קפסיק ותני מבין העובדי כוכבים ואפי' מן תרמוד ואמר רבי יוחנן זאת אומרת מקבלין גרים מתרמוד
La mishná afirma de forma general «procedentes de los idólatras», incluso de Tarmod. Y rabí Yojanán dijo: «Esto enseña que aceptamos conversos de Tarmod».
וכי תימא זאת ולא ס"ל והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן
Y si respondes que rabí Yojanán solo interpretó la mishná sin compartir su postura, él mismo dijo que la halajá sigue una mishná anónima. Hay diferentes amoraim que transmiten opiniones distintas en su nombre.
מתרמוד מאי טעמא לא פליגי בה רבי יוחנן וסביא חד אמר משום עבדי שלמה וחד אמר משום בנות ירושלים
¿Por qué no se admitirían conversos de Tarmod? Rabí Yojanán y los ancianos discrepan acerca de la razón: uno la atribuye a los siervos de Salomón y el otro a las hijas de Jerusalén.
בשלמא למ"ד משום עבדי שלמה קסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר אלא למ"ד משום בנות ירושלים מאי היא פליגי בה רב יוסף ורבנן ותרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה
La explicación basada en los siervos de Salomón supone que el hijo de un gentil o de un esclavo con una israelita es mamzer. Pero ¿qué significa la explicación basada en las hijas de Jerusalén? Rav Yosef y otros sabios discrepan sobre ello, ambos en nombre de Rabá bar bar Janá.
חד אמר תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי קשתויי וחד אמר תריסר אלפי גברי ומנייהו שיתא אלפי קשתויי בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל הכל נפנו על כסף וזהב והם נפנו על בנות ירושלים שנאמר (איכה ה, יא) נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה
Uno dijo que había doce mil hombres y seis mil arqueros; otro, que de los doce mil hombres, seis mil eran arqueros. Cuando los gentiles entraron al Santuario, los demás se dirigieron al oro y la plata, mientras ellos se dirigieron a las hijas de Jerusalén, como dice (Lamentaciones 5:11): «Violaron a las mujeres de Sion y a las doncellas en las ciudades de Judá».
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן פסוק זה שר העולם אמרו (תהלים לז, כה) נער הייתי גם זקנתי מאן אמריה אילימא קודשא בריך הוא מי איכא זקנה קמיה ואלא דוד אמריה מי קשיש כולי האי אלא ש"מ שר העולם אמרו
Rabí Shemuel bar Najmaní, en nombre de rabí Yonatán, dijo que el ángel encargado del mundo pronunció el versículo «Joven fui y he envejecido» (Salmos 37:25). ¿Quién podría haberlo dicho? No el Santo, bendito sea, pues ante Él no hay vejez; ni David, que no había envejecido tanto. Por lo tanto, lo dijo el ángel del mundo.
ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב (איכה א, י) ידו פרש צר על כל מחמדיה זה עמון ומואב בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל הכל נפנו על כסף וזהב והם נפנו על ס"ת אמרו זה שכתוב בו (דברים כג, ד) לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' ישרף באש
Y rabí Shemuel bar Najmaní dijo en nombre de rabí Yonatán: «El adversario extendió su mano sobre todas sus cosas preciosas» (Lamentaciones 1:10) alude a Amón y Moab. Cuando los invasores entraron al Santuario, todos buscaron plata y oro, pero ellos buscaron un rollo de la Torá, diciendo: «¡Que arda el que contiene la frase 'No entrará amonita ni moabita en la congregación del Eterno' (Deuteronomio 23:4)!».
(איכה א, יז) צוה ה' ליעקב סביביו צריו אמר רב כגון הומניא לפום נהרא
Sobre «El Eterno ordenó que los que rodean a Jacob sean sus enemigos» (Lamentaciones 1:17), Rav dijo: «Como Homania para los habitantes de Pum Nahará».
אמר רב יהודה א"ר אסי עובד כוכבים שקידש בזמן הזה חוששין לקדושין שמא מעשרת השבטים הוא והא כל דפריש מרובא פריש
Rav Yehudá, en nombre de Rav Asi, dijo: «Si un gentil realiza kidushín hoy, se toma en consideración la posibilidad de que tengan validez, pues quizá descienda de las diez tribus». ¿Pero no rige la regla de que quien se separa de un grupo procede de su mayoría?
בדוכתא דקביעי דאמר רבי אבא בר כהנא (מלכים ב יח, יא) וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי חלח זה חלזון וחבור
Se refiere a lugares donde están asentados de modo estable, como explicó rabí Abá bar Kahaná sobre «Los instaló en Jalaj, en Jabor, junto al río Gozán y en las ciudades de Media» (2 Reyes 18:11): Jalaj es Jalzón, y Jabor...
יבמות ט״ז ב
10 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
