Ibn Ezra on Exodus 15
Ibn Ezra on Exodus 15:1
אז ישיר משה. משפט לה"ק לומר לשון עתיד תחת עבר עם מלת אז אז יבנה שלמה (מ"א יא ז) אז ידבר יהושע (יהושע י יב) אז יבדיל משה (דבר' ד מא) וככה בלשון ישמעאל משה לבדו חבר השירה ולמדוה ישראל ושורר כל אחד ואומר אשירה לה' וכמוהו ויצו משה וזקני ישראל (דבר' כז א) כי המצוה משה לבדו אמרה, וזקני ישראל אמרוה לכל:
**Entonces cantará Moshé.** Es propio de la lengua sagrada emplear el futuro en lugar del pasado después de la palabra «entonces», como «entonces Shelomó construyó», «entonces Yehoshúa habló» y «entonces Moshé separó». Lo mismo ocurre en la lengua árabe. Moshé compuso por sí solo el cántico, se lo enseñó a Israel y cada persona lo cantó diciendo: «Cantaré al Eterno». Es semejante a «Moshé y los ancianos de Israel ordenaron», pues solamente Moshé pronunció inicialmente el mandamiento, y los ancianos de Israel se lo transmitieron a todo el pueblo.
Ibn Ezra on Exodus 15:2
ויאמרו לאמר. כל אחד ואחד ככה או בכל דור ודור:
**Y dijeron, diciendo.** Cada uno lo dijo de la misma manera, o se refiere a todas las generaciones.
Ibn Ezra on Exodus 15:3
כי גאה גאה. הראה גאותו כי הסוס שיש לו גאוה וגבורה והרוכב שהוא גבור שניהם השליכם בים כמשליך חץ, כי רמה בים כמו נושקי רומי קשת (תה' עח ט):
**Porque se ha elevado con gran majestad.** Mostró Su grandeza: al caballo, que posee altivez y fuerza, y al jinete, que es poderoso, arrojó juntos al mar como quien lanza una flecha. «Arrojó al mar» se relaciona con «los que disparan con el arco».
Ibn Ezra on Exodus 15:4
עזי. אמר רבינו שלמה ז"ל כי יש הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין עֻזי בקבוץ על כן אמר כי יו"ד עזי וזמרת יה נוסף ולא הראה לנו אחר כמוהו, ואמר כי וזמרת יה סמוך כאילו כתוב עז וזמרת יה היה לי לישועה כי חשב כי כמוהו ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו (ברא' כב ד), ומי שיבין בלשון ישמעאל ידע ההפרש שיש ביניהם, כי לומר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה איננו משפט לשון הקדש ולא לשון ישמעאל, ואין הפרש בין עזי בקמץ חטף, ובין היותו בקבוץ, כי אמר הטריפני חֻקי (משלי ל ה) נאמר ממנו. כי חָקךָ וְחָק בניך (ויקרא י יג), והנה בשירה הזאת, נהלת בעָזךָ (פ' יג) בקמץ חטף, וכמוהו ה' בעזך ישמח מלך (תה' כא ב), והנה היו"ד סימן המדבר א"ר משה הכהן, בעבור ריש וזמרָת קמוץ, כי הוא וזמרתי יה, אם אתן שנת לעיני (תה' קלב ד) קמוץ, כמו שנתי, והנה נַחְלָת שפרי עלי (שם טז ו) קמוץ כמו נחלתי (רות ד, ו) ה' מנת חלקי וכסי (שם טז) קמוץ, כמו מנתי, והנה מה יעשה במלת ומנָת המלך (דה"ב לא ג) שהוא קמוץ והוא סמוך, וככה ים המלח (במד' לד ג) יָם כנרת (שם לד יא), ומי שהשיב לומר אלה זרות הן נאמר לו שים עמהם עָזי וזמרָת יה", ולפי דעתי שמלת עזי מושכת עצמה ואחרת עמה, כמשפט לשון הקדש, כאלו כתוב, עזי וזמרת עזי יה, והטעם בעבור שהזכיר למעלה סוס ורוכבו רמה בים, הודה כי לא היה זה בגאותו ועזו, רק עזי ותפארת עזי הוא השם לבדו שהוא יה, וזהו אחד משלשה שמות העצם אשר פירשתי ושלשתם מגזרה אחת, ובעבור כי מלת אהיה ידועה בלשון הוצרך להחליף היו"ד בוי"ו בשם הנכבד, ומלת יה ידועה, ובעבור אות הגרון נפתח היו"ד, והיו"ד הנעלם הסירוהו כי יש לו סוד אחר מדרך המספר ומצאנו השם מחובר עם השם הנכבד, והוא כמו עזי וזמרת יה ה' וכבר פירשתי כי השם פעם הוא שם העצם, ופעם הוא שם תואר:
**Mi fuerza.** Rabenu Shelomó, de bendita memoria, dijo que existe diferencia entre *ozí* con kamatz-jataf y *uzí* con kubutz. Por eso afirmó que la yod de «mi fuerza y el canto de Yah» era adicional. Sin embargo, no mostró otro caso semejante. También dijo que «el canto de Yah» se encuentra en estado constructo, como si estuviera escrito: «La fuerza y el canto de Yah fueron para mí salvación», pues pensó que era semejante a «y sucedió en el tercer día, y Avraham alzó sus ojos». Quien comprenda la lengua árabe sabrá la diferencia existente entre ambas estructuras. Decir «mi fuerza y el canto de Yah, y fue para mí salvación» no corresponde ni a la sintaxis hebrea ni a la árabe. No existe diferencia entre *ozí* con kamatz-jataf y la forma con kubutz. De «dame el alimento que me corresponde» se dice también «tu porción y la porción de tus hijos». En este cántico aparece «los guiaste con Tu fuerza», con kamatz-jataf, y lo mismo en «Eterno, el rey se alegra con Tu fuerza». La yod es, por tanto, el sufijo de primera persona. Rabí Moshé HaKohén dijo que, puesto que la resh de *vezimrat* lleva kamatz, debe significar «y mi canto es Yah». «Si doy sueño a mis ojos» lleva kamatz y equivale a «mi sueño»; «la porción de mi heredad me ha resultado agradable» lleva kamatz y equivale a «mi heredad»; y «el Eterno es la porción de mi parte y de mi copa» lleva kamatz y equivale a «mi parte». Pero ¿qué hará entonces con «la porción del rey», que también lleva kamatz aunque se encuentra en estado constructo? Lo mismo sucede con «mar Salado» y «mar Kineret». Si responde que estas formas son excepcionales, añadiremos a ellas «mi fuerza y el canto de Yah». Según mi opinión, la palabra «mi fuerza» se aplica a sí misma y también a la expresión siguiente, conforme al uso de la lengua sagrada. Es como si dijera: «Mi fuerza y el canto de mi fuerza es Yah». Después de mencionar «el caballo y su jinete arrojó al mar», reconoció que aquello no ocurrió por su propia grandeza ni por su propia fuerza. Su fuerza y la gloria de su fuerza son únicamente el Eterno, llamado Yah. Este es uno de los tres nombres esenciales que ya expliqué, y los tres proceden de una misma raíz. Puesto que la palabra *Ehyé* es conocida en la lengua, fue necesario cambiar la yod por una vav en el Nombre glorioso. La palabra *Yah* también es conocida. Por causa de la letra gutural, la yod recibió pataj; y retiraron la yod oculta porque contiene otro secreto relacionado con el cálculo numérico. Encontramos el Nombre *Yah* unido al Nombre glorioso, como «mi fuerza y mi canto es Yah, el Eterno». Ya expliqué que el Nombre puede ser en ocasiones nombre propio y en otras un calificativo.
Ibn Ezra on Exodus 15:5
זה אלי. תקיפי:
**Este es mi Dios:** mi Poderoso.
Ibn Ezra on Exodus 15:6
ואנוהו. אושיבהו בנוה:
**Y le prepararé una morada:** haré que habite en una morada.
Ibn Ezra on Exodus 15:7
וזה ישרת בעבור אחר, זה אלהי אבי והטעם אלהי אברהם יצחק ויעקב:
La palabra «este» sirve también para la frase siguiente: «Este es el Dios de mi padre», es decir, el Dios de Avraham, Yitzjak y Yaakov.
Ibn Ezra on Exodus 15:8
וארוממנהו. שאספר גבורתו:
**Y lo exaltaré:** relataré Su poder.
Ibn Ezra on Exodus 15:9
ה' איש מלחמה. שהוא מעמיד אוהביו הדבקים בו, והוא איש מלחמה לאויביהם:
**El Eterno es un hombre de guerra.** Él sostiene a quienes lo aman y se adhieren a Él, y es guerrero contra sus enemigos.
Ibn Ezra on Exodus 15:10
ופי' איש כעצם הדבר, והנה בכוכבים איש לא נעדר (ישעי' מ כו), ובחיות "איש אל עבר פניו ילכו" (יחז' א ט), ובמלאכים, והאיש גבריאל (דניאל ט כא), והנה איש מלחמה כמו בעל מלחמה כמו איש אמונים (משלי כ ו) איש שבו אמונים:
La palabra «hombre» significa aquí la esencia de la cosa. Respecto a las estrellas dice: «ningún hombre falta»; respecto a los seres vivientes: «cada uno caminaba en dirección a su rostro»; y respecto a los ángeles: «el hombre Gabriel». «Hombre de guerra» significa «señor de la guerra», como «hombre de fidelidad», es decir, un hombre en quien existe fidelidad.
Ibn Ezra on Exodus 15:11
ה' שמו. עתה יודע שמו, כמו הקורא למי הים ה' שמו (עמוס ח ה) לבדו העושה ככה:
**El Eterno es Su Nombre.** Ahora Su Nombre será conocido, como en «el que llama a las aguas del mar, el Eterno es Su Nombre»: solamente Él hace semejantes cosas.
Ibn Ezra on Exodus 15:12
מרכבות פרעה. שהיו כבדות ועמהם חילו, כאילו ירה אותם כמו חץ שהוא קל:
**Los carros del faraón.** Aunque eran pesados y llevaban consigo a su ejército, los arrojó como una flecha ligera.
Ibn Ezra on Exodus 15:13
בעבור שהזכיר חילו הזכיר שלישיו שהיו על כלו:
Puesto que mencionó su ejército, también mencionó sus oficiales de tercer rango, que estaban por encima de él.
Ibn Ezra on Exodus 15:14
ואמר יפת כי ים סוף כמו קנה וסוף קמלו (ישעי' יט ו), ותשם בסוף (למעלה ב) כי ים סוף קנה וסוף סביביו ולא סביבות שאר הימים, ור' ישועה אמר, שם עיר כמו ים כנרת (יהושע יג כז):
Yéfet dijo que «mar de Suf» se relaciona con «la caña y el junco se marchitaron» y con «la colocó entre los juncos», porque alrededor del mar de Suf había cañas y juncos, a diferencia de los demás mares. Rabí Yeshúa dijo que *Suf* era el nombre de una ciudad, como «mar Kineret».
Ibn Ezra on Exodus 15:15
תהומות תהומות הארץ כמו תבלעמו ארץ (פ' יב):
**Los abismos:** los abismos de la tierra, como «la tierra los tragó».
Ibn Ezra on Exodus 15:16
ושורק יְכַסְיֻמוּ תחת חולם כמו לא תעבורי מזה (רות ב ה):
La forma *yejasyúmu* lleva shuruk en lugar de jolam, como en «no pasarás de aquí».
Ibn Ezra on Exodus 15:17
במצולת. המים העמוקים, וכן ותשליכני מצולה (יונה ב ד) בעמקי הגלים:
**En las profundidades:** en las aguas profundas, como «me arrojaste a lo profundo», es decir, a las profundidades de las olas.
Ibn Ezra on Exodus 15:18
נאדרי. היו"ד נוסף כיו"ד אכזרי (משלי יא ז):
**Majestuosa.** La yod es adicional, como la yod de «cruel».
Ibn Ezra on Exodus 15:19
ואמר פעמים ימינך ה', כטעם כי הנה אויביך ה' (תה' צב י), נשאו נהרות (שם צג ג) והטעם כי פעם אחרי פעם, פעמים אין להם מספר תעשה ככה שתרעץ ימינך האויב:
Dice dos veces «Tu derecha, Eterno», como en «pues he aquí Tus enemigos, Eterno» y «alzaron los ríos». El sentido es que una y otra vez, innumerables veces, Tu derecha quebrantará al enemigo.
Ibn Ezra on Exodus 15:20
והנה נאדרי בכח הוא השם הנכבד, ויש אומרים שהוא שב אל הימין:
«Majestuosa en poder» se refiere al Nombre glorioso. Algunos dicen que vuelve a «la derecha».
Ibn Ezra on Exodus 15:21
וברוב גאונך. שהוא למעלה על כל גאה, תוכל להרוס כל הקמים, ואין לך צורך לכלי ברזל להרסם, רק חרונך לבדו תשלח ויאכלמו כקש לפני אש כי החרון חום דומה לאש:
**Con la grandeza de Tu majestad.** Puesto que estás por encima de todo ser altivo, puedes destruir a todos los que se levantan. No necesitas instrumentos de hierro para destruirlos; basta con que envíes Tu ira, y esta los consumirá como paja delante del fuego, porque la ira es un calor semejante al fuego.
Ibn Ezra on Exodus 15:22
וברוח אפךָ. כמו, ומרוח אפו יכלו (איוב ד ט) תגער במים ויקרשו:
**Con el viento de Tus fosas nasales:** como «por el viento de Su nariz perecen». Reprendes a las aguas y estas se solidifican.
Ibn Ezra on Exodus 15:23
נערמו מים. כמו. ערמת חטים (שה"ש ז ג):
**Las aguas se amontonaron:** como «un montón de trigo».
Ibn Ezra on Exodus 15:24
כמו נד נוזלים. והמים שמנהגם להיותם נוזלים ויורדים, שבו כמו נד, כמו, קמו נד אחד (יהושע ג טז) כמו חומה:
**Los líquidos se alzaron como un montón.** Las aguas, cuya naturaleza es fluir y descender, quedaron como un montón, como «se levantaron formando un solo montón», semejante a una muralla.
Ibn Ezra on Exodus 15:25
קפאו תהומות. נקרשו, כמו "וקפאון" (זכריה יד ו):
**Se congelaron los abismos:** se solidificaron, como en «y habrá congelación».
Ibn Ezra on Exodus 15:26
בלב ים. באמצע הגוף, כנגד רוחב הגוף:
**En el corazón del mar:** en el centro de su cuerpo, considerado según su anchura.
Ibn Ezra on Exodus 15:27
אמר אויב. הוא פרעה:
**Dijo el enemigo:** el faraón.
Ibn Ezra on Exodus 15:28
ומלת תמלאמו קשה ורבי מרינוס אמר תהיה מלאה נפשי מהם לקחת כל ממונם כדרך בני יצאוני (ירמי' י כ) והטעם דבק עם אחלק שלל, ואחרים אומרים מגזרת אשר מלאו לבו (אסתר ז ה):
La palabra *timlaémo* es difícil. Rabí Marinus dijo: «Mi alma se llenará de ellos», es decir, se saciará tomando todos sus bienes, como «mis hijos salieron de mí». El sentido se conecta con «repartiré el botín». Otros dicen que procede de la raíz de «cuyo corazón lo llenó», es decir, lo impulsó.
Ibn Ezra on Exodus 15:29
ואחר כן אורישם:
Después de eso, los desposeeré.
Ibn Ezra on Exodus 15:30
תורישמו ידי. תשמידם, וכן ואם לא תורישו (במד' לג נה):
**Mi mano los desposeerá:** los destruirá. Así también: «si no desposeéis».
Ibn Ezra on Exodus 15:31
נשפת ברוחך. מגזרת נשף כי בנשף הבאת רוח שהטביע אותם:
**Soplaste con Tu viento.** Procede de la raíz *néshef*, «anochecer», pues durante el anochecer trajiste el viento que los ahogó.
Ibn Ezra on Exodus 15:32
צללו. מגזרת מצולות כמו לקול צללו שפתי (חבקוק ג טז):
**Se hundieron.** Procede de la misma raíz que «profundidades», como en «al sonido temblaron mis labios».
Ibn Ezra on Exodus 15:33
ובמים אדירים. דבק עם צלל, כאלו אמר צללו במים אדירים כעופרת:
**En las aguas poderosas.** Está unido a «se hundieron», como si dijera: «Se hundieron en las aguas poderosas como plomo».
Ibn Ezra on Exodus 15:34
ועופרת מגזרת עפר, כי הששה מיני מתכות אם יושמו תחת הארץ יחסר כל אחד מהם דבר ידוע בשנים ידועות. ולעולם העופרת תוסיף:
«Plomo» está relacionado con «polvo», porque si las seis especies de metales son colocadas bajo tierra, cada una pierde una cantidad determinada después de ciertos años; pero el plomo siempre aumenta.
Ibn Ezra on Exodus 15:35
באלים ה'. הם מלאכי מעלה הקדושים, ובני אלים הם הכוכבים ועוד אפרש זה בפ' כי תשא:
**Entre los poderosos, Eterno.** Son los santos ángeles de las alturas. «Los hijos de los poderosos» son las estrellas. Explicaré esto nuevamente en la sección de Ki Tisá.
Ibn Ezra on Exodus 15:36
נאדר בקדש. הוא כסא הכבוד:
**Majestuoso en santidad:** en el Trono de Gloria.
Ibn Ezra on Exodus 15:37
וטעם נורא תהלות. כי כל המהללים יראים הם להלל שמו, כי מי ישמיע כל תהלתו והם חייבים להלל שמו, כי הוא לבדו עושה פלא.
El sentido de «temible en alabanzas» es que todos los que lo alaban sienten temor al alabar Su Nombre, pues ¿quién puede proclamar toda Su alabanza? Sin embargo, están obligados a alabar Su Nombre, porque solamente Él hace maravillas.
Ibn Ezra on Exodus 15:38
נטית ימינך. מהו הפלא כי שמך עליון בעליונים ומשם נטית ימינך ובלעה הארץ שהיא למטה מכל השפלים, את האויב, והנה בדרך משל, כי ברגע אחד הגיעה ימינך שהיא למעלה משמי השמים, אל תחת הים:
**Extendiste Tu derecha.** ¿Cuál es la maravilla? Que Tu Nombre es elevado por encima de los seres superiores y, desde allí, extendiste Tu derecha, y la tierra, que se encuentra debajo de todas las cosas inferiores, tragó al enemigo. Esto se dice de forma figurada: en un solo instante, Tu derecha, situada por encima de los cielos de los cielos, alcanzó las profundidades bajo el mar.
Ibn Ezra on Exodus 15:39
וטעם ימינך כחך:
«Tu derecha» significa Tu poder.
Ibn Ezra on Exodus 15:40
נחית בחסדך. אמר נחית לשון עבר תחת עתיד כמשפט הנבואות:
**Condujiste con Tu bondad.** Emplea el pasado en lugar del futuro, conforme al estilo de las profecías.
Ibn Ezra on Exodus 15:41
וטעם בחסדך על עמודי הענן והאש, כי הוא המנחה אותם, או זה רמז לאשר נחם עד עתה:
El sentido de «con Tu bondad» puede referirse a las columnas de nube y de fuego, pues Él los guiaba mediante ellas; o puede aludir a la manera en que los había guiado hasta ese momento.
Ibn Ezra on Exodus 15:42
נהלת. כמו אתנהלה לאטי (ברא' לג):
**Los guiaste:** como «yo avanzaré lentamente».
Ibn Ezra on Exodus 15:43
בעזךָ. ולא בעוזם:
**Con Tu fuerza:** no con la fuerza de ellos.
Ibn Ezra on Exodus 15:44
אל נוה קדשך. הוא הר סיני ששם שכן הכבוד, וכן כתוב ואביא אתכם אלי (למטה יט ד):
**Hacia la morada de Tu santidad.** Es el monte Sinaí, donde habitó la gloria. Así está escrito: «Os traje hacia Mí».
Ibn Ezra on Exodus 15:45
שמעו עמים שהם סביבותיהם גם יעברו עליהם:
**Los pueblos oyeron:** los pueblos que vivían alrededor de ellos y por cuyos territorios pasarían.
Ibn Ezra on Exodus 15:46
חיל אחז יושבי פלשת. יושבי ארץ פלשת, כי יושבי לאות על זה:
**El estremecimiento se apoderó de los habitantes de Peléshet:** los habitantes de la tierra de los pelishtim, pues la palabra «habitantes» indica esto.
Ibn Ezra on Exodus 15:47
אילי. ביו"ד כמו כבשים, כי השרים כדמותם בצאן:
**Los jefes.** Lleva yod, como «carneros», porque los príncipes son semejantes a los carneros dentro del rebaño.
Ibn Ezra on Exodus 15:48
והנה פלשתים ואדום ומואב לא נלחמו עם ישראל במדבר:
Los pelishtim, Edom y Moav no combatieron contra Israel en el desierto.
Ibn Ezra on Exodus 15:49
נמוגו כל ישבי כנען. בעבור השמועות, כדרך, ונשמע וימס לבבנו (יהושע ב יא), גם ישבי כנען ארץ כנען:
**Se derritieron todos los habitantes de Kenaan.** Por causa de las noticias, como «lo oímos y nuestro corazón se derritió». «Habitantes de Kenaan» significa los habitantes de la tierra de Kenaan.
Ibn Ezra on Exodus 15:50
תפל עליהם. שב אל אדום ואל מואב, אעפ"י שהזכיר למעלה כנען, וכמוהו בעמוד ענן ידבר אליהם (תה' צט ז), כאשר פירשתי וישם דמי מלחמה בשלום (מ"א ב ה) שב אל אבנר לבדו את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו (ברא' כ יז) שב אל אשתו ואמהותיו, וכל זה בעבור עד יעבור עמך ה', שעברו עליהם לפני בואם אל ארץ כנען:
**Caerá sobre ellos.** Se refiere a Edom y Moav, aunque anteriormente mencionó a Kenaan. Es semejante a «en una columna de nube hablaba con ellos», como ya expliqué; a «puso la sangre de la guerra en tiempo de paz», que se refiere solamente a Avner; y a «Avimélej, su mujer y sus siervas dieron a luz», donde «dieron a luz» vuelve únicamente a su mujer y sus siervas. Todo esto se debe a las palabras «hasta que pase Tu pueblo, Eterno», pues Israel pasó junto a Edom y Moav antes de llegar a la tierra de Kenaan.
Ibn Ezra on Exodus 15:51
ואמר עד יעבור פעמים, כי סבבו את הר שעיר ימים רבים: וטעם קנית. שהיו עבדים למצרים, ואתה קנית אותם להיותם לך לעבדים:
Dice dos veces «hasta que pase» porque rodearon el monte Seír durante muchos días. El sentido de «que adquiriste» es que habían sido esclavos de Egipto y Tú los adquiriste para que fueran Tus siervos.
Ibn Ezra on Exodus 15:52
תבאמו ותטעמו. תפלה שיעמדו שם הרבה ולא יגלו, כדרך בהר מרום ישראל אשתלנו (יחז' יז כג):
**Los traerás y los plantarás.** Es una oración para que permanezcan allí durante mucho tiempo y no sean desterrados, como «lo plantaré sobre la alta montaña de Israel».
Ibn Ezra on Exodus 15:53
בהר. כמו ההר הטוב הזה והלבנון (דבר' ג כה) או רמז להר המוריה על כן כתוב אחריו, מכון לשבתך פעלת ה':
**En la montaña:** como «esta buena montaña y el Levanón». También puede aludir al monte Moriá, pues inmediatamente después dice: «el lugar que preparaste para Tu morada, Eterno».
Ibn Ezra on Exodus 15:54
וטעם פעלת ה', שאתה כוננת מקדש מכון לך, כי המקום הנזכר הוא כנגד המקום הנכבד מהעליון כי מקומות הארץ משתנים כנגד הכוכב העומד על ראשם, וחכמי המזלות יבינו זה:
El sentido de «que preparaste, Eterno» es que Tú estableciste el Santuario como lugar preparado para Ti. El lugar mencionado en la tierra corresponde al lugar glorioso de las regiones superiores, porque los lugares de la tierra cambian conforme al astro que se encuentra sobre ellos. Los sabios de la astrología comprenden esto.
Ibn Ezra on Exodus 15:55
ומלת מִקּדָש כמו מִקְדָּש, וכמוהו "הִשְׁבַתָ מִטֳּהָרו" (תה' פט מה) כי הדגש בטי"ת נוסף כדגש קו"ף מִקְדָש, ובעבור שהיה בקו"ף שוא נע נרפה הדל"ת כי אין מנהג בכל המקרא דגש אחר שוא נע חוץ מגזרת שְׁתַּיִם, וכבר הזכרתי דקדוקו:
La palabra *mikdash* con kamatz-jataf tiene el mismo significado que *mikdash* con shevá, como «hiciste cesar su pureza». El daguesh de la tet es adicional, como el daguesh de la kuf de *mikdash*. Puesto que bajo la kuf había un shevá móvil, la dálet perdió el daguesh, porque en todas las Escrituras no suele haber una letra con daguesh después de un shevá móvil, salvo en las formas derivadas de *shtáyim*, «dos». Ya expliqué su gramática.
Ibn Ezra on Exodus 15:56
כוננו ידיך. כמו פעלת, כי הטעם כפול:
**Que establecieron Tus manos:** significa lo mismo que «preparaste», porque la idea se repite.
Ibn Ezra on Exodus 15:57
ה' ימלוך. כאשר יבנה בית המקדש לשמו, אז תראה מלכותו בארץ:
**El Eterno reinará.** Cuando se construya la Casa del Santuario para Su Nombre, entonces Su reinado será visible en la tierra.
Ibn Ezra on Exodus 15:58
וטעם לעולם ועד על דרך קצרה, כי הוא לעולם ועַד עולם ואל תתמה בעבור מלת "עד" שאינה סמוכה כי כתוב שוכן עד וקדוש שמו (ישעי' נז טו) ומשפט לשון הקדש בהיות התנועה באות הבא אחר וי"ו יפתחוהו, כמו שור וכשב וָעֵז (ויקרא ז כג) ובעבור זה נפתה ועד, והנה אמר ואֹכַל מכל (ברא' כז לג) ובסוף הפסוק, הנחש השיאני וָאֹכֵל (שם ג יג) על כן אמרו לעלם ועד:
El sentido de «por siempre jamás» es abreviado: «por siempre y hasta la eternidad». No te asombres de que la palabra *ad* no esté en estado constructo, pues está escrito: «el que habita eternamente, y santo es Su Nombre». La regla de la lengua sagrada es que, cuando la letra que sigue a una vav lleva determinada vocal, suelen abrirla, como «buey, oveja y cabra». Por eso se vocaliza *vaéd*. También se dice «comí de todo», mientras al final de otro versículo dice «la serpiente me engañó y comí». Por eso se dice «por siempre jamás».
Ibn Ezra on Exodus 15:59
כי בא סוס פרעה. לפי דעתי, כי גם זה הפסוק מהשירה להזכיר הפלא שעשה בתוך פלא כאשר פירשתי:
**Porque entró el caballo del faraón.** Según mi opinión, también este versículo forma parte del cántico, para recordar el milagro realizado dentro de otro milagro, como ya expliqué.
Ibn Ezra on Exodus 15:60
ומלת עליהם שבה אל סוס פרעה ברכבו ובפרשיו, גם פרעה עמהם כי כן כתוב, אמר אויב שהוא פרעה, ואחריו תבלעמו ארץ, וכתוב מפורש, ונער פרעה וחילו בים סוף (תה' קלו טו):
La palabra «sobre ellos» se refiere al caballo del faraón, a sus carros y a sus jinetes. También el faraón estaba con ellos, como está escrito: «Dijo el enemigo», que es el faraón, y después: «la tierra los tragó». Está escrito claramente: «arrojó al faraón y a su ejército en el mar de Suf».
Ibn Ezra on Exodus 15:61
ויסע. לפי דעתי כי עמוד הענן שהיה הולך לפניהם בצאתם ממצרים, ועמוד האש ככה לילה ללכת יומם ולילה (למעלה יג כא), ואחר שטבע פרעה וחילו אין להם פחד ולא יסעו בלילה, והנה לא תמצא בפ' בהעלותך שבלילה נסעו, והנה הסיעם משה על פי השם ואינם רק ששה מסעות עד הר סיני, והם פחותים מארבעים יום, והאויר טוב לא לח ולא קר, ומי שאין לו אהל יוכל לעמוד באויר ולא יזיקנו, ובבואם אל מדבר סיני עשו כולם סוכות כי שם יתעכבו עד שיעשו המשכן כי בעבור זה הוציא עצי שטים ממצרים כאשר אפרש, ולהיות זכר לסוכות שעשו שם היה חג הסוכות, כי הכתוב אמר כי בסכות הושבתי את בנ"י (ויקרא כג מג) ואיך ישבו בעננים? כי הסכות אינם דומים לעננים, ועוד אפרש למה חג הסוכות בחדש השביעי, וכאשר נעשה המשכן ירד השם בעמוד ענן עליו כי כן כתוב ואש תהיה לילה בו (למטה מ לח), ובנסוע הענן יסעו בני ישראל, ובעבור זה כתוב ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם (במד' יד יד), והנה שנים עמודים הם שמתחלפים על המשכן, ואם קבלה ששבעה ענני כבוד היו נניח סברתינו ונסמוך על הקבלה:
**Y condujo.** Según mi opinión, la columna de nube iba delante de ellos cuando salieron de Egipto, y la columna de fuego hacía lo mismo durante la noche, para que caminaran de día y de noche. Después de que el faraón y su ejército se ahogaron, ya no tenían temor y no viajaban durante la noche. No encontrarás en la sección de Behaalotejá que viajaran de noche. Moshé los hizo partir conforme a la palabra del Eterno. Desde allí hasta el monte Sinaí solamente hubo seis jornadas, que abarcaron menos de cuarenta días. El clima era bueno, ni húmedo ni frío; quien no poseía tienda podía permanecer al aire libre sin sufrir daño. Cuando llegaron al desierto de Sinaí, todos hicieron sucot, porque permanecerían allí hasta construir el Mishkán. Para este propósito habían sacado madera de shitim de Egipto, como explicaré. En recuerdo de las sucot que construyeron allí fue establecida la festividad de Sucot, pues el texto dice: «En sucot hice habitar a los hijos de Israel». ¿Cómo podría significar que habitaron en nubes? Las sucot no se asemejan a las nubes. Más adelante explicaré también por qué la festividad de Sucot se celebra en el séptimo mes. Cuando fue construido el Mishkán, el Eterno descendió sobre él en una columna de nube, como está escrito: «y de noche había fuego sobre él». Cuando la nube se desplazaba, los hijos de Israel partían. Por eso está escrito: «Con una columna de nube marchabas delante de ellos de día». Había entonces dos columnas que se alternaban sobre el Mishkán. Sin embargo, si existe una tradición recibida según la cual había siete nubes de gloria, abandonaremos nuestra opinión y nos apoyaremos en la tradición.
Ibn Ezra on Exodus 15:62
אל מדבר שור. הוא מדבר איתם בעצמו אולי שתי ערים היו במדבר שנקראו כן או יש למדבר שני שמות, והעד שאמר וילכו שלשת ימים במדבר הוא מדבר שור, על כן בהודעה נפתח בי"ת במדבר: ולא מצאו מים:
**Hacia el desierto de Shur.** Es el mismo desierto de Etam. Tal vez había en el desierto dos ciudades llamadas de esas maneras, o el desierto tenía dos nombres. La prueba es que dice: «caminaron tres días por el desierto», refiriéndose al desierto de Shur. Por eso la bet de *bamidbar* lleva pataj, indicando un desierto ya conocido. «Y no encontraron agua».
Ibn Ezra on Exodus 15:63
ויבאו מרתה. וכתוב ויסעו מים סוף (במד' לג יא) כמו ויסע משה את ישראל מים סוף וילכו דרך שלשת ימים במדבר איתם ויחנו במרה (שם שם ה):
**Y llegaron a Mará.** Está escrito: «partieron del mar de Suf», equivalente a «Moshé hizo partir a Israel del mar de Suf; caminaron tres días por el desierto de Etam y acamparon en Mará».
Ibn Ezra on Exodus 15:64
על כן קרא שמה. הקורא כמו, אשר ילדה אותה ללוי (שם כו נט):
**Por eso llamó su nombre.** El que le dio el nombre, como «a quien ella dio a luz para Leví».
Ibn Ezra on Exodus 15:65
וילנו. מבנין נפעל, כמו וְיִכֹּנו (משלי טז ג) מן נכונו (שם יט כט) מהפעלים השניים או מעלומי העין, ואילו היה מבעלי הנו"ן היה על משקל וַיִגָשׁו:
**Y se quejaron.** Pertenece a la conjugación nifal, como «serán preparados», procedente de «están preparados». Pertenece a los verbos con segunda radical duplicada o con letra media oculta. Si fuera de las raíces que comienzan con nun, seguiría el patrón de «se acercaron».
Ibn Ezra on Exodus 15:66
ויצעק. זה העץ לא ידענו מה היה, רק דבר פלא היה, ואילו היו המים עומדים היינו אומרים דרך רפואה היה, ונכון הוא מה שאז"ל:
**Y clamó.** No sabemos qué clase de árbol era. Fue un hecho milagroso. Si las aguas hubieran estado quietas, podríamos haber dicho que se trataba de un remedio natural. Es correcta la explicación transmitida por nuestros Sabios.
Ibn Ezra on Exodus 15:67
שׁם שׂם לו. השם לישראל:
**Allí le estableció:** el Eterno estableció para Israel.
Ibn Ezra on Exodus 15:68
חק ומשפט ליסר אותם וללמדם:
**Estatuto y juicio:** para disciplinarlos y enseñarles.
Ibn Ezra on Exodus 15:69
וטעם ושב נסהו. על דרך כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים (דבר' יג ד), וככה ויענך וירעיבך (שם ה ג) ולמען נסותך להטיבך באחריתך (שם שם טז), להטיב הסובלים שלא הלינו על משה:
El sentido de «allí lo probó» es semejante a «el Eterno, vuestro Dios, os prueba para saber si lo amáis», «te afligió y te hizo pasar hambre» y «para probarte y beneficiarte al final». El beneficio sería para quienes soportaran la prueba y no se quejaran contra Moshé.
Ibn Ezra on Exodus 15:70
ויאמר אם שמוע תשמע. כבר הזכרתי כי כל שמיעה שאחריה למ"ד או בי"ת אין פי' לשמוע הדבר רק להבין טעם הענין הנושא הדבר והנה זו השמיעה שיבין מה מצוה לעשות:
**Si escuchas atentamente.** Ya mencioné que toda expresión de «escuchar» seguida por lámed o bet no significa simplemente oír las palabras, sino comprender el sentido del asunto transmitido. Aquí significa comprender qué mandamiento debe cumplirse.
Ibn Ezra on Exodus 15:71
והישר בעיניו תעשה. אלו מצות עשה:
**Y haces lo recto ante Sus ojos:** estos son los mandamientos positivos.
Ibn Ezra on Exodus 15:72
והאזנת למצותיו. מצות לא תעשה להתבונן מה הם:
**Y prestas oído a Sus mandamientos:** los mandamientos negativos, para comprender cuáles son.
Ibn Ezra on Exodus 15:73
ושמרת כל חקיו. שלא יעבור עליהם, כמו "ולא תלכו בחקות הגוי" (ויקרא כ כג), וחקת השם שלא יעשו כמעשיהם:
**Y guardas todos Sus estatutos:** para no transgredirlos, como «no andaréis en los estatutos de la nación». El estatuto del Eterno es que no actúen como aquellas naciones.
Ibn Ezra on Exodus 15:74
וטעם המחלה. יש לך לזכור כי בעיניך ראית המחלה והנגעים והמכות אשר שמתי במצרים בעבור שמרדו בי ואם תשמע חקי תמלט מהם, שלא אעשה לך כאשר עשיתי להם, ועוד כי אני ה' אהיה רופאיך מכל מחלה שגזרתי להיותם על הארץ, אין לך צורך לרופא, כאשר רפאתי המים המרים שאין יכולת ברופאים לרפאם, והנה דבר מרה הפך המכה הראשונה כי מימי היו מתוקים ולא יכלו לשתות מהם, וכאן המים המרים שבו מתוקים, והנה השם עשה הדבר והפכו על יש לך להשמר שלא תמר בו, ולאהוב אותו כי הוא ייטיב לך:
El sentido de «la enfermedad» es: debes recordar que con tus propios ojos viste las enfermedades, las lesiones y las plagas que puse sobre Egipto porque se rebeló contra Mí. Si escuchas Mis estatutos, escaparás de ellas y no haré contigo como hice con ellos. Además, Yo, el Eterno, seré tu médico frente a cualquier enfermedad que haya decretado que exista en la tierra. No necesitarás otro médico, tal como Yo sané las aguas amargas que ningún médico podía sanar. El acontecimiento de Mará es contrario a la primera plaga: en Egipto las aguas eran naturalmente dulces y no podían beberse, mientras aquí las aguas amargas se volvieron dulces. El Eterno hizo una cosa y también su contrario. Por eso debes cuidarte de no rebelarte contra Él y debes amarlo, pues Él hará bien contigo.
Ibn Ezra on Exodus 15:75
ויבאו. אמר הגאון שבעים מיני תמרים היו ואחרים הוסיפו לכל שבט ושבט ואחרים אמרו לכל איש ואיש, ואין צורך לדברים האלה, כי המעינות שהיו י"ב, ושבעים תמרים לא נבראו עתה בשביל ישראל, ואין זה זמן בשול תמרים, ולפי דעתי כי ישראל לא ישבו במרה רק יום אחד, והתעכבו באלים כמו כ' יום על כן אמר הכתוב, ויחנו שם על המים על כן אמר בפסוק הבא אחריו, כי בחמשה עשר יום לחדש השני נסעו מאלים והנה בט"ו ימים חנו בד' מקומות, ואלה הם מדבר סיני ודפקה, ואלוש, ורפידים, כי תחילת החדש השלישי באו מדבר סיני, והזכיר התמרים להודיע כי המים מתוקים הפך מי מרה, כי התמרים לא יצליחו בארץ שמימיה מרים:
**Y llegaron.** El Gaón dijo que había setenta especies de palmeras. Otros añadieron que había una para cada tribu, y otros dijeron que una para cada persona. No hay necesidad de estas explicaciones. Los doce manantiales y las setenta palmeras no fueron creados entonces para Israel, y tampoco era la época de maduración de los dátiles. Según mi opinión, Israel permaneció en Mará solamente un día y se detuvo en Elim aproximadamente veinte días. Por eso dice: «acamparon allí junto a las aguas». En el versículo siguiente se dice que el día quince del segundo mes partieron de Elim. Durante quince días acamparon en cuatro lugares: el desierto de Sin, Dofká, Alush y Refidim, pues al comienzo del tercer mes llegaron al desierto de Sinaí. Mencionó las palmeras para enseñar que aquellas aguas eran dulces, en contraste con las aguas de Mará, porque las palmeras no prosperan en una tierra cuyas aguas son amargas.
