התם אי למ"ד יש זיקה יש זיקה ואי למ"ד אסור לבטל מצות יבמין אסור לבטל מצות יבמין הכא כל חד וחד אימור דידיה קא מתרמיא ליה:
En aquel, según unos hay ziká y según otros debe evitarse frustrar la mitzvá del yibum. Aquí cada hermano puede estar realizando yibum precisamente con la mujer que le corresponde.
קדמו וכנסו אין מוציאין כו': תני שילא ואפי' שניהם כהנים מ"ט חלוצה דרבנן היא וספק חלוצה לא גזרו בהו רבנן
«Si se adelantaron y se casaron, no se los separa». Shilá enseñó: incluso si ambos son sacerdotes. ¿Por qué? La prohibición sacerdotal respecto a una mujer que hizo jalitzá es rabínica, y los sabios no decretaron prohibición cuando su jalitzá es dudosa.
וחלוצה דרבנן היא והתניא (ויקרא כא, ז) גרושה אין לי אלא גרושה חלוצה מנין ת"ל ואשה מדרבנן הוא וקרא אסמכתא בעלמא הוא:
¿De verdad la prohibición de una jalutzá al sacerdote es rabínica? Una baraita deriva «divorciada» de Levítico 21:7 y añade «mujer» para incluir a quien hizo jalitzá. La prohibición es efectivamente rabínica y el versículo solo sirve como apoyo.
מתני׳ מצוה בגדול לייבם ואם קדם הקטן זכה:
MISHNÁ. La mitzvá del yibum recae preferentemente en el hermano mayor; si el menor se adelanta y lo realiza, su matrimonio es válido.
גמ׳ ת"ר (דברים כה, ו) והיה הבכור מיכן שמצוה בגדול לייבם (דברים כה, ו) אשר תלד פרט לאילונית שאין יולדת יקום על שם אחיו לנחלה
GUEMARÁ. Se enseñó: «Y será el primogénito» (Deuteronomio 25:6) muestra que la mitzvá corresponde prioritariamente al mayor. «Que ella dé a luz» excluye a la ailonit, incapaz de dar a luz. «Sucederá en el nombre de su hermano» se refiere a la herencia.
אתה אומר לנחלה או אינו אלא לשם יוסף קורין אותו יוסף יוחנן קורין אותו יוחנן נאמר כאן יקום על שם אחיו ונאמר להלן (בראשית מח, ו) על שם אחיהם יקראו בנחלתם מה שם האמור להלן נחלה אף שם האמור כאן לנחלה
¿Tal vez deba llamarse Yosef o Yojanán según se llamara el fallecido? Aquí dice «en nombre de su hermano», y Génesis 48:6 habla de que los hijos «serán llamados según sus hermanos en su heredad». Así como allí se trata de herencia, también aquí.
ולא ימחה שמו פרט לסריס ששמו מחוי
«Para que su nombre no sea borrado» excluye al eunuco, cuyo nombre ya carece de continuidad por descendencia.
אמר רבא אע"ג דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי
Ravá dijo: «Aunque la Escritura normalmente mantiene su sentido literal, en este caso la analogía textual aparta por completo ese sentido».
ואי לאו גזרה שוה הוה אמינא שם שם ממש למאן קמזהר רחמנא ליבם יקום על שם אחיך מיבעי ליה אי לבי דינא יקום על שם אחי אביו מיבעי ליה
Incluso sin la analogía no habría que entenderlo como nombre propio, pues ¿a quién se dirige la orden? Si al cuñado, debería decir «haz permanecer el nombre de tu hermano»; si al tribunal, «el de su hermano paterno».
ודלמא הכי קאמר להו רחמנא לבית דין אמרו ליה ליבם יקום על שם אחיו אלא אתאי גזרה שוה אפיקתיה לגמרי
Pero quizá la Torá instruye al tribunal a decirle al cuñado «haz permanecer el nombre de tu hermano». La analogía textual es la que decide definitivamente la interpretación.
השתא דאמרת קרא בגדול כתיב אימא בכור לייבם פשוט לא לייבם
Si el versículo menciona al primogénito, ¿acaso solo él puede hacer yibum y no un hermano menor?
א"כ אשת אחיו שלא היה בעולמו דמיעט רחמנא למה לי
Si así fuera, ¿por qué habría que excluir expresamente a la esposa de un hermano que nunca coexistió con él?
פריך רב אחא ואימא למעוטי בוכרא דאמא ההוא לא מצית אמרת דיבום בנחלה תלה רחמנא ונחלה מן האב ולא מן האם
Rav Ajá objetó que quizá se trate de excluir al primogénito de la madre. Eso no es posible, porque la Torá vincula el yibum con la herencia, que sigue la línea paterna.
ואימא כי איכא בכור תתקיים מצות יבום כי ליכא בכור לא תתקיים מצות יבום אמר קרא ומת אחד מהם מי לא עסקינן דמית בכור ואמר רחמנא לייבם קטן
Quizá la mitzvá se aplica solo cuando hay un primogénito. El versículo «si muere uno de ellos» puede incluir la muerte del propio primogénito, y aun así ordena al hermano menor hacer yibum.
ואימא דמית קטן ואמר רחמנא לייבם בכור הא מיעט רחמנא אשת אחיו שלא היה בעולמו
Tal vez muera el menor y entonces el primogénito hace yibum. Pero la Torá ya excluyó a la esposa de un hermano que no coexistió con él, mostrando que no se restringe así.
ואימא כי ליכא בכור קדם קטן זכה ואי איכא בכור קדם קטן לא זכה אמר קרא (דברים כה, ה) כי ישבו אחים יחדו הוקשה ישיבת אחים זה לזה
¿Y si el menor que se adelanta solo adquiriera el vínculo cuando no hay primogénito? «Si unos hermanos habitan juntos» (Deuteronomio 25:5) equipara a los hermanos.
ואימא כי איכא בכור ליהדר אגדול כי ליכא בכור אין חוזרין אצל גדול אלמה תני אביי קשישא מצוה בגדול לייבם לא רצה הולכים אצל אחיו הקטן לא רצה חוזרין אצל גדול
¿Tal vez se recurre al hermano mayor cuando hay primogénito, pero no cuando falta? Abayé el Anciano enseñó: «La mitzvá corresponde al mayor; si se niega, se consulta al menor; si este se niega, se vuelve al mayor».
כבכור מה בכור בכורתו גרמה לו אף גדול גדולתו גרמה לו
Así como la prioridad del primogénito depende de su condición de primogénito, la del hermano mayor depende de su mayor edad.
ואימא כי מייבם בכור לישקול נחלה כי מייבם פשוט לא לישקול נחלה אמר קרא יקום על שם אחיו והרי קם
¿Tal vez solo quien es primogénito hereda al difunto al hacer yibum, no cualquier otro hermano? La Escritura dice «ocupará el lugar de su hermano», y el cuñado efectivamente ocupa ese lugar.
ואלא בכור דקרייה רחמנא
Entonces, ¿para qué lo denomina «primogénito» la Torá?
יבמות כ״ד א
20 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
