Ievamot 77a
Ievamot 77a:1
אקשי להו דואג כל הני קושייתא אישתיקו בעי לאכרוזי עליה מיד (שמואל ב יז, כה) ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש וכתיב (דברי הימים א ב, יז) יתר הישמעאלי אמר רבא מלמד שחגר חרבו כישמעאל ואמר כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית
Doeg planteó todas las objeciones y los sabios callaron. Cuando estaban por declarar inválido a David, llegó Yitrà el israelita —llamado también el ismaelita—. Rava enseñó que ciñó su espada como un ismaelita y declaró: «Quien no acepte esta halajá será traspasado: así la recibí del tribunal de Shmuel de Ramá: amonita, no amonita mujer; moabita, no moabita mujer».
Ievamot 77a:2
ומי מהימן והאמר רבי אבא אמר רב כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו שאני הכא דהא שמואל ובית דינו קיים
¿Era digno de fe? Rav, citando a Rabí Abá, dijo que se atiende al sabio que comunica una norma antes del caso concreto, no después. Aquí era diferente: Shmuel y su tribunal aún vivían y se podía verificar.
Ievamot 77a:3
מכל מקום קשיא הכא תרגמו (תהלים מה, יד) כל כבודה בת מלך פנימה במערבא אמרי ואיתימא ר' יצחק אמר קרא (בראשית יח, ט) ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו'
La dificultad subsiste. Aquí la resolvieron por «Toda la gloria de la hija del rey está dentro» (Salmos 45:14). En Occidente citaron «¿Dónde está Sara, tu mujer?» (Génesis 18:9), como indicio de que la mujer permanece en el ámbito privado.
Ievamot 77a:4
כתנאי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר (דברים כג, ה) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים דרכו של איש לקדם וכו'
Es una controversia de tannaim: Rabí Yehudá deduce de «amonita, no amonita mujer; moabita, no moabita mujer»; Rabí Shimón lo deriva de «porque no os salieron al encuentro con pan y agua», tarea que corresponde a los hombres.
Ievamot 77a:5
דרש רבא מאי דכתיב (תהלים קטז, טז) פתחת למוסרי אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם שני מוסרות שהיו עלי פתחתם רות המואביה ונעמה העמונית
Rava explicó «Desataste mis ataduras» (Salmos 116:16): David dijo ante el Santo, bendito sea: «Me libraste de dos vínculos restrictivos: Rut la moabita y Naamá la amonita».
Ievamot 77a:6
דרש רבא מאי דכתיב (תהלים מ, ו) רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אלי לא נאמר אלא אלינו מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד אמר לו עלי ועליך נאמרו שתי מקראות הללו
Rava también interpretó «Muchas maravillas hiciste… y Tus pensamientos fueron para nosotros» (Salmos 40:6). Dice «para nosotros», no «para mí», porque Rejavam estaba sentado en el regazo de David, y David le dijo: «Estos dos versículos se refieren a ti y a mí».
Ievamot 77a:7
דרש רבא מאי דכתיב (תהלים מ, ח) אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי אמר דוד אני אמרתי עתה באתי ולא ידעתי שבמגילת ספר כתוב עלי התם כתיב (בראשית יט, טו) הנמצאות הכא כתיב (תהלים פט, כא) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו
Sobre «Entonces dije: he aquí que vengo; en el rollo del libro está escrito de mí» (Salmos 40:8), David dijo: «Creí que acababa de llegar, pero ya estaba escrito de mí en la Torá»: allí dice «las que fueron halladas» (Génesis 19:15) y aquí «Hallé a David, Mi siervo» (Salmos 89:21).
Ievamot 77a:8
אמר עולא א"ר יוחנן בת גר עמוני כשרה לכהונה א"ל רבא בר עולא לעולא כמאן אי כר' יהודה הא אמר בת גר זכר כבת חלל זכר ואי כרבי יוסי פשיטא הא אמר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה
Ulá dijo en nombre de Rabí Yojanán que la hija de un converso amonita es apta para casarse con un kohén. Rava bar Ulá objetó: según Rabí Yehudá, la hija de un converso varón es como la hija de un jalal; según Rabí Yosé, es evidente que es apta incluso la hija de un converso casado con una conversa.
Ievamot 77a:9
וכ"ת בהנך דראוין לבא בקהל אבל האי דאין ראוי לבא בקהל לא מנא ליה
Podría decirse que Rabí Yosé solo habló de conversos permitidos para entrar en la congregación. ¿Cómo incluiría uno que tiene ese impedimento?
Ievamot 77a:10
דיליף מכ"ג באלמנה מה לכ"ג באלמנה שכן ביאתו בעבירה
Quizá mediante analogía con el sumo kohén que se casa con viuda. Pero allí la unión es transgresora.
Ievamot 77a:11
חלל יוכיח מה לחלל שכן יצירתו בעבירה
Puede probarse por el jalal; pero allí su nacimiento procede de una unión prohibida.
Ievamot 77a:12
כ"ג יוכיח וחזר הדין
El sumo kohén y la viuda vuelven a demostrarlo; y el razonamiento se repite.
Ievamot 77a:13
לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה אף כאן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה
Como ninguno es idéntico al otro, la característica común es que no pertenecen plenamente a la congregación y su hija es inapta; quizá lo mismo ocurra en este caso.
Ievamot 77a:14
מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד עבירה
Pero ambos modelos tienen algún aspecto de transgresión.
Ievamot 77a:15
דלמא ודאי בעמוני שנשא בת ישראל קאמרת אע"ג דביאתו בעבירה בתו כשרה א"ל אין
¿Tal vez te refieres específicamente a un amonita que se casó con una israelita, de modo que su relación está prohibida pero su hija es apta? Ulá respondió que sí.
Ievamot 77a:16
דכי אתא רבין א"ר יוחנן בת גר עמוני ובת מצרי שני רבי יוחנן אמר כשרה ור"ל אמר פסולה ר"ל אמר פסולה דיליף לה מכ"ג באלמנה ר' יוחנן אמר כשרה
Cuando llegó Ravín, transmitió en nombre de Rabí Yojanán: respecto de la hija de un converso amonita y de la hija de un egipcio de segunda generación, Rabí Yojanán la declara apta y Reish Lakish inapta. Reish Lakish deduce del sumo kohén con viuda; Rabí Yojanán la declara apta.
Ficha editorial de este texto
