בת כהן שניסת לישראל לא תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן לא תאכל בתרומה ניסת ללוי תאכל במעשר מת ולה הימנו בן תאכל במעשר ניסת לכהן תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה
Una hija de kohén casada con israelita no come terumá y, si él muere dejando hijo, sigue excluida. Si se casa con levita, come diezmo; después de morir él, mientras exista hijo suyo, sigue comiéndolo. Si se casa con kohén, come terumá y, si él muere dejando hijo, continúa comiéndola.
מת בנה מכהן לא תאכל בתרומה מת בנה מלוי לא תאכל במעשר מת בנה מישראל חוזרת לבית אביה ועל זו נאמר (ויקרא כב, יג) ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל:
Si muere su hijo del kohén, deja de comer terumá; si muere el hijo del levita, deja de comer diezmo; si muere el hijo del israelita, regresa a la casa paterna. Sobre ella dice la Torá: «Volverá a la casa de su padre como en su juventud y comerá del pan de su padre» (Levítico 22:13).
גמ׳ מת בנה מלוי תאכל בתרומה דהדרא אכלה משום בנה מנלן אמר ר' אבא אמר רב בת ובת
Guemará: «Cuando muere el hijo del levita, vuelve a comer terumá». ¿De dónde sabemos que recupera la autorización por su otro hijo? Rabí Abá dijo en nombre de Rav: de la repetición de «y una hija».
כמאן כר"ע דדריש ווי אפילו תימא רבנן כולא ובת קרא יתירא הוא
¿Según Rabí Akiva, que interpreta la conjunción «y»? Incluso según los demás sabios, «y una hija» en su conjunto es una expresión adicional.
תנו רבנן כשהיא חוזרת חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא מאי קרא (ויקרא כב, יב) היא בתרומת הקדשים לא תאכל במורם מן הקדשים לא תאכל רב נחמן אמר רבה בר אבוה מלחם ולא כל לחם פרט לחזה ושוק
Los sabios enseñaron: cuando una hija de kohén regresa al hogar de su padre, vuelve a comer terumá, pero no el pecho y muslo sacrificiales. Rav Jisda, citando a Ravina bar Sheila, deriva de «Ella no comerá de la terumá de los sagrados» (Levítico 22:12) la exclusión de las partes separadas de los sacrificios. Rav Najmán, citando a Rabá bar Abuhá, lee «del pan», no de todo el alimento, para excluir pecho y muslo.
מתקיף לה רמי בר חמא אימא פרט להפרת נדרים אמר רבא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי ר' ישמעאל (במדבר ל, י) ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה מה ת"ל והלא מוצאה מכלל אב ומוצאה מכלל בעל
Rami bar Jamá objetó: ¿no podría referirse a la anulación de votos? Rava contestó que la escuela de Rabí Ishmael ya resolvió ese asunto a partir de «El voto de una viuda o divorciada permanecerá sobre ella» (Números 30:10). ¿Por qué hace falta esa frase, si ya no está bajo autoridad de padre ni esposo?
אלא הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל ונתארמלה או נתגרשה בדרך היאך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה של זו אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר
Para el caso en que el padre entregó a la hija a los representantes del esposo, o sus representantes la entregaron a los de él, y en camino enviudó o se divorció: ¿se la considera aún en la casa del padre o ya en la del esposo? La norma enseña que, una vez que salió del dominio del padre, este ya no puede anular sus votos.
רב ספרא אמר מלחם אביה תאכל לחם ולא בשר רב פפא אמר מלחם אביה תאכל לחם הקנוי לאביה פרט לחזה ושוק דמשלחן גבוה קא זכו
Rav Safra interpreta «del pan de su padre»: pan, no carne. Rav Papa dice: alimento que pertenece al padre; quedan excluidos el pecho y muslo, que los kohanim reciben de la Mesa del Altísimo.
ורבא אמר (ויקרא י, יד) ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו אתה ובניך ובנותיך אתך בזמן שאתך
Rava cita «El pecho mecido y el muslo de la ofrenda comeréis tú, tus hijos y tus hijas contigo» (Levítico 10:14): solo mientras la hija está contigo.
אמר רב אדא בר אהבה תנא כשהיא חוזרת לבית אביה חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק בשביל בנה חוזרת אף לחזה ושוק
Rav Adá bar Ahavá enseñó: cuando regresa a la casa paterna puede comer terumá, pero no pecho y muslo. Si recupera el derecho a causa de un hijo, puede comer incluso pecho y muslo.
אזל רב מרדכי אמרה לשמעתא קמיה דרב אשי אמר מהיכא קא מתרביא מובת מי עדיפא לה מינה התם כתיבי מיעוטי הכא לא כתיבי מיעוטי:
Rav Mordejai transmitió esto a Rav Ashi, quien preguntó: «¿De dónde deduces el caso del hijo, de la palabra “y una hija”? ¿Acaso debería tener un derecho superior al de ella?». Respuesta: allí hay exclusiones expresas; aquí no.
בת כהן שניסת לישראל וכו': ת"ר ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם כנעוריה פרט למעוברת
Sobre la hija de kohén casada con israelita, una baraita interpreta «Volverá a la casa de su padre» como exclusión de una viuda pendiente de yibum, y «como en su juventud» como exclusión de una embarazada.
והלא דין הוא ומה במקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום עשה עובר כילוד
¿No podría obtenerse por razonamiento? Cuando un hijo del primer esposo no cuenta como el del segundo para eximir de yibum, aun así se considera al feto como nacido…
מקום שעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה אינו דין שנעשה עובר כילוד
…con mayor razón donde el hijo del primer esposo cuenta como el del segundo para impedir comer terumá, habría que considerar nacido al feto.
לא מה לי עשה עובר כילוד לענין ייבום שהרי עשה מתים כחיים נעשה עובר כילוד לענין תרומה שלא עשה מתים כחיים ת"ל כנעוריה פרט למעוברת
Pero se objeta: en yibum se considera nacido al feto porque aun el hijo fallecido puede tener determinados efectos; en terumá no se trata igual al hijo fallecido. Por eso «como en su juventud» excluye expresamente a la embarazada.
ואיצטריך למכתב מעוברת ואיצטריך למכתב וזרע אין לה דאי כתב רחמנא וזרע אין לה מעיקרא חד גופא והשתא תרי גופי אבל מעוברת דמעיקרא חד גופא והשתא חד גופא אימא תיכול צריכא ואי כתב רחמנא מעוברת דמעיקרא גופא
Deben escribirse tanto la exclusión de la embarazada como «si no tiene descendencia». Si solo dijera «si no tiene descendencia», se referiría al cambio de una a dos personas, mientras que en el embarazo todavía parece un solo cuerpo; podríamos pensar que come. Por eso ambas cláusulas son necesarias. Y si solo dijera «embarazada», en un principio el cuerpo estaba…
יבמות פ״ז א
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
