió.** Pertenece a la conjugación intensiva. Se relaciona con «también sacudí mis vestidos», y es semejante a «los arrojó al mar».
Ibn Ezra on Exodus 14:54
וישובו המים. שהיו חומות:
**Y volvieron las aguas:** las que habían formado murallas.
Ibn Ezra on Exodus 14:55
אפילו אחד לא נמלט, וכן והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד (למעלח ט, ז), והמשורר אמר "אחד מהם לא נותר" (תה' קו יא):
Ni siquiera uno escapó. De manera semejante está escrito: «del ganado de Israel no murió ni uno». El salmista dijo: «No quedó ni uno de ellos».
Ibn Ezra on Exodus 14:56
ובני ישראל. טעם להזכיר זה פעם אחר כי פרעה היה טובע ועוד נשארו אנשים מישראל בים עוברים וזה היה פלא בתוך פלא, כי במקום שהיו ישראל עוברים בים, היה שם רוח קדים מייבש, ובמקום פרעה וחילו הביא השם רוח אחרת להמס המים שנקרשו ונעשו חומות, והנה שתי רוחות בים ושני המקומות קרובים, והעד הנאמן על זה הפירוש שכתוב בשירה, וברוח אפך נערמו מים (למטה טו ח), וזאת הרוח היתה עם ישראל וכתוב נשפת ברוחך כסמו ים (שם פ' י) וזו היא שטבעה המצריים, על כן כתוב בסוף השירה וישב ה' עליהם את מי הים, ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים (שם פ' יט), ואל תתמה איך יכלו לעבור כל הלילה, וכי שש מאות אלף רגלי לא היה רביעית המחנה, אולי על דרך אחר עברו, או נקרע לי"ב קרעים כאשר אמרו חז"ל וישראל לא עברו הים כנגד הרוחב, רק נכנסו באורך ויצאו אל מדבר שור אשר נכנסו משם כאשר אפרש:
**Pero los hijos de Israel.** Se repite esto porque el faraón se estaba ahogando mientras todavía quedaban israelitas atravesando el mar. Fue un milagro dentro de otro milagro. En el lugar por donde Israel pasaba, había un viento oriental que secaba el suelo; pero en el lugar donde estaban el faraón y su ejército, el Eterno trajo otro viento que derritió las aguas solidificadas que habían formado murallas. Había, por tanto, dos vientos en el mar y dos lugares cercanos. La prueba segura de esta explicación está en el cántico: «Con el viento de Tus fosas nasales se amontonaron las aguas». Este viento estaba con Israel. También está escrito: «Soplaste con Tu viento y el mar los cubrió». Este fue el viento que ahogó a los egipcios. Por eso al final del cántico dice: «El Eterno hizo volver sobre ellos las aguas del mar, mientras los hijos de Israel caminaron por tierra seca en medio del mar». No te asombres de cómo pudieron cruzar durante una sola noche. Los seiscientos mil hombres de a pie no constituían ni siquiera la cuarta parte de todo el campamento. Tal vez atravesaron de otra manera, o el mar se dividió en doce senderos, como dijeron nuestros Sabios. Israel no atravesó el mar a lo ancho, sino que entró longitudinalmente y salió hacia el desierto de Shur por el mismo lado desde el cual había entrado, como explicaré.
Ibn Ezra on Exodus 14:57
ויושע. עתה היו ישראל נושעים מיד מצרים, כי עד עתה היה עליהם פחד המלך, וכתוב כי המצריים טבעו בים והים לא השליכם אל היבשה, כי כן כתוב תבלעמו ארץ (למטה טו יב) על כן פי' וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, שהיו ישראל על שפת הים וראו מצרים מת כאשר טבע:
**Y salvó.** Solamente entonces Israel quedó completamente salvado de manos de Egipto, porque hasta ese momento temía al rey. Está escrito que los egipcios se ahogaron en el mar, y el mar no los arrojó sobre la tierra seca, pues está escrito: «la tierra los tragó». Por eso «Israel vio a Egipto muerto sobre la orilla del mar» significa que Israel se encontraba en la orilla y vio a los egipcios muertos mientras se ahogaban.
Ibn Ezra on Exodus 14:58
וירא. כאשר ראו ישראל זו המכה הגדולה יראו מהשם, כמו וירא דוד את ה' ביום ההוא (ש"ב ו ט) במות עוזא אשר שלח ידו בארון:
**Y vio.** Cuando Israel contempló esta gran plaga, temió al Eterno, como «David temió al Eterno aquel día», cuando murió Uzá por haber extendido su mano hacia el Arca.
Ibn Ezra on Exodus 14:59
ויאמינו בה'. שהוא אמת, והאמינו במשה שהוא עבדו ולא יעשה רק מה שיצונו:
**Y creyeron en el Eterno:** que Él es verdadero. También creyeron en Moshé, que era Su siervo y que no hacía sino aquello que Él le ordenaba.
