Ievamot 43a:1
וכי רבי לא שנאה ר' חייא מנין לו
¿Acaso puede saberlo Rabí Jiyá si Rabí no lo enseñó?
וכי רבי לא שנאה ר' חייא מנין לו
¿Acaso puede saberlo Rabí Jiyá si Rabí no lo enseñó?
אמר ליה והא תנן מסרק של פשתן שניטלו שיניו ונשתיירו בו שתים טמאות ואחת טהורה וכולן שניטלו אחת אחת בפני עצמן טמאות
Le respondió: «Pero aprendimos: Si a un peine de lino le quitaron sus dientes y le quedaron dos juntos, estos son susceptibles de impureza; uno solo es puro. Y todos los dientes quitados uno por uno son susceptibles de impureza por separado».
של צמר שניטלו שיניו אחת מבינתים טהור נשתיירו בו ג' במקום אחד טמא היתה החיצונה אחת מהן טהור ניטלו ב' ועשאן למלקט טמאות אחת והתקינה לנר או למיתוח טמאה
«Si a un peine para lana le quitaron los dientes alternados, es puro. Si le quedaron tres en un mismo lugar, es susceptible de impureza; si uno de los tres es el exterior, es puro. Si se quitaron dos dientes y se hicieron con ellos unas pinzas, son susceptibles de impureza; si se retiró uno y se preparó para una lámpara o para estirar algo, es susceptible de impureza».
וקי"ל דאין הלכה כאותה משנה אמר ליה בר מינה דההיא דר' יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו זו אינה משנה
Y tenemos establecido que la halajá no sigue esa mishná. Le respondió: «Ese caso es distinto, pues Rabí Yojanán y Reish Lakish dijeron ambos que esa enseñanza no constituye una mishná válida».
מ"ט אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אידי בריה דרב איקא משום דקשיא רישא לסיפא דקתני של צמר שניטלו שיניו אחת מבינתים טהור הא נשתיירו בו שתים במקום אחד טמא והדר תני נשתיירו בו ג' טמא ג' אין שתים לא
¿Por qué? Rav Huná bar Manoaj dijo en nombre de Rav Idi, hijo de Rav Iká: Porque el comienzo contradice el final. Al principio dice que un peine de lana al que se quitaron dientes alternos queda puro, lo cual implica que, si dos dientes permanecen juntos, es susceptible de impureza. Pero luego enseña que, si quedaron tres, es susceptible de impureza: ¡tres sí, pero dos no!
ומאי קושיא דלמא הא בגווייתא הא בברייתא
¿Y cuál es la dificultad? Quizá un caso trate de los dientes interiores y el otro de los exteriores.
אלא מהכא דקתני וכולן שניטלו אחת אחת בפני עצמן טמאות ואע"ג דלא התקינה אימא סיפא אחת והתקינה לנר או למיתוח טמאה התקינה אין לא התקינה לא
Más bien, la dificultad surge de la enseñanza: «Todos los dientes retirados uno por uno son susceptibles de impureza por separado», incluso si no se prepararon para un uso. Pero el final dice: «Si se retiró uno y se preparó para una lámpara o para estirar algo, es susceptible de impureza». ¡Si se preparó, sí; si no se preparó, no!
אמר אביי ומאי קושיא דלמא הא בקתייהו הא בלא קתייהו
Dijo Abayé: «¿Qué dificultad hay? Quizá aquí se habla de dientes con mango y allí de dientes sin mango».
א"ר פפא ומאי קושיא ודלמא הא בקטינתא הא באלימתא
Dijo Rav Papá: «¿Qué dificultad hay? Quizá aquí se trata de dientes delgados y allí de gruesos».
אלא משום דמסיימי בה דווקני זו דברי ר"ש
Más bien, es porque quienes transmitieron cuidadosamente esa enseñanza aclararon que eran palabras de Rabí Shimón.
שלח ר' חייא בר אבין מארסין תוך ג' וכן עושים מעשה
Rabí Jiyá bar Avín envió este dictamen: «Se permite realizar los esponsales dentro de los tres meses, y así se procede en la práctica».
וכן היה ר' אלעזר מלמדנו משום רבי חנינא הגדול רובו של ראשון ורובו של שלישי ואמצעי שלם
Y así nos enseñó Rabí Elazar en nombre de Rabí Janiná el Grande: basta la mayor parte del primer mes, la mayor parte del tercero y el segundo mes entero.
אמימר שרא ליארס ביום תשעים אמר ליה רב אשי לאמימר והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו ההוא לענין מינקת איתמר דרב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין כ"ד חודש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו
Amemar permitió comprometerse en el día noventa. Rav Ashí le dijo: «¿Acaso Rav y Shemuel no dijeron ambos que debe esperar tres meses sin contar el día en que murió el marido ni el día del compromiso?». Respondió: «Aquello fue dicho respecto de una nodriza, pues Rav y Shemuel dijeron ambos que debe esperar veinticuatro meses, sin contar el día del nacimiento ni el del compromiso».
והא ההוא דעבד סעודת אירוסין ביום תשעים ואפסדיה רבא לסעודתיה ההיא סעודת נשואין הואי
«¿Y qué hay de aquel hombre que celebró un banquete de esponsales el día noventa y al que Ravá le hizo perder el banquete?». Aquel era un banquete de bodas, no de esponsales.
והלכתא צריכה להמתין כ"ד חודש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו וצריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו:
Y la halajá es: debe esperar veinticuatro meses, excluyendo el día del nacimiento y el día de los esponsales; y debe esperar tres meses, excluyendo el día de la muerte del marido y el día de los esponsales.
חוץ מן האלמנה וכו': אמר רב חסדא ק"ו ומה במקום שאסור לכבס מותר ליארס מקום שמותר לכבס אינו דין שמותר ליארס
«Salvo la viuda», etcétera. Dijo Rav Jisdá: Se deduce por un razonamiento de mayor a menor: si en una época en que está prohibido lavar ropa se permite desposarse, con mayor razón debería permitirse en una época en que sí está permitido lavarla.
מאי היא דתנן שבת שחל תשעה באב בתוכה אסור לספר ולכבס ובחמישי מותר מפני כבוד השבת ותניא קודם הזמן הזה העם ממעטין בעסקיהם מלישא ומליתן מלבנות ולנטוע ומארסין אבל לא כונסין ואין עושין סעודת אירוסין
¿A qué se refiere? Aprendimos: Durante la semana en la que cae el nueve de Av está prohibido cortarse el cabello y lavar ropa; el jueves se permite hacerlo en honor de Shabat. Y se enseñó: Antes de ese período, las personas disminuyen sus negocios, las operaciones de compra y venta, la construcción y las plantaciones; se permiten los esponsales, pero no el matrimonio ni el banquete de esponsales.
כי תניא ההיא קודם דקודם (תניא)
Esa enseñanza se refiere a un período anterior al período inmediatamente precedente.
אמר רבא וקודם דקודם נמי ק"ו ומה במקום שאסור לישא וליתן מותר ליארס מקום שמותר לישא וליתן אינו דין שמותר ליארס
Dijo Ravá: También respecto de ese período anterior se aplica un razonamiento de mayor a menor: si cuando está prohibido comerciar se permite desposarse, ¡cuánto más cuando se permite comerciar!
לא תימא דרבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו אלא אימא כל הנשים ינשאו
No digas que Rabí Yosí sostiene: «Todas las mujeres podrán desposarse», sino: «Todas las mujeres podrán casarse».
יבמות מ״ג א
20 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.